שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קפז
בענין כל פנות לא תהי' אלא מצד ימין:
ראיתי כי כל הראשונים ז"ל החליטו לסדר הדלקת נר חנוכה משמאל לימין ה"ה המרדכי פ' במה מדליקין בשם מהר"ם מר"ב ומהרי"ל בה' חנוכ' ותה"ד וכן הסכים ב"י ובלבוש היפך הסדר בסימן תרע"ו וכן גבי לולב והנה בס' באר שבע פ"ב דסוטה מחה לי' מאה עוכלי בעוכלא והאריך למעניתו בדברי' של טעם הגם שאחר כך בא הט"ז בה' חנוכה והסכים לדעת הלבוש ובמ"כ דברי שניהם אינם כדאי לחלוק על הראשונים ז"ל אשר מפיהם אנו חיים גם כי הלכה כבתראי ה"ה מג"א ופר"ח שראו דברי לבוש וט"ז ולא הסכימו עמם ע"כ אין ספק דהלכה כוותיה:
אמנם הלום ראיתי יש נתלים לומר כי הראשוני' נעלמה מהם סוגי' דיומא נ"ט ע"א וקו' זו הקשה כבר בס' חמד משה סי' תרע"ו והניחה בצ"ע ואיך נאמר כי המהרי"ל נעלם ממנו פי' הסוגי' ההיא שהוא עצמו הביאה ואמר שממנה יש ראי' לדבריו ובאמת יש משם ראי' להיפך למ"ד הקפה ביד לא בעי' כל פנות שאתה פונה לצד ימין וגם מג"א ופר"ח מביאי' אותה הסוגי' ומכולם נעלמו פי' הסוגי' חלילה לחשוב כן אבל האמת יורה דרכו כי פי' הסוגי' הוא כך כאשר אומר דהנה הא דכל פנות וכו' ילפי' מקרא דים שעשה שלמה שלשה פונים צפונה וגו' ומיירי במי שעומד פניו אל הקדש ימה ואחוריו למזרח ואז הוה צד צפון ימין שלו ואם יתחיל להקיף לשמאל לדרום ומשם למערב וצפון יהי' התחלת הקפתו משמאל ומסיים בשמאל שהרי עתה כשעומד ופניו למערב הרי דרום שמאל שלו ואם יתחיל להקיף מהדרום נמצא כשיבוא לקרן דרומי' מערבי' יהפוך פניו וילך פאת מערבי' והצפוני' ממערב לצד מזרח ואז יהי' שמאלו לצפון כי אז אחוריו למערב ופניו למזרח ואז הוה דרום ימין וצפון שמאלו נמצא שהתחיל בשמאל וסיים בשמאל ע"כ באה המצוה שיתחיל הקיפו מצד צפון והוה תחלת הקיפו מימין שלו ואח"כ כשיחזיר פניו יסיי' בדרום לימין שלו ג"כ והוה תחלתו וסופו בימין:
אך כל זה במקיף ברגלו משא"כ כשמקיף ביד ועומד במקומו ע"כ יתחיל משמאל ויסיי' בימין לקיים כל פנות שאתה פונה לכן הכהן העומד לפני מזבח הזהב פניו אל המערב ואחוריו אל המזרח אי הי' מקיף ברגל הי' צריך להתחיל מן הצפון ולסיי' בדרום כנ"ל משא"כ כשמקיף ביד הרי לעולם ימין שלו הוא צפון ע"כ צריך לשנות ממה שהיה עושה אלו הי' מקיף ברגל ויתחיל בדרום שהוא שמאלו ויסיים בצפון ימינו וה"ל פונה לימין אלא ריה"ג ס"ל לחד לישני ילפי' יד מרגל וצריך להקיף ביד גם כן מצפון לדרום אעפ"י שמסיים בשמאל כדי שישוה עם הקפת הרגל אך לא קיי"ל כוותי' דהלכה כר"ע גם לאינך לישני ריה"ג גופי' לא פליג בהא נמצא מוכח מסוגי' דהתם דהעומד במקומו מקיף משמאל ומסיים בימין:
והנה הלבוש נתלה במה שב"ב כותבי' מימין לשמאל וכ' בס' אלי' רבה בשם מי"ט שהאותיו' עצמם נמשכי' ונכתבי' משמאל לימין ע"ש והנה מ"מ לא נתישב מ"ט אנו כותבי' ומסדרי' השורות מימין לשמאל בתורתינו הקדושה ומהרי"ל בתשובה סי' מ' נתקשה בזה ולפע"ד לק"מ דלפמ"ש למעלה א"ש הכל בעזה"י דודאי לפי ההנחה שלהם שסיום כל שורה ושורה הוא סיום הכתיבה אז קשה כנ"ל אבל אינו כן אלא סיום כל הספר וידוע שצריך לסיים באמצע השטה לכן אי הי' מתחילי' בשמאל ופונים לימין מ"מ עדיין לא הוה גמר ההפנא' עד שסיים הספר ואז הי' מסיים באמצע השיט' בחצי' השמאלי' וחצי' הימנית הי' מניחה פנוי נמצא שהתחיל בשמאל וסיים בשמאל אבל עכשיו שמתחיל מימין הרי הוא מסיים באמצע שיטה באופן שחצי' הימנית נכתבת והשמאלי' פנוי' וה"ל מתחיל בימין ומסיים בימין והרי ממש כמקיף ברגל הנ"ל שמתחיל ומסיים בימין אמנם צורות כל אות ואות נכתב ונמשך משמאל לימין כעומד במקומו ומקיף ביד שמסדר משמאל לימין נמצא ב' האופני' הנ"ל תורה היא ומרומזי' בכתיבת תורתינו הקדושה וממקום שבא הלבוש מכתיבת בני ברית משם מוכח להיפך:
ועתה נראה מה יהי' מקו' ט"ז שמעביר על המצות אם פונה משמאל לימין נראה פשוט דמאותה סוגי' דיומא הנ"ל מוכח להדי' דהפנאה לימין עדיף מאין מעבירי' על המצות דאלת"ה א"כ בתחלת הסוגי' דמקשה לימא פליגי בדרמי בר יחזקאל אי צריך לפנות לימין או לא לימא דכ"ע אית להו דרמי בר יחזקאל הלא כ' רש"י שם דלר"ע ב' פרכות הי' שם והשני' היתה פרופה לדרום ופגע בדרומי' ברישא אם כן צריך למיעבד ברישא ההוא כדמשני הש"ס בסוף אקושי' דהיכי דבעי לעבד ה"נ ה"ל לשנויי מיד בתחלה ולפמ"ש דהפנאה דיד נמי דרך ימין היא יש להוכיח גם כן למסקנא מה צריך לדחוק ריה"ג יליף יד מרגל נימא דלא יליף אלא דלדידיה פרוכת א' הי' ופרוסה מצפון אם כן בההוא פגע ברישא ואין מעבירין על המצות אע"כ דהפנאה לימין עדיף מהעברה על המצות ואין לחוש לקו' ט"ז כלל:
והנה בזבחים ס"ז מבואר דכל העולי' למזבח הקיפו דרך ימין חוץ מן העול' לשלשה דברים לנסכי' ולעולת עוף וכו' ומפרש התם טעמא משום שלא יתעשן ע"ש משום הכי עלו בשמאל הכבש בקרן מערבי' דרומי' וירדו בעקב וקשה למה לי טעמא משום שלא יתעשן תיפוק ליה דכל הנכנסי' לעזרה נכנסי' דרך קצרה ויוצאי' בארוכה וי"ל דודאי הנכנס מחול אל הקודש יש לו לכנס דרך היותר קצרה דאין כאן ענין לימין ושמאל אמנם מי שכבר נכנס למקום המקודש ע"כ יש לו להקיף לימין אפי' בארוכה דימין עדיף לעולם ולפ"ז נ"ל מ"ש בכתבי מהרא"י סי' קי"ט דהי' מנהגו לעלות לבימה דרך קצרה ולירד בארוכה ויליף לה מהנכנס בעזרה הנ"ל ולפי הנ"ל צ"ע דהא מוכח מש"ס דזבחי' הנ"ל בהיפוך וה"נ ב"הכ דמי' לעזרה ובימה למזבח ומ"ט ילך דרך קצרה ולא לימין וי"ל דגם מהרי"א לא קאמר אלא כששניהם דרך ימין דפשיטא דימין עדיף מכל מילי דאפי' מעבירי' על המצות משו' הפנא' דרך ימין מכ"ש לאחוז דרך קצרה וע"כ מהרי"א מיירי בשניהם בימין אף על גב שכ' שם פתח א' הי' במזרח וא' במערב מ"מ זה תלוי בהפנאת עצמו אי הי' פניו לדרום אז ימינו למערב ואי פניו לצפון אז ימינו למזרח והי' הוא בכל פע' מצדד עצמו באופן שיהי' ימינו מוסב לדרך קצרה אבל אם אי אפשר כן בודאי ימין עדיף אמנם בב"י סי' קמ"א לא משמע כן אלא קצרה עדיף מימין וזה א"א מטעמי' שכתבתי:
העולה מזה להלכה ולמעשה %א המקיף ברגל מתחיל מצד שהוא לימין לו ומקיף באופן שגם סיומו הוא מימינו לפי הפוך פניו כגון אם פניו למערב מתחיל מצפון ומסיים בדרום וכן בהיפוך סי' לדבר הכותב ס"ת מתחיל בימין ומסיים בימין באמצע שיטה בסוף הספר:
ב העומד במקומו ועשה מצוה כגון נר חנוכה ולולב מתחיל משמאל ופונה לימינו סי' לדבר אותיו' התורה שנכתבי' ונמשכי' משמאל לימין והיינו כתיבה תמה שכ' בה סת"ם:
ג ימין והעברה על המצו' ימין עדיף ימין ודרך קצרה ימין עדיף והרב"י לא כ"כ ע"כ יראה לצדד עצמו באופן שיהי' לעולם ימין שלו מעותד להפנות לדרך קצרה:
ד כל זה בעומד בקודש כגון העומד בבה"כ ורוצה לילך למקומו או לבימה יפנה לימין משא"כ הנכנס מחוץ לבה"כ אזי אין מקום לימין כלל ולעולם דרך קצרה עדיף הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי פה ק"ק מ"ד עש"ק ער"ח טבת תק"ס לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: