שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן מט
שלום וכ"ט ושמחת י"ט לידידי ה"ה הרב החרוץ המופלג כבוד מו"ה יוסף דיין ומ"ץ בק"ק טארניפאל יע"א:
נידון בועות רבות הנמצאים בדקין דבהמה שכ' ש"ך סס"י מ"ח דצריכי' בדיקה והחמיר מאוד בשמ"ח סס"י ל"ז וכ' פר"מ שת"ח מיוחד הורה דסגי בבדיקת ג' בועות מהם ושוב מכשירין בלא בדיקת שאר ומכ"ת כ' שלא קיבל כן מרבו הגאון ר' יהושיע ז"ל לפ"ד יעמוד בקבלתו כי דברי המקיל אין מקום בראש לסבול כיון דיש מכה לפנינו שיש לחוש שע"י רתיחת הליחה שבבועה נשרף הבשר שתחתיו ונעשה כבשר שהרופא גרדו א"כ מה יעידו ג' על השאר אולי זה המקום לא נשרף וזה נשרף וגדולה מזו בי"ד סי' קפ"ח סעי' ה' באשה שרואה כעין חול ואפ"ה כ' רמ"א שצריכה לבדוק כל הקרטין ההוא ואם ג' פעמים בדקה כולן ולא נמוחו אז אינה צריכה לבדוק יותר אבל בכל פעם צריכה לבדוק כל הקרטין ולא סגי בבדיקת ג' מינים הללו והנה התם תלי' אם לא נימוחו שומא יש לה באותו מקום שממנה מפלת מינים הללו וא"כ כיון שבדקה ג' ולא נימוחו הרי קמן שיש לה באותה מקום דבר הגורם למינים הללו וא"כ שוב יש לנו לתלות כל הקרטין בשומא ההיא שהרי מזה הטעם כשבדקה ג"פ כל הקרטין ולא נימוחו אינה צריכה לבדוק יותר דנתברר לנו אשה זו יש לה שומא א"כ תלי' הכל בשומא וא"כ אי ס"ד דבדיקת של ג' קרטין מוכיחים על הכל א"כ בפעם ראשונה בבדיקת ג' מהם תסגי ואפ"ה כ' רמ"א דבעי בדיקת כל הנמצא בפ"א ג"פ זא"ז:
והטעם לזה נלע"ד דהרי בלא"ה הקשו הראשונים התם מה יועיל בדיקה שלא נימוח הרי דם יבש נמי מטמא ותירצו מ"מ כיון שאין דרכו של דם להתיבש בזה האופן שיתהוו ממנו צורות הללו תלי' יותר בשומא וכדומה וא"כ אי מכל אלו הקרטין מצא א' שנימוח והי' לדם הרי קמן שדרך דם של אשה זו להתהוות כעין צורות וממילא אמרי' אין כאן שומא כלל והכל דם יבש הוא אלא כבר יבשו בתכלית היבשות ואלו לא הגיעו וקצת ליחות בהן ונימוחו כצ"ל א"כ ק"ו הדברים השתא התם איכא ב' מינים קרטין יש מהם שומא ויש מהם מדם שנתייבש ולא אמרי' ששלשה מהם מוכיחים שהכל משומא מכ"ש הכא דכל המורסין מין א' והליחה שורף במקומה איך נאמר אם ג' לא קלקלו מקומם יורה שגם האחרים לא קלקלו הבשר שתחתיו דברי תימה הם ויש לדעת כי ב' מיני בדיקת הם הרמ"א כ' לבדוק שלא נסתם הדקין כי לפעמים המורסא גורם החולה שיסתמו בני המעיים ואין מקו' לצואה לעבור והאו"ה והאורחות חיים מיירי מבדיקת הבשר שתחתיו שלא נימוק מחמת הליחה והנה בבדיקת הבשר אני מחליט כמ"ש לעיל דלא יועיל עד שיבדוק הכל אבל בבדיקת הרמ"א שלא נסתם המעי' בזה יש מקום להוראת ת"ח כי כמדומה לי זה מין מורסא אחר הסותם מעבורת המעי' מבפנים ואם נבדקים ג' שלא סתמו במקומן הרי מעיד שאין אלו מהבועי' שסותמים תו אינו צריך לבדוק תחת האחרים ומ"מ אע"פ שיש מקום לומר כן מ"מ צריך ראיה מנין וע"כ יעמוד בקבלת רבו הגאון לבדוק:
ואם נאבדו בלא בדיקה הנה בסי' מ"ח ובש"ך שם סקכ"ה כ"ו עפ"י תשוב' רשב"א סי' תש"ם יש ללמוד כך אם ניקב המחט מעל"ע והרי היא טרפה לפנינו אלא שבודקי' להכשיר אם לא מצא קורט דם בחוץ כיון שהבדיקה להכשיר אם נאבד בלא בדיקה טריפה משא"כ אם נתחב ולא נבדק אם יצא לחוץ כלל הרי הוא כשר לפנינו והבדיקה להחמיר בזה איכא סברא להקל בנאבד בלא בדיקה ולפי דיעה זו הי' מקום להקל בנידון שלפנינו דהרי לא ידעי' כלל אם יש ריעותא בבשר והבדיקה להחמיר א"כ יש להכשיר בנאבד אבל מה אעשה והשמ"ח החליט אם יש הרבה בועות זה מוכיח על חולי וחולשה ויש להחמיר אפילו בהפ"מ בנאבד בלא בדיקה ולפע"ד סברתו נכונה התם במחט שהאבר בריא אולם אלא שנתחב מחט כל שלא ראינו יוצאת מעל"ע נוקמא בחזקת כשרות אבל הכא מדאיכא כל כך בועות מורה לנו שהאבר חלש וחלה והוליד בועות הללו א"כ למה לא ניחוש שבשר רע תחתיו הרי הבשר עצמו גרם הבועות הללו והוא סברא נכונה וישרה:
וכל זה אנו צריכים בנאבד אבל בהאביד בידים והשליך בלי בדיקה בפשיעתו פשיטא שיש לאסור עיי' ש"ך סי' ל"ט ס"ק ו' ומכ"ש אם הראה הבועות לא' שאינו בקי בהוראה אפי' הוא למדן מפולפל אך אינו בקי בהוראה ולא שימש חכמים בעניני הוראה ובדיקה וזה סמך עליו להכשיר גרע טפי ויש לדמות לבכור שנשחט שלא עפ"י מומחה עיי' י"ד סי' ש"י ע"כ יפה הורה מעלתו שאסר הבשר וגם תערובת חד בחד והקיל בכלים אחר ששהו מעל"ע את הכל יפה עשה בעתו ואין להאריך בפשיטות כ"ד א"נ. פ"ב ערב חג הסוכות תקצ"ט לפ"ק: