שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן רג
נשאול נשאלתי הנה בשנת תקפ"ב באו לעמק השוה ה"ה הרב החסיד הנגיד מו"ה צבי הרש לעהרין בק"ק אמש"ד בצירוף כמה גאוני' שמה עם שד"ר דאה"ק שלא ישלחו עוד שום שליח מאה"ק לקבץ על יד נדבות ב"י כי הרב הנגיד מו"ה צ"ה הנ"ל הוא המאסף לכל המנות צדקת פזרונם של אשכנז האללאנד ולונדן וכדומה אליו יובלו וממנו יהי' זאת לפרנסת עניי א"י וכן הי' עד עתה כי באמונה הוא עושה וחפץ ה' מצליח בידו והן עתה קמו ונתעודדו בעיר הקודש ירושלים תוב"ב אנשים צדיקים ישרים בלבותם וקנו חורבה אחת מחרבות ירושלים לבנות עליה ב"הכ קדושה אע"ג שיש להם שמה בתי כנסיו' רוצים לפאר ולרומם בית אלקינו ולהעמיד חורבותיו והיות אין ידם משגת ע"כ שלחו מהם שלוחא דרחמנא לקבץ נדבות ע"ז ובהגיע השליח לגבול ארץ אשכנז והאללאנדי מקום אשר יד הרב הנגיד מו"ה צ"ה הנ"ל ודתו מגיע הוא מונע את השליח מלקבץ עוד קבוצו בטוענו כי הוא בפנים מבין ויודע אם יעמיסו על המדינות הללו עומס משא שלוחי והספקתם ונדבות שונות לב"ה כשאינו צריך עי"ז ירפיון ידי המתנדבים בעם להספקת עניי חיי נפשות עניי צאן נדחה נשים וטף המעובטי' בחובות אצל שרי או"ה וע"כ הוא מעכב המקבץ הנ"ל והשליח ושולחיו דנים את הרב הנגיד הנ"ל כמעכב רבים מלעשות מצוה כמבואר בריב"ש סי' של"א דאפי' יש בה"כנ בעירו המעכב מלבנות עוד אחרת הוה בכלל מעכב רבים מלעשות מצוה שהוא בכלל מנדין ברמב"ם וש"ע יו"ד סי' של"ד ורוצים לשלוח יד בהרב הנ"ל ונשאלתי לחוות דעתי העני' הדין עם מי:
גרסי' ספ"ק דרה בין שנראה בעליל וכו' מחללי' עליו את השבת מעשה ועברו יותר מארבעים זוג ועכבן ר"ע בלוד שלח לו ר"ג אם אתה מעכב את הרבים נמצא עתה מכשילן לע"ל ובירושלמי ר"פ ואלו מגלחין מייתי האי מתני' ומסיים לא נמצא מעכב הרבים לעשות מצוה וכל מעכב רבים לעשות מצוה מנדין אותו וכ' בק"ע כלומר ותני עלה לא נמצא מעכב וכו' וכן בדין דע"כ ברייתא הוא בשום מקום אע"פ שאינה בתוספת' שלפנינו בב"י בי"ד סי' של"ד העתיק ירושלמי הלז ונדפס בטעות ב' ציונים על תיבת ל"א נמצא מעכב כאלו הוא לישנא אחרינ' דללשנא קמא משום מכשילן לע"ל וללישנא אחרינא משום מעכב רבים וליתא וטעות סופר הוא דהרי מפורש במשנה שהוא מכשילן לעתיד לבא ואיך שייך לישנא אחרינא על משנה שלימה אבל תוס' מברייתא וכמ"ש בק"ע וכ' שם וז"ל אע"פי שאין צורך בהם מ"מ הם מתכוונים לעשות מצוה ומעלה עליהם כאלו עשאום עכ"ל ונראה מדבריו שהוא מפרש מונע רבים היינו הארבעים זוג מנעם מלילך לב"ד להעיד ולכאורה לולי דבריו היינו מפרשי' שמונע רבים לע"ל לא יבואו עוד עדים להעיד עדות החודש וקע מיאן בזה דא"כ למה לי טעם דמונע רבים תיפוק לי' דגורם קלקול המועדות וקרבנות וחמץ בפסח ואכילה בי"הכ אע"כ רבים אהני מ' זוג קאי אלא שצ"ע גדול דהא בשבת הי' מעשה והצילם מחלול שבת שלא לצורך וכן משמע ברמב"ם פ"ג מקה"ח דאפילו נראה בעליל מחללי' שבת אפי' כמה עדים ע"כ ממשנתינו הוציא זה ופסק כר"ג ואם כן כיון דבשבת הי' והצילם מחלול שבת שלא לצורך מה שייך מעכב רבים מלעשות מצוה ומ"ש ק"ע דחשבי לעשות מצוה מעלה כאלו עשאום צע ביותר ותמיה מילתא אדרבא כיון שנאנסו ע"י הוראת ר"ע שאמר שהוא חילול שבת לילך לב"ד שלא לצורך הרי חשבו לעשות מצוה להעיד ונאנסו מפני שמירת שבת ומעלה כאלו עשאום וזה וזה נתקיים בידם ודוחק לומר שלא הי' בידם לא מקלות ולא צידה ואין חילול שבת אלא בתחומי' דרבנן והם אמרו והם אמרו וא"כ לר"ע דס"ל תחומי' דאוריית' שפיר עכבם ור"ג אליבא דהלכתא שלח לי' זה דוחק אבל האמת יורה דרכו דלמה לי תרי טעמי מכשילן לע"ל ומעכב רבים אע"כ תרוייהו צריכים והכי קא"ל הא מכשילן לע"ל וכשם שגוף עדות החודש דוחה שבת בקרבנו' דמועדו כתיב כמבואר בש"ס שם ה"נ חששא דמכשילן לע"ל דוחה שבת ק"ו מההולכי' להציל לפ"נ שהוא רק דחוי' בשבת כמ"ש רמב"ם רפ"ב משבת אפ"ה התירו לחזור למקומן סופן משום תחלתן כ"ש דיחוי דקרבנו' דהותרו בשבת כדאי' פ' טרף בקלפי ק"ו דמשו' מכשילן לע"ל דחי' שבת והשתא כיון דשבת כחול לגבי הני מ' זוגו' ור"ע מעכבם הרי מעכב רבים מלעשות מצוה כנלע"ד דלא כפיר' קרבן עדה ומינה אי הוי קצת חשש חילול שבת לא הי' אומר מעכב רבים מלעשות מצוה:
והנה ראיתי בכה"ג או"ח סי' ק"ן מייתי תשובה א' שהסכים להכריח שלא יתפלל כ"א בב"הכ משום שעי"ז יתבטלו הנדבות לעניי א"י משא"כ אם יתקבצו כולם בב"הכנ א' כיון שיש בזה ריוח לעניי א"י אין בזה משום מעכב רבים ממצות ב"הכנ ע"ש ולא מייתי שום ראיה וי"ל התם בב"הכ דח"ל והספקת עניי א"י קודמין מטעם שכ' הרמב"ם בהלכו' קה"ח ספ"ה ובמפרש שם עפמ"ש בספר המצות ע"ש ואבאר הנה דעת הרמב"ם אחר חורבן בית ראשון אע"פי נ"ב שנה לא עבר איש ביהודה מ"מ הי' סמוכי' בבבל והרי היא כא"י לענין קה"ח אך אחר שבטלו סמוכי' הסמוכי' האחרונים קדשו כל החדשים והשנים עד ביאת הגואל מ"מ זה לא יועיל אא"כ יושב עכ"פ שום ישראל בא"י ולדידי' הוקדשו החדשים ההמה ע"פ חשבונות של הסמוכים האחרונים הלל וחבריו ומשם קדושה יוצא לכל ישראל אבל אי ח"ו הי' בטלה ישיבת א"י בז"הז בטל גם הקידוש ההוא ורוב מצות בטלות חלילה ע"כ עלינו לקיים הספקת ישיבתם בכל מאמצי כחינו וא"כ תינח ב"הכ דח"ל נגד הספקת א"י אבל נידון שלפנינו היא ב"הכ דא"י והספקת א"י אין ראי' מתשובה הנ"ל:
אבל לא ידעתי מקום הספק הנה בתשובת הרא"ש דמייתי ב"י בא"ח ר"סי קנ"ג ובי"ד רנ"ב ומבואר שם מר"פ בני העיר דמוכרי' ב"הכ לצורכי הספקת ת"ת ק"ו מס"ת שמוכרי' ללמוד תורה ולישא אשה ובסוף הסימן מייתי בשם רמב"ם מעות שגבו לצורך ב"הכ משני' למצוה אחרת אבל אם קנו קורות אין משני' אלא לפדיון שבוי' ואם בנו אז אפי' לפדיון שבוי' אין מחליפי' והוא ש"ס ערוך פ"ק דב"ב והאמת כמ"ש ש"ך וט"ז סי' רנ"ב ואוסיף נופך דודאי ציבור שאין להם כלום אזי אפילו ב"הכ בנוי מוכרים לצורך ת"ת וחיי נפשות אך סתם ציבור לא מיעני כל כך אלא לפי שעה אין מוכן לשניהם עד שיקבצו פעם שנית ע"כ כשגבו מעות לב"הכ ונזדמנה מצוה אחרת כגון ללמוד תורה או חיי נפשות אזי שיהוי מצוה לא משהי' ויתנו המעו' המקובץ לב"הכ יחליפו להמצוה ויגבו פעם אחר לב"הכ אם קנו קורות ולבני' אזי משהינן המצוה עד שיגבו פעם שנית ואין מוכרי' הקורו' חוץ מלפ"ש שלא להשהותו בשביו וב"הכ בנוי משהי' השבוי עד שיגבו ואין מוכרים ב"הכ וכל זה אפי' אין להם ב"הכ אחרת וכשיש להם אחרת קיל טפי עט"ז בא"ח סקנ"ג סקי"ב ע"ש וזה שלא ע"פ דרכו בי"ד סי' רנ"ב הנ"ל:
המורם מהנ"ל הלא ידוע כי התושבי' ממדינות אחרות היושבים בא"הק יושבים במצור ומצוק וחיי צער הם ונשיהם ובניהם וכולם אינם עוסקים אלא בתורת ה' כל אחד כפי יכלתו ועלינו מוטל להחזיק ישיבת א"י לא לסייעם למצות ישיבת א"י אלא לעצמינו לקיים את דברי התורה הזאת כי לולא ישיבת ישראל שמה תפוג תורה ח"ו ועתה לו יהי' שכבר גבו לצורך ב"הכנ בירושלים ובני עניים צריכים לפרנסתם מוציאי' מידם ונותני' להספקתם השתא שלא גבו והאמרכל הנגיד הרב מו"ה הרש נ"י מבין ויודע כי יהי' גביית נדבות ב"הכנ הפסד לנדבות הספקות עניים ומשו"ה מעכב אותם היתכן לחשוב שהוא מעכב רבים מלעשות מצוה ואדרבא יש לחוש שהשליח המקבץ ע"י המשכת לב רבים לנדבותיו מעכב רבים מלעשות שוב מצות הספקת חיי נפשות ועכ"פ הרב הנגיד מו"ה צ"ה הנ"ל שיודע בנפשו כי כן הוא חלילה וחלילה להרים בו יד להזכיר עליו שם נידוי ח"ו ואקוה כי שמוע ישמעו ויחדלו הקולות ואם לא חלילה נדמינו לשליח אדרבא וכבוד שמים יתרבה וישפות שלום לנו ולכל ישראל ומי בראש ירושלים עה"ק ישליו אוהביך ויהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך כחפץ עבדי ה' ובתוכם החותם בברכה. פ"ב נגהי ליום ה' וי"ו שבט תקצ"ח לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: