שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קכח
שוכ"ט לי"נ הרב המאה"ג המופלג שלשלת היחס כש"ת מו"ה אליעזר הורוויץ סג"ל נ"י רב בע"מ וויען:
גי"ה ושם נאמר כי נשאול נשאל כבוד פר"מ מישראל א' כשר אחד הרוצה ללמוד אומנות פסילת אבנים וציור צורות אצל אומן שם כדי שיעשה הוא אומן להתפרנס מעשיית צורות לנוי לפני מלכים יתיצבו אך יש איסור בעשיית צורת אדם שלם בולט ואם יעלה להיות אומן בדבר ישתדל לעצמו משרתים אינם נימולים לגמר צורות ההמה אך עתה בעת לימודו בפני רבו (מיינסטר) ובפרט במקום קיבוץ האומנים והתלמידים שם באקעדעמיא ע"כ צריך הוא לגמור הרבה צורות שלימות ממעשי ידיו לעיני רואה אם מותר או לא וחשב השואל שזה בכלל אתה למד להבין ולהורות ויפה השיב פר"מ נ"י להבין ולהורות דהתם הלכה למעשה אבל ללמוד לעשות לא הותר אך מ"ש מעלתו דבז"הז דליכא סנהדרין לא שייך כלל להבין ולהורות ז"א דהרי ר"א ור"ע אחרי ביטול סנהדרין היה שכבר מ' שנה קודם החורבן גלתה סנהדרי' ומ"מ למד לו נטיעת קשואים להורות וכן ר"ח בן תרדיון אחר חורבן הי' והוגה ה' באותיות להורות ואע"ג דאין דנין בז"הז מ"מ מחויב ללמוד הכל ודרוש וקבל שכר ומ"ש מעלתו דהרמב"ם השמיט הך דלהבין ולהורות כבר כ' פר"ח בהלכו' ע"ז דסמך אמ"ש בהלכ' סנהדרין שצריכי' לידע שארי חכמו' שיוכלו לדון עע"ז ומכשפה הרי מבואר שמות' ללמוד להבין ולהורו' ועוד רמז בכאן בהלכ' ע"ז שכ' צור' אפי' לנוי אסור משמע לנוי אסו' אבל להבין ולהורות שפיר דמי:
אבל מה שיש לעיין בזה מ"ש רמב"ם פ"ג מע"ז ה"ט וסמ"ג סי' כ"א וז"ל כדי שלא יטעו בהם הטועים ויסברו שהם של עכו"ם עכ"ל לשון זה צ"ע דודאי אין הכוונה שמשום חשד נאסר כמו מוצא צורות ומקיימם אלא כוונה שאסור לעשותם משום מכשול שעתיד אדם להכשל בהם וא"כ אם יעשם העושה ומיד ישברם ויכתתם כנבל שבר יוצרים או אפילו רק לסמא עינא דדין סגי ויהי' מותר לעשות וזה קולא גדולה דלכאור' משעת מעשה עביד איסורא אפי' ישבר אח"כ לא תיקן הלאו שעבר ומנ"ל לרמב"ם לבדות טעם ולהקל עי"ז וכבר עלה במחשבתי קצת לומר דרמב"ם אזיל לטעמי' דכ' פ"ג הל' ו' העע"ז מאהבה כגון שחשק צורה זו מפני מלאכתה שהיא נאה ביותר וכו' אם קבלה באלוקות חייב סקילה ואם עבד דרך עבודתה או בא' מד' עבודו' פטור והנה פטור מחטאת אבל אסור ומגונה בודאי ורמב"ם מפרש כן פלוגתת אביי ורבא העובד ע"ז מאהב' סנהדרין ס"א ע"ב ע"ש וס"ל דחיישי העוש' צורה עצמה לנוי אולי אחר גמר מלאכתה תהיה נאה ביותר ויחשק הוא או העומדי' אצלו לנויות הצורה וישתחוה לה אפי' שלא לאלהו' אלא לנויתה ומפני זה אסור לעשות' אפי' ישברנה מיד ואע"פ דרמב"ם לא כ"כ אלא בצורה הנעבדת והוא חושק לנוי שלה אבל מ"מ הצור' נעבדת בעלמא ר"ל ה"נ צורת אדם נעבדת בכל מקום ובכל זמן לעע"ז אע"פי שזו נעשית לנוי מ"מ צורה הנעבדת היא ואם חושק ומשתחוה לה עושה אי' ומש"ה אסרה התורה העשייה כנ"ל ליישב בדוחק:
מ"מ לא ידעתי שום היתר אך נ"ל דבקל יכול להשתדל בבוא יומו לעשות צור' כנ"ל יניחנו סומא בעין א' ויגמרו א' משארי תלמידים אינם נימולי' העומדי' שם אם כה יעשה ויתפרנס בהיתר ולא באיסור יהיה ה' עמו ועמנו אל הכ"ד א"נ: יום ב' ט' מרחשון תקב"ץ לפ"ק: