שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

העתק אות ב' מצוואה של המנוח ה' מאיר בר"ש ע"ה:

ב אקח מהוני אשר נתן לי אלקים לי לשמי לירושת עולם לתועלת נשמתי סך ארבע מאות זהו' זאגע.400 fl. מעות הנ"ל בלייבט תחת יד בני ר' משה אברהם מן מעות הנ"ל מוס בני ר' משה אברהם געבן רווחים לכל שנה ושנה סך ששה ועשרים זהו' של מעות כסף דהיינו על כל זהו' שלשה כ' צל של כסף. רווחים הנ"ל ווערדן געטהיילט נעמליך לאב"ד דכאן ששה זה' של כסף מעות לכל שנה ושנה כדי שישגיח על רווחים הנ"ל ועל הלימוד שילמדו הלומדים בביתי ועשרים זה' של מעות כסף ינתן לשני לומדים שילמדו כל יום ויום שיעור בביתי ולהתפלל אחר הלמוד על נשמתי ועל אותן ששה ועשרים זה' של כסף מעות לכל שנה מוס בני ר' משה אברהם משעבד זיין הבית שלו כמבואר למטה באות זי"ן עד עולם אונד כתב השעבוד על הבית הנ"ל מוס בני ר' משה אברהם מוסר זיין ליד הרב אב"ד דכאן המקבל ששה זה' של כסף מעות הנזכר למעלה ווען גלייך הבית הנ"ל קומט חלילה מיד בני ר' משה אברהם ליד איש אחר הן לקרובים או לאחרים זא מוס ער על תנאי זה פרקויפן הבית שלו דהיינו הקונה הבית הנ"ל מוס יעהרליך געבן ששה ועשרים זה' של כסף מעות אונד זאלכעס מחלק זיין ללומדי תורה הנ"ל: זה לשון צוואת שכ"מ ואחר שכבר כמה שנים קיים הבן צוואת אביו טוען עתה שאין ריוח מסך ד' מאות שיין מגיע לכ"ו זהו' מינץ ובשגם לא קבל בתורת עיסקא ויש כאן חשש רבית ורוצה להפסיד הלומדים: