שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן קסו

ה' ישפות רב שלום לי"נ תלמידי הרב המופלג הותיק החרוץ המפורסם מו"ה פלוני נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פלוני יע"א:

נועם מכתבו הגיעני והנה אם לדין אהי' ח"ו כעורכי הדיינים להשיב לבעל דבר ולהורותו מה ידבר ויטעון אבל חלילה וחלילה ליושבי על מדין אשר יקראו לעזרת ה' בגבורים שיכנסו לדין הזה בדיני שקאלא ח"ו כשוכר את הפועל והלא ידעו ויבינו כי ת"ח הממונה פרנס על הציבור מחויבים לעשות לו פרנסתו לא הספיק מוסיפין לו אפי' אינו רוצה לקבל מוסיפין לו על כרחו ויעי' לשון סמ"ע סי' ט' ס"ק ח' ובש"ך י"ד סי' רמ"ו ס"ק כ' וכ"א ובטו"ז שם ס"ק ז' וז"ל רמב"ם פ"ד משקלים הלכה ז' מגיהי ספרים וכו' ואם לא הספיקו להן אף על פי שלא רצו מוסיפין להם כדי צרכן הם ובניהם ובני ביתם עכ"ל. נראה שיצא לו כן שגם לצורך כל בני ביתם מוסיפים על כרחם מדאמרי' ר"פ ב' דייני גזירות ק"ה ע"א לא רצו מוסיפין וקשה הא מעיקרא ע"כ פסקו להם סך כך וכך משום שהוא שעור הספקתם ופרנסתם והם קבלו עליהם לקבל כזה מן הציבור וא"כ מ"ש אח"כ כשנתייקר השער ולא הספיק זה הסך לצורכם מ"ט לא רצו לקבל יותר מ"ש השתא מדמעיקרא והלא לא בסך שיעור הממון נשתכרו ח"ו כפועל אלא בשיעור פרנסתם כדי שיהי' פנוים לעבודת ה' וא"כ כל הצריך לפרנסתם לפי הזמן הוא המגיע להם בדין ומדת חסידות אין כאן שלא ירצו לקבל ע"כ פי' הרמב"ם שלא הי' מצד יוקר השער שהוא מכת מדינה אלא מצד תוספת בני ביתם ואינהו גרמי עול הציבור ומשו"ה לא רצו לקבל הוספה ואפ"ה הוסיפו להם על כרחם:

וא"כ מכ"ש בזה"ז דאפי' שכר הראשון שנקצב בשעת קבלת הרב נפחת ע"י שינוי המטבע וגם השער נתייקר ומכ"ש כשנתוספו גם בני ביתו ה' ישמרם שכופין הציבור למלאות סיפוקו של הרב ואם כי בעו"ה אין בידינו להעמיד הדת על תילה ונלאו ממציאי יד ואנשי זרוע גברו עתקו מ"מ כשיבואו הדברים ליד ב"ד שופטי צדק יבואו על בעלי זרוע אלו בעקיפין לשבור מלתעות עול ולהצדיק הצדיק ויתלו טעמם במשפט השקאלא ובכל מה שיכלו להוציא מתחת ידם יעזרם ה' וכל קרני רשעים יגדע תרוממנה קרנות צדיק הכ"ד הטרוד מאוד החותם בכל חותמי ברכות. פ"ב ליום עש"ק ל"ח למב"י תקע"ה לפ"ק.