שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן מ
שלום וכ"ט לידידי ורב חביבי ח"ח ה"ה הרב המאה"ג המופלג בתורה ויראת ה' החרוץ ושנון כש"ת מו"ה איצק נ"י אבדק"ק פ"ש יע"א:
יקרתו הגיעני נידן שטר צוואה שציוה הרבה דברים טובים לטובת נשמתו והכל במתנת ברי מהיום ולאחר מיתה ובקנין אך חתומים עליו עדים פסולים א' מחמת קורבה וא' מחמת נגיעה אך לשון השטר כהיום דלמטה בא לפנינו עח"מ ה"ה פלוני וכו' ואמר לנו הוו עלי עדים כשרים ונאמנים וקנו ממני בקגא"ס בכל אופן המועיל וכו' ואח"כ פורט והולך הדברים הטובים לנשמתו ובסוף השטר סיים וכ' ויהי' תוקף השטר זה ככל השטרות דעלמא הנעשים כתחז"ל וכל המערער על שטר זה יהי' דבריו בטלים ומבוטלי' הן בד"י הן בדאו"ה עכ"ל ואח"כ חתם הבע"ד בחתימת יד עצמו והעדים הפסולי' אחריו ועלה על דעת פרמכ"ת להכשיר השטר כיון שהוא עצמו חתם וקיבל על עצמו עדים הפסולים ככשרים ואפשר זה לא הוה תרתי לריעותא ובשגם שיש קנין ולכמה פוסקים קנין מהני בלא עדי' והרי הוא מודה שקיבל קנין להכשיר הפסולי' אלו דבריו דברי חכמה ושכל:
ומ"מ לפע"ד אין מקום לקיים השטר מתרי טעמא חדא דהעדים הפסולים חתומים אחר חתימת יד בעל שטר המצווה וא"כ מאן לימא לן שעל אלו הפסולים נתכוון אדרבא הרי התחיל מעדים כשרים ונאמנים ולא מפסולים ובעלי דברים שאינו בגדר עד כלל והי' דעתו שיחתמו אחריו עדים כשרים ובאו אלו וחתמו עצמם ה"ל כערב היוצא אחר חיתום שטרות שאין החתימה מוסב עליו כלל וה"נ דכוותי' נמצא זה לא נתכוון להקנות אלא עדים ואין כאן שטר בעדים כי על הפסולי' לא נתכוון:
ומעלתו כ' שבספר נחלת שבעה נדחק בטעם שבמדינת נוהגין שהחתן עצמו בא על החתום בשטר כתובה וכ' פר"מ שנ"ל הטעם שמא אחר זמן ימצא פסול בעדים ונמצא שהה בלא כתובה ע"כ חתם החתן כלומ' שקיבל עליו פסולים אלו דבריו ולהנ"ל ליתא כיון שהחתן חותם עצמו קודם העדים שאז אפי' כבר נודע פסולתו של עדים לא מהני מכ"ש שבשעת לא נודע פסולתן ולא נתכוון לעדים פסולים כלל ע"כ הוצרך בעל נחלת שבעה לדחוק בטעמו יהי' איך שיהי' אם הבע"ד בעה"ח קודם להעדים כנידון שלפנינו וכמ"ש בהשאלה אין להכשיר השטר:
וזאת שנית אי הוה נמי חתימת עדים קדמי לחתימת עצמו ואז אי הוה קאי בחיים ורוצה לחזור בו היינו אומרי' כבר קבלת עליך עדים פסולים ככשרים ואולי אפי' בלא קנין והוה נמי תרתי לריעותא מ"מ עדים החתומים בשטר כמי שנחקרה בב"ד דמי וקיי"ל אחר גמר דין או אחר קבלת העדות אינו יכול לחזור בו וכל זה היינו צריכי' אי הי' הבע"ד חוזר בו והכא הא לא ערער ולא פקפק מעולם ואינו רוצה לחזור בו ועדיין בהימנותי' קיימי' הפסולי' אצל הבע"ד. אך נכסי' נפלו קמי יורשי' ומקבלי מתנת ברי הנ"ל באו להוציאו מהיורשי' ע"י השטר החתום בפסולי עדות הנ"ל המעידי' שכבר קנו מקבלי מתנה מחיי הנותן והיורשי' אינם מאמיני' לעדים פסולי' מה יועיל שהנותן קבלום על עצמו ככשרי' אבל על היורשי' לא קבלום והוא עדיף ממ"ש ר"ן בשם רמב"ן פ' הניזקין נ' ע"א שטר שכ' בו שבח ובש"ע ח"מ סי' ק"ח סעי' י"ח עכנלע"ד שאין להוציא מיורשי דאו' עפ"י שטר זה הנלפע"ד כתבתי וחתמתי בברכה א"נ פ"ב כאור בוקר ליום ג' דחנוכה תקצ"ז לפ"ק. משהק"ס מפפד"מ: