שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן קיז
שלום וכ"ט לאהובי ה"ה תלמידי הרב המופלג בתורה ויראת ה' צמודים חכו ממתקים וכלו מחמדים כבוד מו"ה ישראל דוד נ"י אבדק"ק פיזונג יע"א:
נפשו היפה בשאלתו נידון קהלתו שמאז נהגו להשכיר הבריוועלגעלד דהיינו לשלם מכל ליטרא בשר ומזה הי' סיוע למסים ועולי' ושוב זה כמו חמש שנים הסכימו שלא להטיל מס על אוכלי בשר אלא להעריך כל א' הערכתו וכדין וכהלכה, ועתה נתחלקו לצדדין יותר מחצי מנין ובהם רוב בנין רוצים להסיר מעל שכמם משא ההערכה ולהטיל על הבשר וחצי האחר ממאנים מטעם שעי"ז יפסידו להפחותי ערך והם רוב אוכלי בשר וירוויחו העשירי', ועוד כי עי"ז יאסרו באיסור להביא בשר ממקומות אחרים ולקנות דוקא במקומם ע"י פתקא שיקבל מתחלה מהממונה על הפתקאות וזולת זה לא יותן לו בשר במקולי' וכמה פעמי' לא ימצא בשר במקולי' כמשקל הפתקא וצריך לילך לממונה ליקח פתקא אחר וכדומה טירחא מרובה שקשה לעמוד בה אלו דברי ערעור החצי שהם המיעוט מחצי האחר אך יש שם עוד כמה וכמה דרים שאינם בכלל הקהלה ונקראי' חוצים אעפ"י שנושאי' בעול ופורעי' מסים אבל אין חזקת עירוני' בהקהלה והם כולם ממאנים ולא ירצו לקבל גזירת איסור שחוטי חוץ ולא משא הפתקאות ואם יצטרפו גם אלו למפקד מספר הנ"ל יהי' המערערי' הרוב ובקש ממני לחות דעתי הקצרה בכל הנ"ל:
במרדכי פ"ק דב"ב פסק מהר"מ מר"ב דאין הציבור יכולין לכוף המיעוט במידי דאית פסידא להאי אא"כ כולם מסכימים ומשו"ה כשרצו בעלי כיסי' לתקן להטיל מס על הקרקעות לא עלתה בידם דכן פסק ר"ת ורוב הגאוני' דע"כ לא אמרי' דיכולי' להסיע על קיצתן אלא במה שכבר הסכימו כולם ושוב נמצא מי שעובר אז יכולי' להסיע לעבור על דין תורה מפני קיצתן אבל בתחלת התקנה אפי' מיעוט מעכבי' וכן פסק רמב"ם וריב"ש סי' שצ"ט ומהרי"ק שרש א' ושרש ק"ף יע"ש. והכא פשיטא דדינא הוא להעריך אותו חלק מס שעפ"י ממון יעריכו עפ"י עשרו ומשאו ומתנו של ב"א לא על המאכלים ומשקים אעפ"י שמאז הי' נוהגי' כן אז הי' בהסכמת כולם והי' יכולי' להסיע לעבור על דין תורה אבל עכשיו שחזרו לדין תורה שוב א' יכול לעכב והוא פשוט חוץ מדעת ראב"י שהוא יחידאה בענין זה ועיי' שו"ת רמ"א סי' ע"ג וסי' ע"ד:
ואם אולי יסכימו כל בני הקהלה ורק החוצים יערערו הנה אעפ"י דקי"ל מדין תורה כל הדר בעיר יב"ח דינו כבני העיר ומכ"ש שהרי גם הם פורעי' מסים מ"מ כיון שנחלקו מבני קהלה והם עם בפ"ע ולא יהי' בני הקהלה אלא אומנות ושותפות כהני טבחי דמס' ב"ב ו' ע"א א"כ הני שותפי' עבדי בהדדי לייקר שער בשר שלהם בכך וכך, והנה כ' רמב"ן שם בב"ב וגם בנימוקי שם דע"י קיצתן דהני טבחי נתייקר השער לאותן שחוץ לאומנתם ומשו"ה כיון דלא הסכים עמהם חבר עיר אין יכולי' להסיע על קיצתן הא אם לא הי' שם חבר עיר או שהסכים עמהם יכולי' להסכים ביניהם מה שעי"ז מפסידי' בני העיר וה"נ נהי שאין בני הקהלה יכולי' להטיל איסור שלהם על החוצים שלא ליקח בשר ממקומות אחרים דכיון שאמנם עמהם באגודה ובאסיפה אין איסור שלהם חל עליהם אלא על השותפי' מ"מ עכ"פ בני הקהלה שהם שותפי' בענין זה יאמרו למכור להם בשר בלא פתקא אם יקחו כאן אעפ"י שעי"ז יתייקר השער עליהם אין בכך כלום, ולפ"ז המס שפורעי' החוצים לבני הקהלה יהי' לפי ערך עליהם לפי עשרם שהרי מותרים להבי' להם בשר מן החוץ ואם יקנו בשר ממקולי' דקהלה ויקחו פתקאו', העשירים יכולי' לנכות מעות שנתנו בעד הפתקאות ממסים שלהם והעניים יפסידו:
והנה לפמ"ש סמ"ע סס"י רל"א בשם הר"מ אלשקר וכן הוא בתשו' הריב"ש סי' שצ"ט ומייתי לי' כ"מ דוקא בני אומני' צריכי' הסכמת חבר עיר אבל בני קהלה לא צריכי' ומה שהשיג ש"ך כבר הרגיש הריב"ש עצמו ותירץ יפה ע"ש מ"מ בנידון שלפנינו צריך הקהל הסכמת חבר עיר כיון דהחוצים אינם מסכימי' ומן התורה הם כבני עיר לכל דבר אלא שאנו דנים בני הקהלה כשותפים ואומנים בפ"ע א"כ צריכי' הסכמת חבר עיר:
והנה פשיטא לי אם יסכימו כל בני הקהלה לאסור בשר חוץ אם יעבור אדם ח"ו הרי הבשר חתיכא דאיסורא וגם כלים אסורים כנודר מן חתיכה בשר אסור בו וברוטבו וטעמו וגם הא פשיטא לי שאם יבוא לשם כלי בן יומו ממקום אחר הכלי מותר לבני עיר כיון שנתבשל בו בשר היתר במקום המותר ולפ"ז אם החוצים מביאי' להם בשר מן החוץ מ"מ כלים מותר לבני הקהלה:
כל זה אנו צריכי' אם יסכימו בני הקהלה וגם חבר עיר אבל זולת זה א"א לכוף את המיעוט כמ"ש לעיל ולפע"ד הדין דין פשוט ומבואר ואחתום בברכת שלום ושלות השקט. פ"ב יום ד' ג' אדר תקצ"ח לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: