שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן סז
שלום וכ"ט לי"נ הרב הגאון הגדול מעוז ומגדול נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מו"ה דוד דייטש. נ"י אב"ד ור"מ דק"ק ע"ח יע"א.
יקרת קדשו הגיעני על נכון אשר בדק לן מר במ"ש תוס' ר"פ אותו ואת בנו ד"ה ועוד כו' דלא ילפי' שור שור משבת היכי דאינו נוהג בטמאה כמו בשבת ופר"מ הקשה ממסכת כריתות דף ד' ע"א כל חלב שור ה"א נילף שור שור משבת או מסיני כו' והתם בחלב נמי אינו נוהג בטמאה ואפ"ה ה"א דילפינן משבת או מסיני וא"כ בא"וב נמי אלו דבריו דפח"ח:
ולולי דהקשה מר קושי' זו הי' פשוט לי הא דחֵלב אינו נוהג בטמאה היינו מהאי קרא גופיה דכתיב שור וכשב ועז אבל אי הוה ילפי' משבת כי היכי דהוה ילפי' דנוהג בעוף אף ע"ג דאינו ראויה להקרבה ה"נ הוה ילפי' טמאה ואע"ג דכתיב חלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלוהו ודרשי' בזבחים ס"ט ע"ב למעוטי טמאה שאין במינה טרפה התם לענין טהרה חלב טמאה אינו טהור עפרש"י שם ד"ה אלא האי טריפה כו' וכן מייתי ליה נמי הש"כ בי"ד סי' קי"ז סק"ד לענין היתר סחורה דחֵלב טמאה אסור לסחור בו אבל א"א למדרש כל שיש במינו טרפה לא תאכלוהו הא טמאה תאכלוהו הא עכ"פ אסור משום טמאה וכרת לא נזכר בהאי קרא דלמימר' למעוטי מכרת אתי אע"כ לא אתי האי קרא אלא לטמאות חלב טמאה ולאסור בסחורה אבל פיטור מכרת לא אתי' אלא משור כשב ועז ואי הוה ילפי' משבת ה"נ דהוה נוהג בטמאה משא"כ אותו ואת בנו דכתיב לא תשחטו ביום א' וזה לא שייך בטמאה א"כ ליכא למילף שור משבת זה הנל"עד:
שבוע זו הראוני בס' מחנה לוי שהקשה ק' עצומה לכאורה אהמרדכי ביבמות פ' אלמנה סי' ס"ה דרבינו יקר ס"ל כהן ששכר פרה מישראל לא יאכילנה כרשיני תרומה מפני שהבהמה מתפטמת ונמצא ישראל אוכל תרומה יע"ש וא"כ ק' מש"ס דע"ז ט"ו ע"א ואי ס"ד שכירות קני' וכו' יע"ש ומאי קושי' הא טעמא משום דישראל יאכל הפרה שנתפטמה מתרומ' ולע"ד לק"מ ולא נתכוון ר' יקר מעולם שיהיה אסור לישראל לאכול פרה שנתפטמה מתרומה ויעיי' בש"ע י"ד סימן ס' ובש"ך שם דמייתי להאי פסקא דרבינו יקר אבל האמת יורה דרכו דכלפי דס"ל לר"ת דהנאה של כילוי אסור לישראל ליהנות מתרומה ומוכיח ליה מפרה שאסור לפטמה בכרשיני תרומה על זה אמר ר' יקר הנאה מותר אפי' של כילוי והכא לאו הנאה היא אלא אכילה ולא שיהיה אסור לישראל לקנות פרה מכהן שכבר נתפטמה מתרומה זה אינו אסור שכבר כלה והלך לו התרומה אך הכהן שמפטם פרתו של ישראל זה ה"ל כמאכיל ולא כמהנה והנה תרומה שנפלה במקרה לקדרה של ישראל ונתבטלה פשוט שמותר לישראל לאכול וכן נמי כהן שעירב תרומה בתבשילו פחות מנ"ט יכול להזמין את ישראל על שולחנו ומ"מ אסור לכהן לערב תרומה בתוך קדירת ישראל פחות מכדי נ"ט נהי משום מבטל אי' לכתחלה ליכא גבי כהן דהא היתרא הוא לגבי' מ"מ ה"ל כמערים להאכיל תרומה לישראל ולא כמהנהו אלא כמאכיל והנה בפיטום כהן שפיטם פרתו של עצמו מותר לישראל ליקח הפרה מהכהן אבל לא יאכיל פרת ישראל דהוה כמאכיל ולא רק כמהנה זהו כוונת רבינו יקר נמצא מ"מ פריך ש"ס בע"ז שפיר דאי ס"ד שכירות קני' ה"ל פרתו של כהן וכשכלו ימי שכירות ה"ל כישראל שלוקח מכהן פרה שנתפטמה מתרומה וזה מותר ואמנם במרדכי שם הקשה לרבינו יקר א"כ אמאי אנו אוכלי' תרנגולי' המתפטמים מהשרצים נראה דעיקר הקושי' דהוה נמי כמאכיל בידים כיון שאנו יודעים שכך דרכן של אותן עופות הי' לנו לשומרם שלא יאכלו מ"מ בפי' ר' יקר יראה כל מעיי' שהאמת כמו שכתבתי ולק"מ קו' הנ"ל. פה פ"ב עש"ק ד' תמוז קפ"ל. משה הק' סופר מפפ"דמ.