שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קטו
שלום הרבה להמאה"ג החרוץ המופלג צדיק ונשגב כש"ת מהו' יחזקאל סגל נ"י אב"ד ור"מ דק"ק או"ד יע"א:
אהבת עולם אהבתיו ע"כ משכתי בקסת הסופר מקצר בקיצור נמרץ כי מוכ"ז אץ מאוד ואין יכול להמתין כלל ואין לי פנאי לעיין כלל ואומר אודת ישראל שמכר חמצו ע"פ לנכרי בזול ואחר הפסח קדם ישראל אחר וקנאו מן הנכרי בזול הנה מג"א סי' תמ"ח כ' אדעתי' דידי' אפקרי' אדעתי' דכ"ע לא אפקרי' והקשה הגאון מחצית השקל הא הפקר לעניי' לחוד אינם הפקר ע"כ העלה דעת מג"א וט"ז שם דאם התנה ע"מ שלא תמכור לישראל בטלה מכירתם לישראל ודעת מג"א עדיפא מדט"ז דס"ל אפי' סתם כמפורש על תנאי דמי אלו דברי הגאון זצ"ל ודבריו מאוד תמוהים בשלמא הט"ז מיירי בהתנה בפי' הריני מוכר לך חמצי על מנת שלא תמכרנו לישראל נמצא אם עובר ומוכר לישראל ולא קיים תנאו בטלה מכירת הישראל לנכרי וממילא בטלה מכירת הנכרי לישראל שהרי אינם שלו למכור וכיון שבטלה המכיר' לישראל ממילא שוב מתקיים המכירה הראשונ' מישראל לנכרי ולא עבר ב"י וב"י ומכירת נכרי לישראל בטלה והן הנה דברי תוס' גטין פ"ג ע"א ואע"ג דלדינא רוב הפוסקים מחולקי' על תוס' בזה כמ"ש משנה למלך פ"ג מזכי' ומתנה הלכה א' ובית שמואל סי' קס"ג סקל"א מ"מ הט"ז סמוך אהתוס' ואין הלכה כט"ז בזה:
אבל איך אפשר לייחס סברא זו למג"א הא הוא מיירי בלא התנה כלל רק אנן סהדי דדעת הישראל למכור על תנאי וא"כ אין התנאי שלא ימכור לחוד אלא שלא יבוא ליד ישראל בשום אופן לא במכר ולא במתנה ולא בגזילה וגניבה וכדומה א"כ בכל איזה אופן שיבוא ליד ישראל השני נתבטל התנאי ונתבטל המכר של ע"פ מה תאמר כיון דנתבטל המכר ההוא ממילא אין ביד הגוי ליתן לישראל השני מה בכך הא עכ"פ נתנו לו אפי' יהי' בידו בגזל מ"מ נתבטלה המכירה הראשונה וה"ל חמץ שעבר עליו הפסח ע"כ אי אפשר לייחס סברה זו למג"א אך הפירוש כפשוטו דמג"א מייתי אדעתי' דאריה אפקרי' וכו' ה"נ מה שזלזל במקחו מכר שוה אלף במנה נהי דגוף המכירה מוחלטת בלי שיור ותנאי אך אותו סך שזלזל במקח לא הפקיר אלא על דעת שיהנה ממנו הנכרי ואך אולי ימכרנו לישראל אינו מוחל על יתר מעותיו מה ששוה על פי שמאים ולא שמבטלה המקח מעיקרא אלא כופין להשני לשלם כפי שוויה להישראל הראשון ועוד נראה לפענ"ד אפילו אם מכרו הנכרי להשני בדמי שוויה באופן שהנכרי נהנה מהיתרון מ"מ אתאינן על השני מטעם עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה דכיון דבדמי שווי' קנה ולא בזול אין כאן שום זכי' מההפקר וגרע ממערופי' דמייתי מ"ב זה מה שנלע"ד ברור בזה בעזה"י הכ"ד פ"ב נגהי ליום ב' י"ג אב תקפ"ג לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: