שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן מז
שלום וכ"ט לה"ה הרב המאה"ג המופלא כמו"ה אברהם יצחק נ"י אב"ד דק"ק פ"ש:
יקרתו הגיעני ע"ד כוליא מליאה מים זכים מלוחים לא מצאתי בשום מקום לאסור, ובש"ס משמע דמים זכים כולל כל שאינו עב כמוגלא מיקרי זכים ואפי' עכירי וסריחי משו"ה כדאמרינן מים זכים כשרים בזה ובזה הוה סד"א כל שאינו מוגלא הוה מים זכים וכשרים הוצרך סתמא דתלמודא לפרש ומים זכים נמי לא אמרן אלא דצילי אבל עכירי לא ודסריחי לא דאל"ה הוה גם אלו בכלל זכים וא"כ צילי ולא סריחי אע"ג דמליחי זכים נינהו בין בכולי' בין בריאה מליאה מים זכים ואך בתרי בועי דסמיכי דשם לא נזכר בש"ס לא מים זכים ולא מים עכורים אלא בועה וס"ל לריב"ם דלא מקרי בועה אלא כעין בועה הנאמרה במצרים פורח אבעבועות והתם מכה וחולי הי' ומסברא דמים זכים אינינו חולי וע"כ בועה היא שאיננה זכה ובזה כתב בס' מהרי"ו דיש אומרים דגם מליאה מים מלוחים הוה בכלל בועה שהוא חולי ומכה ויש פליגי גם בזה וכ' רמ"א סי' ל"ט לנהוג להחמיר ואין זה ענין לכאן התם בלשון בועה פליגי והכא בלשון מים זכים ואפ"ה הקשה הרא"ש בחולין מ"ח דה"ל להש"ס למימר דהברייתא אתרי בועי דסמיכי קאי אע"ג דתני סתם מים זכים כשרים דכי היכי דאי קאי אכולי' נקט סתם מים זכים אע"ג דעכירי וסריחי טרפה אע"ג שהם זכים וע"כ סמך ברייתא אסברת חוץ שנדע לפרש והוא דצילי ה"נ אי איירי בתרי בועי נפרש והוא דמתיקי ולעולם י"ל מים מלוחים כשרים בכולי' ע"כ המקיל לא הפסיד שהרי אפילו בתרי בועי רוב מקילין אליבא דריב"ם. ואחתום בברכה כנפשו היקרה. פ"ב עש"ק י"ד מרחשון קצ"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: