שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן פא
שלום וכ"ט ואורך ימים ושנות חיים לי"נ הרב הותיק מלא עתיק המופלג מהו' דוד נ"י אבדק"ק נאדיש יע"א:
ע"ד פדיון בכור ביום למ"ד אחר כ"ט י"ב תשצ"ג אחר אחרון אני בא במג"א סימן של"ט סק"ח וצריך פירוש לפירושו והענין כי ש"ס דבכורות מ"ט ע"א דמסיק דפליגי ר"ע ורבנן אי ילפי' ומעלה מעירוכין או לא הוא בנוי על ש"ס דמס' מגלה ה' ע"ב דקיי"ל בכל התורה ימים אתה מונה לחדשים ולא שעות ע"כ אע"פי שע"פי גלגל הלבנה הוא כ"ט י"ב תשצ"ג מ"מ לדיני תורה אין מחשבין השעות אלא כ"ט יום ולכי יצאו ככבי נשף של יום למ"ד כבר כלה לו חדשו ואין משגיחין בשעות החסרות או נמתין עד ימלאו לו שלשים יום שלימות ויצאו ככבי ליל ל"א אע"פ יש כבר עברו כ"ט י"ב באמצע היום מ"מ אין מונין שעות לחדשים ע"כ לרבנן דרשי ומעלה ע"כ א"א לחסור אותן השעות דהא ומעלה כתיב עד אחר אותן השעות ושוב ממילא צריכים להמתין עד תכלית אותו היום ולר"ע דמספקא לי' אי לא בעי' ומעלה מיד ככלות יום כ"ט אע"פי שחסר לו י"ב תשצ"ג אין משגיחים בשעות ואמנם בקדשי' ובבתי ערי חומה בעי' מע"לע מקרא וכ"כ ח"צ סימן קי"ד ונ' שזה ג"כ כוונת ס' יריאים שמסתייע הש"ך ממנו וליתי' וכן הסכמת סדרי טהרה בסי' קפ"ט וכן הדין הלכה למעשה בלי פקפוק:
ואשר ציוה לשאול פי לפרש לו דברי באר הגולה בי"ד סס"י של"ד שכ' חדר"ג מ"ה שלא לבטל תפלה בשבת וי"ט אם לא כבר ביטלה ג"פ בימות החול דבר זה אפילו תשב"ר יודעי' והוא העתיק מסוף ס' תשו' מהר"מ מר"ב ושם מבואר בז"הל שלא לבטל תפלה בשבת בשביל תביעה שיש לאדם על חברו וזה הלשון בעצמו הוא בכל בו סס"י קצ"ו העתיקו סמ"ע סי' י"א סקי"ז גם המעיי' שם יבין הכוונה והך דאין לבטל בשבת וי"ט הוא בש"ג ס"פ זה בורר ומביאו מג"א רס"י של"ט וענין זה הוא מנהג קדמוני קדמוני' ועדיין בילדותי הי' נוהגים זה המנהג והייתי עומד בב"הכ הקדושה במקום שהש"ץ עומד ואינו מניחו להתפלל ומבטל התמיד או ביום הכניסה מעכב להוציא ס"ת מההיכל ואין שום אדם רשאי להעבירו משם בחזקה עד שיבא הפרנס ויפייסו שמעותד לעמוד על ימינו ועש"ע א"ח סס"י נ"ז ובב"י שם וגזר ר"ג חרם שלא לבטל התפלה בשבת וי"ט אם לא כבר בטלו בחול ג"פ ודחאו בקש ושוב אז יש לו רשות לבטלו גם בשבת:
ומזה יש לראות כמה פרצה טהרה בישראל כי כל כך היו אבותינו ז"ל זהירים בק"ש ותפלה בצבור וקריאת התורה עד שיהי' זה להם לכפייה אחרונה לכוף המסרב ולהעמידו במשפט ע"י שיגרום בטול התמיד ועי"ז כל הצבור יעמדו לימינו ודבר זה הוא חכה לפה אפקורסי זמנינו:
ויעיי' מרדכי דב"ק סי' קמ"ט כ' מהמנהג שלא לקבול על חוב בב"הכ בניסן וימים נוראים ומייתי לי' רמ"א בח"מ סי' ה' והסמ"ע טען עליו מש"ע א"ח סס"י תקמ"ה דאפילו בח"המ יכול לקבול ובמג"א סימן תקל"ט נדחק ליישב ולפע"ד לק"מ דודאי לקבול בב"ד מותר בחש"מ אך לקבול בב"הכ שבמרדכי היינו לבטל התמיד דנהי דר"ג לא החרי' אלא אשבת וי"ט מ"מ מהמנהג שלא לבטל התמיד בניסן וימים נוראים משום דטרידי ציבורא כמבוא' למעיי' שם ותל"מ מ"מ נפתרה שאלתו וה' ימלא שאלתו ובקשתו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כנפשו היפה ונפש א"נ דש"ת פ"ב נגהי ליום ג' י"ב אלול ק"פ לפ"ק משה"ק סופר מפפ"דמ: