שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן מה
שלום לך חלמידי הותיק מלא עתיק הרב האברך המופלא מו"ה עקיבא נ"י אשר מצ"פ לק"ק קובין יע"א:
הנוגע בנדון שאלתך ממני איך לנהוג בהמסס ובה"כ שנסרך לחצר הכבד הנה כל יקר ראתה עיניך בתשו' האחרונים זה אוסר וזה מתיר וכל אדם ימצא כמבוקשו ועיי' בפרט בתשו' מאמר מרדכי ואשר ראה לבי בזה עדותו של הגאון רמ"א נאמנה מאוד שכ' בסימן מ"א סעי' ח' ואם נסרך טרפש הכבד לבה"כ יש לבדוק בכרס שבודאי ימצא שם קוץ או מחט שניקבה ועי"ז באה סירכא זו עכ"ל והוא דבר נפלא שבאמת כל שנמצא סירכא נמצא מחט או יתד אין א' יוצא מן הכלל וכמה מאות כבר ראו עיני א"כ הרי קמן דהסירכא יש לה שייכו' עם המרט ואם אין כאן מכה קורט דם מנין והנסיון הוא עד נאמן יותר מכל הסברות הבנויות על ראיות ע"כ אם נמצא תחוב אפי' שלא כנגד הסירכא לית דין ולית דיין להכשיר לדעתי אך בתחוב רק בפלידרלי"ך שבבית הכוסות או בנמצא רק על הפרש אף שלפע"ד קרוב להטריף כי היה תחוב ויצא מחמת נענוע וטלטול מ"מ בהיות במקומו' שנהגו לאכלם עפ"י פסק רבנים שלפני לא היה בכחי למנוע מהם וכן היה בק"ק מ"ד והודעתי להם שאין דעתי להתיר רק לא אוכל להחמיר נגד מנהגם ופה מנהג פשוט הוא להטריף בכל ענין:
וסמוך לי"ט של פסח בא לפני שוחטי דמתא ואמרו איך שכבר יותר מכ"ד שוורים נטרפו ע"י סירכא הנ"ל ואין שום בשר בקהלה גדולה כזה ה' ישמרם ומה יעשו קהל גדול כזה בי"ט בלי שום בשר ובאמת יותר חששתי שיורגלו ליקח משחוטי חוץ במקומות שאין דעתי נוחה ליקח משם וירגילו לעשות כן אפי' שלא בשעת הדחק אמרתי לבחור הרע במיעוטו ונתתי רשות להבודקים אם ימצא מכאן ואילך עוד סירכא כנ"ל ישפכו הפרש בלי שום בדיקה אחר קוץ ומחט על הפרש ואחר השפיכה יבדקו בעור הכרס אם לא נתחב שום דבר אבל על הפרש לא יבדקו כי טוב יותר שלא יעיינו ויבדקו על הפרש ויעלימו עין מאשר יראה ויקילו. דוגמת מ"ש רמ"א גבי ושט במנהג עירו, והבודקי' הוצרכו לקבל עליהם חרם חמור שלא ללמוד להקל בפ"א ובמק"א כ"א סמוך לי"ט עד שיורווח בבשרא לבני עיר ומן אז יצאו מלפני שחטו תשעה עשר בהמות זאח"ז ולא היה שום סירכא ושום פקפוק ונדנוד כלל ואמרתי ברוך ה' אשר הרחיב לנו ולא הוצרכתי לכנוס לקילא הזאת אשר לבי מאוד נוקב עליו הודעתיך זה אעפ"י שאין בו חדוש ופלפול. פ"ב יום ה' ב' דר"ח אייר תקע"ד לפ"ק: