שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קג
שובע שמחות ישיגו לי"נ הרב המאה"ג מעוז ומגדול המופלא מו"ה דוד נ"י אבד"קק ק"ב יע"א:
ע"ד בהמה מסוכנת ואין שוחט מצוי אי מותר למוסרו לנכרים לנוחרו אין הדבר צריך לפנים מכל הטעמים שכ' פר"מ ומעשים בכל יום בגדולה מזו באוזות הפטומות שכשיגיעו לסכנה היהודים תוחבים סכין בצוואריהם להציל מהפסד ואין פוצה פה ומצפצף והא דידן עדיפא דעושה ע"י שליחות גוי ואמירה לנכרי שבות בשארי איסורים הוא איבעי' דלא אפשטא לכמה פוסקים וא"כ בדרבנן יש להקל ואי משום גורם טריפות לבהמה טהורה שאוסר רש"י ורמב"ם פי"ד מאבל הלכה כ"ה וכ"מ כ' שם הטעם משום בל תשחית וליתא מ"מ להמית ממש לית דין כמוכח בע"ז י"ג ע"ב דפריך ולשוי' גיסטרא ובדשוי' טריפה נמי לא אמרה אלא ע"ד עיקור דהיינו שיעשנו טריפה ותלך ותתנונה בחיי' עד שתמות אבל לשוי' טריפה סמוך למיתה ממש דמיתה אריכתא היא בהא לא אוסר אדם והיינו הא דרבי פ' כ"ה שאמר לו זיל טרוף ושחוט מיד ויעיי' חולין ז' ע"ב גבי פרדות לבנות יותר מזה אין אתי מרוב טרדות ואחתום בכל חותמי ברכות הכ"ד או"נ: פ"ב יום ד' תענית אסתר תקע"ו לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ: