שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קעז
שלום וכ"ט לידיד נפשי הרבני המופלג כבוד מו"ה יוסף משה נ"י בווערעשוואהר:
הגיעני שאלת חכם ע"ד נער' משרתת אשר בליעל א' הבעית אותה ומפחד פתאום נתעלפ' ונעש' כמת דומם וגבירתה נבהלה מאוד ושלחה ידה ליקח צלוחי' יין שרף לשפוך לתוך פיה לעורר חמימותי' הטבעיו' ולהקימה ונדחה ידה לצלוחי' פעטריאהל ובשפכ' לתוך פיה ירד לתוך מעי' ונשרפה הנערה ר"ל ונפשו בשאלתה אם העלוב' זאת צריכה כפרה או לא:
הנה גוף ענין הוא רציחה גמורה דכיון דנתעלפה הוה ככפותה והוה כאלו הביאה אש והניחה על הכפות ותשרוף דפעטריאה"ל ידוע ששורף לשעתו באין מציל ועיי' תוס' חולין י"ו ע"א ובש"ע ח"מ ססי' תי"ח אך מעשה האשה היה לדבר מצוה להצלת נפש ועדיפא מאב הרודה בנו ומשליח ב"ד עיי' רמב"ם הלכו' רוצח פ"ה הל' וי"ו והנה לפי' רש"י בשליח ב"ד בתוך מספר מ' מת על ידו ק' אין זה חידוש שפטור כיון שאמדוהו לחיים שיכול לסבול ואם טעה הרופא שאמדו מה עשה השליח שהוא אנוס בציווי ב"ד וגם פי' רמב"ם שנמנע לשמוע לקול שליח ב"ד ק' פשיטא כיון שדינא הוה שעושי' הרדפה ומכות ועונשים צ"ע לשיטתו של רמב"ם דס"ל אפי' באיסור דרבנן מכין אותו עד שתצא נפשו כשיש לפניו לעשות ציווים ואינו רוצה ויעיי' מ"ש תי"ט פ"ד דנזיר משנה ג' ד"ה תספוג וכו' אבל פי' הראב"ד א"ש שהכהו מכה א' יותר מהאומד וצ"ל שטעה השליח במספר והי' סבור שעדיין לא כלה מספרו ואפ"ה כיון שתחלת כניסתו לענין הכאה הי' למצוה אע"פ שכבר כלתה מצותו מ"מ פטור אע"פ שלא נעשית מצותו לא של אב ולא של רב ולא של שליח ב"ד שהרי מת תחת ידם מ"מ פטורי' מגלות והדברים ק"ו בן בנו של ק"ו דהתם מת באותו העסק עצמו שעסקו להלקו' בדבר הראוי' להמית מתחלתו וטעו בו בשיעור ואומד והמיתו פטורים מכ"ש הכא דעסקה בלהחיות ונזדמן דבר הממית דבשארי חייבי חטאת מקרי זה מתעסק ופטור וגרע מנתכוון לבלוע רוק ובולע חלב אחר דאפשר אפי' בחלבי' ועריו' פטור אע"פ שנהנה יעיי' שבת ע"ג ע"א ואפי' איתחייב התם משום שנהנה אבל בכיוצא בו שלא נהנה פטור והכא הוה מתעסק טפי כמובן דנתעסק' בהשקאת יין שרף זה ונזדמן שריפת פעטריאה"ל אחר וגרע מחלב ורוק ועיי' כריתו' י"ט ע"ב תוס' ד"ה דהא וכו' וע"ש בגמ' הנח לתינוקו' וכו' יע"ש א"כ חיוב גלות אין כאן כמובן אך להצריכה קצת כפרה הואיל ואירע מכשול על ידה והרי מהרי"ל הצריך קצת תשובה למי שהשכיר שליח ונהרג בדרך ולמד ממ"ש פ' חלק שדהע"ה נענש על שעל ידו וגרמא דילי' נהרגה נוב עיר כהני' ודואג וצמח צדק סי' וי"ו כ' שאין דומה התם דהע"ה גרם דלא היה לו ליקח לחם מכה"ג ולאסוקי' דעתי' דדואג הוא שם ויסבור שהכה"ג מורד במלכו' נמצא הי' הוא בעצמו קצת גרמא משא"כ בשוכר שליח דמצוה קאעביד דתנן יהי' עניי' בני ביתך וכיון שמצוה להשכיר עניי ישראל לפועלים וכתי' ואליו הוא נושא את נפשו נמצא כל פועל נכנס ע"ד כן ואפ"ה מצוה להשכיר לו פועלים ישראל א"כ לא יתכן להצריכו תשוב' יע"ש בסי' וי"ו מתשובתו ומעלתו לא הציץ אלא בסי' ה' וכו' ע"ש וצ"ל מ"מ צריך קצת תשובה משום מגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב וה"נ דכוותי' אך אין להעמיס עלי' הרבה כיון שעסקה בהצלות נפשות וגם הי' בהול יותר מתרומה בע"פ ואם נחמיר נמצא מכשילן לע"ל בפקוח נפש ובפרט נשים הרכים בטבע אין להחמיר עליהן ועיי' עירובין מ"ה ע"א להציל שאני ואחתום בהצלה ובברכה. פ"ב כאור בוקר ליום ד' כ"ה שבט תק"צ לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ: