שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קכ
שלום וכ"ט לתלמידי הותיק הרב החרוץ ושנון המופלג בתורה כמו"ה ליפמאן ני' אב"ד דק"ק סאבאטקא יע"א:
גי"ה הגיעני נפשו היפה בשאלתו נידון הכשר יורות ששורפי' בהן יי"ש של חמץ כל השנה להכשירם לי"ט של פסח לבשל בהם יי"ש מפירות אהו' תלמידי הלואי ישתקע הדבר ולא יעשה כן בישראל לגמרי ואשרי מי שיכול לעשות חדשי' אך לא ישמעו לאסור לגמרי כי הוצאה מרובה וכמה אנשי' פרנסתם ומחיתם בכך ע"כ על כרחנו להכניס עצמינו בשערי היתר ושומר נפשו ירחק ממנו:
הנה מטעם שאין בכלי ס' נגד כל הכלי ונטל"פ ליכא ביי"ש וכן נ"ט בר נ"ט מחמת חורפי' מ"מ יפה כתב הגאון מחצית השקל סי' תנ"א סק"מ שהרי אין השכר כולו חמץ מסתיין שהעיד הרא"ש דשכר שעורים שלנו יש בו כזית בכדי אכילת פרס וחייבי' עליו כרת אבל עכ"פ גם מים יש בו ומכ"ש ביי"ש נהי שאנו אוסרי' ומחייבי' על הזיעה שע"י בישול והוא חמץ ממש עיי' תשו' באר יעקב מ"מ איננו נעשה רק מחמץ כי יש בו מים וגם מיני' אחרי' וא"כ נגד חלק החמץ שבו אפי' יהי' מחציתו י"ל הכלי ס' נגדו ומי הגעלה אין נעשין נבלה קודם זמן איסורו:
ואי משום שמדבקי' בצק בסתימת הכובע המתקשה שם בוודאי צריך השגחה לנקותו היטב מזה טרם הגעלה ואם אולי ישאר פירור א' כ"ש בטל בס' והיי"ש הלא מסננין אותו קודם פסח במסננת של לבד כנהוג ועכ"פ ינהגו כן ביי"ש של פסח ועיי' מג"א סי' תמ"ז סקי"ג:
ובס' זאת אין דעתי נוחה מפני שא"א להוציא ריח פיטום הקשה והחריף של יי"ש המחומץ וטועמים אותו בפסח ע"כ צוויתי והוריתי טרם ההגעלה לבשל בהיורה והכובע וכל הקני' לבשל בהם מי אפר שקורין לוי"ג גם אפר הרבה שיהי' חזקי' מאוד והם מפגימי' הטעם בלי ספק כמ"ש המחבר בי"ד סי' צ"ה ולא חשו לק' ש"כ וט"ז שם ועי' בתשו' ח"ץ סי' ק"א ותשו' צ"צ סי' צ"א ועיי' פר"מג שם ומכ"ש בהתירא בלע טרם זמן איסורו והוא כלל גדול בזה בלי פקפוק:
אך צריך השגחה גדולה לנקות היורה בתחתיתו ולהסיר משם הקני' ע"י אומן או לכל הפחו' להניח עליהם ועל מקום הטלאי גחלי' ואחר כל זאת שומר נפשו ירחק משתיית יי"ש בפסח אבל אין לאסור להם אחרי התקונים הללו הנלע"ד כתבתי וחתמתי בברכה א"נ. פ"ב כאור בוקר ליום עש"ק כ"א שבט תקצ"ה לפ"ק משה"ק סופר מפפ"דמ: