שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קס
שלום ושמחת י"ט לי"נ תלמידי הרב האברך המופלג מו"ה ברוך נ"י:
יפה נתעורר על השמטת הרמב"ם אלא שלא פירש יפה ואני אפרש דבמתני' שלהי תעני' תנן משנכנס אב ממעטין בשמחה ואמר רב בגמרא כשם שמשנכנס אב וכו' כך משנכנס אדר מרבים בשמחה ואר"פ הלכך האי בר ישראל דאית לי' דינא בהדי נכרי לשתמיט מיני' באב ולימצי לי' באדר והרמב"ם פ"ה מתענית כתב משנכנס אב ממעטין ולא כ' הא דלשתמיט מנכרי אמנם בש"ע בהלכו' ט"ב הוסיף וכ' הא דלשתמיט ואמנם בהלכו' מגלה לא כ' רמב"ם ולא הש"ע הא דמרבים בשמחה ולא הא דלימצי לנכרי והמג"א הביאו וצריך לידע טעם להשמטה זו:
והנלע"ד דרב לטעמי' ס"ל כמ"ד כל חדש אב אסור ברחיצה ואבילות נוהג וכמ"ש תוס' סוף מגילה והיינו טעמא דדרש כמ"ד והשבתי חדשה דכל החודש נוהג אבילות א"כ ה"נ דרשינן לענין שמחת אדר והחדש אשר נהפך מיגון לשמחה להיות שמחה נוהג משנכנס אדר ואולי אסור בהספד ולכל הפחות מצוה לשמוח אמנם אנן קיי"ל כמ"ד דשבת שחל ט"ב בתוכה נוהג אבילו' דדרשינן והשבתי שבתה ולא חדשה וכמ"ש כל זה תוס' סוף מגילה הנ"ל א"כ ה"ה באדר לא דרשינן והחודש אשר נהפך וכיון דלא דרשינן והחדש שוב אין לנו להוסיף שמחה אפילו בשבוע שחל פורים דשבתה לא כתי' בפורי' ולפ"ז מה דתנן במתני' משנכנס אב ממעטי' בשמחה ומייתי ליה רמב"ם היינו לענין שאין בונין בית חתנות ואבורנקי של מלכים וכמבואר בפ"ק דמגילה גבי רבי נטע נטיעה בפורי' וזה לא שייך באדר מרבין שבונין ונוטעין פשיטא כל השנה נמי ורק ביום פורים איתא להאי חידושא שאפי' במקום שנהגו איסור מלאכה מ"מ בונין בנין של שמחה ומשו"ה לא הו"מ לאתוי' הך דרב מרבים בשמחה והנה ר"פ אמר הלכך האי בר ישראל וכו' ונדחקו תוס' דקאי אלעיל דמגלגלין זכות ליום זכאי ורמב"ם ס"ל כפשוטו אדרב קאי הלכך ואם כן כיון דלא קיי"ל כרב ואין אבילות מר"ח אין ריעא מזלא ג"כ וש"ע חשש לסכנתא ופסק דלשתמט באב אבל עכ"פ באדר לא כתב דלימצי לי':
א"נ י"ל בהא עפ"י מה שהרגיש מהרש"א והאריך ג"כ ראנ"ח פ' תצא אהא דר"פ דאמר בריא מזלי' הא קיי"ל אין מזל לישראל ולע"ד משו"ה כ' רש"י ימי ניסים הי' לישראל פורים ופסח וביעב"ץ ח"ב סי' פ"ח נתעורר בזה מה רצה רש"י להוסיף פסח ולפי הנ"ל י"ל דס"ל אע"ג דאין מזל לישראל מ"מ אחז"ל אע"ג דאין ניחוש יש סימן והוא דאתחזק וס"ל הכא אתחזק תרי זימנא עכ"פ פורים ופסח וקיי"ל ב' זימני הוה חזקה א"נ ס"ל בחד זימני איכא למימר שמא ריעא מזלא דעמלקים גרם ולא בריא מזלא ישראל דאין מזל להם אבל השתא דאירע ע"י ב' אומות שונות רצופים עמלק ומצרים ש"מ יש סימן טבא דבריא מזלא דישראל ועכ"פ יש סי' זה נ"ל דעת רש"י ומ"מ הש"ע הוה ס"ל דר"פ אפשר ס"ל יש מזל לישראל ואנן קיי"ל שלהי מס' שבת כהני אמוראי ותנאי דש"ס דאין מזל לישראל וא"כ בשלמא באב איכא למיחש דבריא מזלא דאו"ה אבל באדר מה"ת לימצי לי' דנהי דריעא מזלא דעמלקים דשארי אומות מי ריעא ולענין בריאות מזלא דישראל הא אין מזל לישראל כנלענ"ד במעט עיון פ"ב יום ג' י"ט אדר תקע"ו לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: