שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן לח
שלום וכ"ט להני תרי צנתרות הזהב רבנים מופלגים ה"ה הרב הותיק כבוד מו"ה שמעלקי נ"י אב"ד דק"ק באגעדע יע"א ואחרון חביב תלמידי הרב הותיק מו"ה ליב פאפר נ"י אבדק"ק טשוס יע"א:
נועם מכתבם הגיעני יום ש"ק העבור ולא הי' לי פנאי לעיין בו עד עתה והיות באה שאלתם מאוד סתומה וגם נמצא כעין סתירה בדבריהם ולא יכולתי לעמוד על העיקור ממש ומוכרח אני לכתוב כמסתיר פנים וגם לקצר בפלפולי' וראיות כאשר בקש ממני תלמידי הרב מהר"ל רק להודיע קלישות דעתי לדינא:
והענין הי' כי איש א' בשמו ר"מ מסעמרי מת בק"ק קאט וחיים לנו ולכל ישראל שבק והעידו עדים שציוה לתת מעזבונו אלף זהו' לקרן קיימת ללמוד בני עניים תורה מהרווחי' ובאם לא ימצאו בני עניים יותן לעניי קרוביו אלא שהעדים מחולקי' י"א שהקרן קיימת ינתן לקאט וי"א לסעמרי והנה הרב מהר"ל כ' שתחלת העדות הי' ע"י ב' עדים יחידים שהכחישו זא"ז ולא פי' במה הכחישו וסתמא כפירושו בהנ"ל שזה אמר לקאט וזה אמר לסעמרי שוב כ' שנצטרף עוד א' עם עד המעיד על קאט א"כ לפי דבריו יש כאן שנים המעידי' על קאט ויתבטלו דברי עד הסעמרי לגמרי כי אין דבריו של א' במקום שנים ומיד אח"ז כת' נמצא כאן ב' כיתי עדים המכחישי' זא"ז משמע מזה שיצטרף גם א' עם עד הסעמרי וכן מבואר יותר בדברי הרב מהר"ש נ"י וגם הוא פירש קצת לשון עדותם אפס מקצתם ראיתי וכולו לא ראיתי ולא יכון לדבר כן כ"א הי' לכם להעתיק דברי העדים אות באות כדי שנוכל לדון עליהם:
ומ"מ להשיבכם ריקם א"א הנה לכאורה נראה פקפוקו של הרב מהר"ל נ"י נכון שהרי תנינן תמן פ' חזקת מ"ג ע"א האומר תנו מנה לעניי עירי אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאי' ראי' מאנשי אותה העיר ופסקו כל הפוסקים ואפי' קיץ להו וכלישנא בתרא שם ואף ע"ג דכ' הרב"י סס"י ל"ז בשם תשו' הרא"ש ותשו' רשב"א שעידי הקהל מעידי' על התקנות והקדשות והן נוגעי' בעדותן שכן נהגו ע"ש כמה תשובות בענין זה מ"מ נ"ל דהיינו דוקא לעירם וקהלתם כגון פלוני הקדיש כלי זו לבה"כ ואין כאן עדים אלא מאנשי העיר עצמה בזה נאמנים להוציא מיד המקדיש או מיורשיו ולא נאמר שהם פסולי' להעיד כיון שהוא המקדיש והם העדי' כולם מבני הקהלה הם וגם ההקדש הוא לתוך אותה הקהלה א"כ כיון דתקנת הקהלות הוא בכך והם נשתתפו מעיקרא דדינא אדעתא דהכי להאמין זא"ז אעפ"י שנוגעי' כמו נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך ואדעתא דהכי נשתתפו מיהו כל זה לעירם אבל להעיד נגד עיר אחרת פשיטא שהם פסולי עדות לענין זה שאנשי קאט פסולי' נגד אנשי סעמרי להעיד לטובת עירם וכן בהיפוך ע"כ הי' נראה לכאו' שנוגעי' בעדות בענין זה:
וכיון שנוגעי' במקצת העדות בטלה כל העדות כדעת המרדכי פז"ב דאם אמר לדידי אוזיף בריבי' צ"ל ולא שקיל מידי דאל"ה ה"ל נוגע במה שרצה להוציא ריבי' שלו וממילא לא מהימן לפוסלו ולא פלגינן דיבורא לענין זה ולא דמי למ"ש הריטב"א הביאו סמ"ע סי' ל"ז סקכ"ג דאחיו של גזבר שהעיד על ההקדש פלגי' דיבורא ומהימן על ההקדש ולא על אחיו דהתם לאו משום נגיעה וחשדא דמשקר פסול אלא משום קורבא ומש"ה לא יעיד לאהרן ובכל פסול קורבא פלגינן דיבורא משא"כ בנידן דידן ודמרדכי דמשום נגיעה פסול ומשום חשדא דמשקר בזה לא פלגינן דיבורא דהכל שקר ואע"ג דהריב"ש פליג אהמרדכי ומביאו ש"ך סי' ל"ד ומה שדחה ש"ך מאריס מעיד הוא תמו' דמה נפליג דיבורא שייך האריס מעיד שהקרקע הוא לפלוני בעה"ב שלו וה"ל כאלו העיד שהקרקע היא של עצמו מ"מ יבוא לחלוק אחרי המרדכי והכרעת הש"ך והסברא נכונה ובשגם להוציא מיד המוחזק וא"כ הכא כיון שהם נוגעי' בעדות בטלה עדות כולה ואין כאן להקדש כלום עיין סמ"ע רס"י ל"ז:
אך כל זה אי איכא בהני אתרי קופת ת"ת ללמד בני יהודה אפי' אי קיץ להו מ"מ ה"ל נוגעי' בעדותן כנ"ל אבל אי ליכא התם קופת ת"ת כלל ולא הורגלו בזה מעולם וכן כ' לי הרב מהר"ש א"כ היינו דברי מהר"י מיגאש דמייתי נימוק"י פ' חזקת וגם הובא בשיטה מקובצת שם מ"ג ע"א והובא ביתה יוסף סס"י ל"ז וז"ל אבל היכידלא קבילי עלי' למיזן ולפרנסו להו ולא כייפי אצדקה כלל וכו' ומאן דיהיב מידי בדרך צדקה יהיב להו ואי לא בעי לא יתן כלל לא כייפי להו הני ודאי לא נוגעי' בעדותם הם ומקבלי' סהדותי' עכ"ל נמצא ה"נ עדותם כשרה:
ונחזי אנן מה דקמן במה שסתרי אהדדי וכבר כתבתי שאינני יודע לשונם בעדותם אך כפי המדומה ב' הכתות העידו על קרן קימת אלא שהוכחשו באיזה מקום ציוה ליתן היינו דר"נ ב"ב ל"א ע"ב באבהתא מי אתכחש ובכתובו' תרווי' באשת איש קמסהדי וה"נ תרווי' בקרן קימת קמסהדי וצריכי' להפריש אלף זהו' מנכסיו לקרן קימת ולענין לאיזה מקום ינתן נ"ל דינתן לסעמרי מכמה טעמי' חדא כי אוקי תרי בהדי תרי לעני המקום ואוקי ממונא בחזקת סעמרי דקיי"ל האומר תנו מנה לעניים ונתנו לעניי עירו כמ"ש הג' אשר"י פ' חזקת בשם תוספתא ומייתי לי' רמב"ם ספ"ו ממתנת עניים ובש"ע י"ד סי' רנ"ח סעי' ה' ואומדן דעתי נמי איכא דלא שביק אינש עניי עירו ויהיב לעיר אחרת עיין סי' רנ"א בש"ך סק"ח:
ועוד כפי הנראה ממכתבו של הרב ר"ש נ"י לא הי' ב' כתי העדים במעמד א' אצל השכ"מ אלא בזה אחר זה ואנשי סעמרי היו אחרונים א"כ אין כאן הכחשה כלל דאמת הוא שבתחלה יהיב לקאט ושוב חזר בו ויהיב לסעמרי דלעולם יש לנו לדונם שלא יהי' כמכחישים זא"ז ושכ"מ מצי הדר בי' ודבריו האחרונים קיימים עומדי' אפי' כ' בשטר ודלא כמו שחשב הרב מהר"ש בזה ועיי' ב"מ י"ט ע"ב:
וכיון שזכינו לדין שלא תהי' עדות מוכחשת א"כ אפי' יהי' נמצא שם באותן המקומות קופת ת"ת באופן שאנשי קאט פסולי' לעדות משום נגיעה בעדות מ"מ אנשי סעמרי לא מיפסלא להעיד על ר' משה הואיל שהוא מבני עירם ואדעתא דהכי נשתתפו שיהיו נאמני' נגדו מה שאינו נוגע לקהלה אחרת כמ"ש לעיל בשם תשו' רא"ש ורשב"א:
ואך עדיין יש לפקפק ולומר לפי אותה ההנחה שהעדות מוכחשת נהי שהנחנו בגוף הקרן קיימת לא הוכחשו מ"מ יש לדון הא אין מקבלי' בפני קטנים דכשלא בפניו דמי ורק בענין צוואה אנו סומכי' על דעת התוס' דפ' שום היתומי' כ"ב ע"ב ד"ה אמר רב אשי ונימוק"י ר"פ הגוזל בתרא דבדבר ברור כמו צוואה שאמר תנו מנה מקבלי' לפני קטן ופסקו רמ"א סי' ק"י ס"ט מ"מ הא באומר תנו מנה גופי' אמר התם בש"ס בתחלה דמעמידי' אפטרופס לטעון על העדים אולי ימצא זכות להכחישם ונהי דמסקי' התם דבנמצאת שאינה שלו לא מעמידי' אפטרופס דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקי' וה"ה בצוואה והכי נהוג מ"מ היינו בסתם סהדי אבל הכא דמוכחשי' הם וע"כ כת א' משקרי אפשר דצריכי' להעמיד אפטרופס אע"ג שהעיקור נ"ל שאין כאן עדות מוכחשת כלל אלא דמיהדר קא הדר בי' מ"מ מהיות טוב אל תקרי רע למנות אפטרופס ולמסור כל העדות לידו ויעיי' בה אולי יכול לטעון דבר לטובת היתומי' ואי לא טעין אזי תבנא לדינא שמוציאי' אלף זהובים מהעזבון של ר' משה סעמרי לקרן קיימת:
והיות כי ראיתי מתוך מכתבו של הרב ר"ש דבהא כ"ע מודה שהשכ"מ מינה לאפטרופסי' הני תרי גברי הקצינים ר' אברהם ור' אבריל מקאט ע"כ יותן סך אלף הנ"ל לאפטרופסים הנ"ל והרווחים יתנו לת"ת ללמוד בני עניים שבק"ק סעמרי ואם לא ימצא שם בני עניים ינתנו הרווחי' לעניי קרובי ר"מ סעמרי ז"ל הנ"ל ובאם אולי לא ירצו האפטרופסי' לקבל לתוך ידם סך הנ"ל או אם ירצו לקבל עתה ולאחר זמן יחזרו בהם או לאחר מאה שנים יונח סך הנ"ל ליד בד"ץ בצירוף קהל סעמרי והם ימנו אפטרופסי' אחרים ההגוני' בעיניהם אבל אין שום רשות ביד קצינים הנ"ל למנות אפטרופוס אחר במקומם כמבואר בש"ע י"ד סס"י רנ"ז ומכ"ש שאין להם ולא לשום אדם או קהלה בעולם רשות לשנות המעות ח"ו כמו ששמעתי אומרי' שרוצי' ליקח לבנין חומת בית עלמין או ליקח יין לצורך הקהלה חלילה לא תהי' כזאת בישראל כל הנ"ל נלע"ד דברים פשוטי' וברורי' בעז"ה וחתמתי שמי. פ"ב נגהי ליום עש"ק ג' שבט תקע"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: