שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קפח
תום דרכו יכון כשחר נכון ה"ה תלמידי הרב הותיק מלא עתיק מו"ה שמעון נ"י אב"ד דק"ק סנגרוהט:
יקרת מכתבך הגיעני אתמול כן ירים ה' קרן עבדי ה' וקרנו עמה' ויהי' דברי מעלתך נשמעים לתורתו ועבודתו כל הימים עד יבנה בניות ברמי' ויהי' חלק מעלתך עם החכמים הולכי בדרך תמים:
ע"ד מה שפקפק מעלתך על הטור א"ח סי' תר"ד דיהיב טעמא לקריאת פ' נשיאים בחנוכה ע"פי פסיקתא שנגמרה מלאכת המשכן בכ"ה בכסליו וכתב מעלתך שלא היה צריך לזה עפ"י המדרש שכ' רמב"ן ר"פ בהעלותך שנצטער אהרן על שלא הקריב לחנוכת המזבח ובישר לו הקב"ה פ' בהעלותך את הנרות שחנוכה שלו ע"י נס הנרות יהיה קיים לעולם וא"כ צריך הי' לקרות פ' נשיאים בחנוכ' שהרי על ידי כן נתבשרו בנס הזה אלו הן דבריך:
ועדיפא מיני' ה"ל להקשות במ"ש הטור שיש מקומות נוהגין לקרות גם פ' בהעלותך ונדחק בטעם המנהג וק' מאי מנהג שייך שהרי מעיקר הדין היה צריך לקרו' בכל מקום כי לפי המדרש הנ"ל פ' בהעלותך אחנוכה קאי וכן נדחק הטור ביש מקומות שנוהגין להתחיל בפ' ברכת כהנים ולרמב"ן הנ"ל הרי גם פ' כהני' מן הבשור' שהקב"ה בשר לו שברכתו עומדת לעד משא"כ חנוכת הנשיאים:
אבל באמת לק"מ דמשנתינו שלהי בני העיר דאמרה בחנוכה בנשיאי' משמע נשיאי' ולא בהעלותך וע"כ פליגי ש"ס דילן אהמדרש הנ"ל ודברי טור נכונים ובאמת דברי פסיקתא דמייתי הטור שמעתי ממורי הגאון החסיד שבכהונה זצ"ל דרמי דיקלא וזקפי' עפ"י ש"ס שלהי ברכות דמרע"ה אמר עשה ארון תחלה ובצלאל אמר להיכן אכניסם וק' א"כ כיון שנגמר' מלאכת המשכן בכ"ה כסליו ואז נאמר לו באחד לחדש הראשון תקי' את המשכן העדות א"כ עדיין תקשי להיכן הכניסם עד ר"ח ניסן וניחא לי' דקודם שנמשחו לא הי' קפידא היכן יכניסם באיזה אהל שירצה אך כיון מסתמא כסדר עשייתם כך היתה הקפידה על סדר משיחתם וא"כ אחר שנמשח הארון קודם למשכן היכן יכניסו וההמשחה היתה בתחלת ימי מילואים ולק"מ ודפח"ח:
ומה שהקשה מעלתך מ"ט אין קורין בספיקא דיומא ביום ב' של חג הסכות וכמ"ש מג"א כיוצא בזה סי' תרפ"ט לענין ספירת עומר ותי' הראשונים לא שייך הכא לע"ד נראה פשוט אם הוא חולו של מועד אין קורין אלא ד' ואין מוסיפין עליהן גם אין מפטירין בנביא וא"כ אם המפטיר בנביא יקרא בספיקא דיומא הו"ל תרתי דסתרי וברכה לבטלה:
מ"ש מעלתך לתת טוב טעם שאין הנשים מברכי' עובר לעשייתן בטבילתן לבעליהן משום שמא תראה ותסתור קודם גמר טבילה דכה"ג כ' תוס' טעם שאין מברכת על הספירה של נקיים שלהם משום שמא תראה ותסתור וכ' זה לאפוקי מדברי רש"י ורי"ף פ"ק דפסחים לפע"ד אין הנדון דומה מתרי טעמי חדא התם לזמן מרובה חיישי' שמא תראה אפי' בסוף ז' ימים ותהי' ברכת ספירתה לבטלה משא"כ הכא לזמן מועט שכשתעמוד בתוך המים תכסה במים ותברך טרם הכנסת כל הגוף אין לחוש שבזמן מועט כזה תסתור ועוד לאידך גרסא התם עיקר חשש שתראה ותסתור בימים הראשוני' של ספירתה שעדיין מעיינה פתוח וכיון שלא תברך בתחלת ימי ספירה שוב לא תברך אפי' אחר שהוחזקה לנקיי' אחר ג' ימי ספירה משא"כ בנידון שלנו שהיא אחרי ככלות ז' נקיים והוחזקה בנקיים לא ניחוש שתראה ותסתור וכן מבואר פסחים קי"ב ע"ב ורש"י ורשב"ם שם ד"ה ובנדה דאוריי' וכו' ע"ש וק"ל: באדען יום ג' יו"ד תמוז תקעד"ל משה"ק סופר מפפ"דמ: