שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן לד
לי"נ הרב המאה"ג המופלג מו"ה דוד נ"י אב"ד דק"ק ק"ב יע"א:
יקרתו הגיעני אודות ריאות של כבשים שנמצא עליהם כעין זהרורי' מראה לובן וחתוך בתוך בשר הריאה בעומק ושם נתלבן יותר ויותר עד שמגיע לבשר יפה הנה חזרתי על כל ספרי האחרונים אחר הש"ך וכלם אוסרים והראשון שבהם אורח מישור סי' ל"א סק"א ואחריו נמשך תב"ש והגאון בפרי תבואה סקי"ט וסקנ"ט ולדעתי לא היה צורך לטעם שאין אנו בקיאים במראה אופתא ובקעת לבן אלא בלא"ה כיון שהעלה בתב"ש סי' מ"ג שכל מראות שלא נתפרשו בהדיא להיתר אסורי' ובנב"י קמא חי"ד סי"ג פליג אך הגאון הנ"ל בקונטרס הראי' שבסוף הספר סי' כ"ג כ' שהגאון חזר בו וראוי' היה לחזור בו דאין אנו בקיאי' בבשר שהרופא גורדו וכל שינוי מראה שלא נתפרש להתיר צריכים אנו לחוש שמא הוה נתמסמס א"כ פשיטא שאפי' זהרורית לובן פסול אך לפי דברי מעלתו נ"י שבעור אינו רק זהרורית כעין לובן ובבשר הריאה מתלבן יותר א"כ לענ"ד לקלוף העור ולראות אם ישאר אח"כ בלבנוניתו כי יש לתלות שהמכה הוא בפנים הבשר וע"י הבשר נראה זהרוריתו בעור וחסרון מבפנים לא שמי' חסרון וכה"ג אמרינן במראה פסולה שמחמת מוגלא שתחתיו כשרה וה"נ דכוותי' ותל"מ בענין זה הכ"ד א"נ. פ"ב יום א' דסליחות תקפ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: