שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן סז
שלום וכ"ט לידידי ורב חביבי תלמידי המופלג בתורה ומופלא ביראה קדומה כמו"ה וואלף ני':
תחילת דינו על דברי תורה הנוגע לדינו מי שהאמין לחברו נאמנות סתם ואתו סהדי דפרעו בתוך הזמן דעת מעלתו כיון שהחליט הסמ"ע סי' ע"א סק"ד דנאמנות סתם הוי כבי תרי וכי אתי תרי סהדי אוקי תרי בהדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מארי' וס"ל למעלתו דהני מילי כי פרעי' בתר זימני' אבל בתוך זמנו חזקה אין אדם פורע תוך זמנו וכי אוקי תרי להדי תרי מוציאין ממון בחזקה אין אדם פורע תוך זמנו דמוציאין ממון בחזקה זו ומכח זה הוליד חדשות והק' על הש"ך שם סקל"ז:
ואיננו מודה לו בעיקר הדין מתרי טעמא חדא דהכא אין שייך לומר סליק סהדי ואוקי חזקה להדי חזקה דאין החזקו' שוות הנה חזקת ממון הוה חזקה כעין כאן נמצא כאן הי' הממון ואין יכולת להוציא מידו והוא כעין חזקה דילפינן מבית מנוגע דמוקמי' כל דבר בחזקת שהוא (ובמקום אחר בארתי שחזקת ממון גרוע מזו) ואמנם חזקה אין אדם פורע הוא מענין חזקת המנהג דהוי אנן סהדי שאין המנהג שיפרע האדם אלא בזמנו ועל חזקה זו אמרינן סוקלין על החזקות ואשה שבנה מורכב על כתיפה ובא עלי' וסקלוה מפני חזקת מנהג אנן סהדי כל שנוהג מנהג זה הוא בנה והיא אמו ויען כי חזקה זו הוי כסהדי ע"כ עדיפי מחזקת ממון ומוציאין ממון:
אך לעומת זה אם גם נתן לו נאמנות איננו אלא כמוסיף סהדי ומה לי תרי או מאה וכשיבואו ב' עדים מתנגדים ומעידים שראהו פורע תוך זמנו הו"ל סהדי וסהדי היינו החזקה שהיא אנן סהדי עם הנאמנות הכל עולה נגד תרי המסהידי' בהיפוך ותשאר חזקת ממון על מקומו ותוקפו:
ותו יש להשיב בעיקר הכלל שסבר מעלתו בשני כיתי עדים נשארה החזקה קמייתא ותוקפה וזה ליתא לענין זה מועילי' עדים המעידי' לפנינו לגרוע החזקה עכ"פ כמבואר בעירובין ל"ה ע"ב ופירש"י ד"ה אחת אומרת וכו' ואפשר למסקנא קיי"ל כר"מ בהא ואין להאריך בזה כי בתי' הראשון די. פ"ב עש"ק בא תקפ"ד לפ"ק. משהק"ס מפפד"מ: