שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קלו
את חג המצות יחוג בדיצות ה"ה הרב החרוץ המופלא כמהו' יוסף יואל נ"י דיין בק"ק טארנאפאל:
עוד כ' על מה שנוהגי' לבדוק ג' אגרופות של חטין אם נמצא שם ס' נגד המצומחי' מכשירי' אותם לפסח הנה במג"א סי' תס"ז סקי"ב כ' ג' חטין שנמצאו בתבשיל לא הוחזק כל התבשיל כיון דלא מיני' קרבי אבל חטין מחומצין בכרי הוה כמו מיני' קרבי והוחזק כל הכרי ויפה כ' שם במקור חיים לדחות דברי חק יעקב במה שרוצה להחמיר אפי' בתבשיל אבל מאי דרוצה מק"ח להקל אפילו בחטי' מחומצי' בכרי שאינו מסתבר לא נ"ל גם הוא ז"ל בסוף דבריו לא סיים אלא להתיר תבשיל שנמצא בו ג' חטי' אבל לא בכרי דהווי כמו מיני' קרבו כיון שעכ"פ ירדו עליו גשמי' ועבי"ד סי' רע"ט תשו' רש"בא בס"ת שנמצא בו ג' טעיות שאוסר לקרו' בו עד שיגיה והנה אם ג' טעיות הם מהסופר י"ל איתרע חזקתו ומסתמא תונבא נקטי' בההיא שעתא שכ' הספר וכולן בחזקת טעיות אבל לפעמים הטעיות מחמת שנפרד הדיו ונתקלקל ואין רשומן ניכר וזה בא מכח לחלוחי' המקום שעומד שם הס"ת והוה ממש כגשמים שירדו על הכרי ע"כ אנו נוהגים כל כרי שנמצאו בו ג' חטי' מחומצי' אין לוקחין מהם לפסח ועמג"א סי' תס"ו:
אך מ"ש מעלתו שנמצא הרבה והרבה מחומצים עד שספק אם יש ס' כנגדו שסומכי' על ג' אגרפות שאם יש בהם ס' נגד המחומצים שבהם סומכי' שיהי' ס' נגד כל מחומצים הנותרי' בכרי לא ידעתי על מה לסמוך וכי הביטול מיני' קרבי לסמוך שיהי' ס' אולי יאמר אוקי כל חטה וחטה אחזקתי' שלא הוחמץ אע"ג דריעות' לפנינו דהרי קמן שירדו גשמים על הכרי והחמיץ הרבה ואולי י"ל דהחמוצי' אפי' שנתבקעו אינו אלא עיפוש ולא חמץ דאוריי' וקצת משמע כן מסוגי' דמצה של טבל דמשמע דלעולם איסור טבל קידם לאיסור חמץ ואם איתא משכחת חמץ במחובר וטבל אחר שנתמרח והיינו כשנקצר ע"פ אחר חצות ואין להאריך בזה:
מ"ש מפרה מבכרת שמכרה ישראל בכסף ומסיר' לנכרי ככל הלכותיו ושוב אחר זמן התקצף הנכרי והעמיד הפרה לחצרו של ישראל וילדה שם פשוט יותר מביעא בכותחא דפטורה מבכור' ואין חצרו קונה לו בע"כ וע"כ לא פליגי בנתינה בע"כ בגיטין ע"ה ע"א ותוס' ורשב"א שם אלא מצד הנותן אם יצא ידי נתינה אבל המקבל לא יקנה בע"כ ועש"ך סי' רע"ה סק"ב וז"ל על הגליון שם אמ"ש ש"ך דרמב"ם קשי' לי' מאי קא מיבעי' לי' וכו' כתבתי שם הוא קו' תוס' ב"ב נ"ד ע"א וצ"ל דש"ך ס"ל דרמב"ם פסק כרש"י פרק משילין ל"ט ע"ב דלא כתוס' שם נפשטא דסוגי' סוף מס' ב"מ דהבטה בהפקר' קונה אפי' שלא לרצונו ע"ש בשיטה מקובצת נדחק בה ובאמת כן משמע ברמב"ם פ"ה מהלכות י"ט הל' י"ד ע"ש ועיין נימוק"י פ"ק דב"מ כיון דנפל גלי דעתי' בנפילה ניחא לי' דלקני' שכל שאמר א"א בתקנת חכמים שומעים לו ע"ש משמע בקנין דאורייתא אין שומעי' לו וכ"כ ש"מ שם מ"מ אין ראי' דס"ל כרש"י הנ"ל די"ל שאני הכא שרוצה לקנו' עכ"פ א"כ לאו כל כמיני' לומר שלא יקנה בקנין דאורייתא אבל אם אינו רוצה לקנות כלל לא יקנה בע"כ ועיי' טור סימן זה פלוגתת ר' ישעי' ורמ"ה נראה דודאי רוצה לקנות האבנים אלא דעתו לקנות ע"י בנין וס"ל לר' ישעי' מ"מ קונה ע"י יד שהוא קנין דאורייתא ורמ"ה פליג גם בהא עכ"ל על הגליון מ"מ נ"ל פשוט שאין כאן קדושת בכור והיותי חוץ לחדר לימודי כי גרשוני נשים צדקניות המכבדי' לי"ט של פסח ע"כ לא יכולתי להאריך ככל הצורך ואחתום בברכה משה"ק סופר מפפד"מ: