שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן עב
שלום לתלמידי הותיק התורני מו"ה בערל סג"ל נ"י:
אגרותיך ע"י הבח' לא הגיעני כי נאבד ממנו דלוסקמא עם כל הכתבי' שבתוכו אך האגרת מוויען הגיעני ושם נאמר אודת ק' הט"ז בח"מ סס"י פ"ח שהקשה אהא דפי"נ קכ"ח ע"ב דנשבע וגובה מחצה מבני חורין אבל משעבדי לא דאמרי אנן אעדי' סמכי' והקשה ז"ל הא אין נשבעי' על כפירת שיעבוד קרקעות דע כי כל מה שחדשת בזה הוא טעות ושגיאה דהא דאמרי' ממשעבדי לא היינו מה שכבר קנו בשעת עמידתו לדין ובאי' הבע"ח לטרוף מהם שקנו קרקע המשועבד להם על זה יטענו אותו שיעבוד כבר נפרע עפ"י עדים אמנם מכאן ולהבא אותו מחצה שמודה ומתחייב עכשיו על פיו הוא חיוב גמור ומשתעבד מן התורה מחדש עפ"י הודאת פיו אפי' אם אינו חייב כמבואר ר"פ הנושא ועש"ע ח"מ סי' מ' וא"כ העתידי' לקנות ממנו מכאן ואילך מהם יגבו בלי ספק המחצה שהודה והמה לא יטענו אנן אעדים סמכי' ולא קאי הש"ס אלא אאינך שכבר קנו וכל זה פשוט ובחפזון כתבת:
ואמנם בעיקור ק' ט"ז כמה תירוצי' נאמרו ממנו בו ומה שהוא מקובל ומתובל הוא לפמ"ש תוס' בכתוב' ר"פ אע"פ וב"ב מ"ד ע"ב ד"ה דלא ה"ל ארעא מעולם שכתבו דמקנינן לי' מטלטלי אגב קרקע אע"ג דלא ה"ל ארעא מעולם משום דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי ע"ש ועמ"ש הרא"ש פ' הזהב סי' ג' שסיים וסמכי' אהודאתו שהוא מודה לחובתו ואין בודקי' אחריו עכ"ל נמצא לפ"ז משכחת לי' ה"נ בשיודעי' אנו בו דלית לי' קרקע ושיעבד מטלטלי' אגב קרקע עפ"י הודאת פיו ובעלמא כל דיני קרקע אית להו להני מטלטלי' ועיי' ש"ע סי' ס"א ואי הי' לי' באמת קרקע והי' משעבד מטלטליו ואח"כ אשתדיף קרקע ולא נשאר לו בשעת הטריפה אלא מטלטלי' הי' פטור מן השבועה ע"י אותן המטלטלי' שבאגב שיש להם כל דין קרקע מ"מ עכשיו דבאמת לית לי' קרקע נהי דאי לאו דסמכי' אעדים הי' טורפי' המטלטלי' ממשעבדי משום דלחובתו מאמיני' במה שהודה שיש לו קרקע ומשו"ה צריכי' לטעון ולומר אנן אעדים סמכי' מ"מ כשבא לפטור עצמו מן השבועה ע"י אותם המטלטלי' אג"ק אמרו לו הא לית לך קרקע דלחובתו מהימן בהודאתו ולא לזכותו ואע"ג דכ' הרא"ש הנ"ל בימי התלמוד לא הי' רגילין בכך היינו דבפ' חזקת משני ש"ס שפיר דלא ה"ל ארעא מעולם ולא ניחוש שמא מטלטלי אג"ק הקנה לו עפ"י הודאתו דכיון שלא הי' רגילי' בכך לא ניחוש לזה אבל ההוא דפי"נ מצי איירי בכה"ג וההיא דפ' הזהב נמי י"ל דהמשנה לא רצתה ליעצו בדבר שקר ובלאה"נ הקשו תוס' שם בפ' הזהב מ"ו ע"א ד"ה ונקני נהי וכו' דלקני' לי' באודיתא ע"ש והנה כל זה לשיטתם בסנהדרי' ו' ע"ב סוף הדבור המתחיל צריכה קנין שכ' שם סתם גורן מצויי' שם ב"א דזולת זה לק"מ דלהודות בכה"ג בעי' עדים או לכל הפחות ע"א ועי' היטב בש"ך ח"מ סי' פ"א סקכ"ב ד"ה ומ"ש הרמב"ן ז"ל ע"ש הוטב וק"ל ואסיים בברכה אעוררך לעשות בטובה במ"ש לך על בי דואר אודת הקשור הידוע. מ"ד עש"ק בהר תקס"ג לפ"ק: משה"ק סופר מפדד"מ: