שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן עז
שוכ"ט למהו' ארי' ליב שטאמפע סג"ל נ"י:
אשר כ' מעלתו ונתקשה בדברי הרב"י סי' רנ"ד דלאחר שהעתיק פירש"י במס' שבת י"ח ע"ב בבשרא אגומרי שאינו בתנור דאפי' כיסויליכא ומוכן להפוכי ולחתות עכ"ל וכ' עליו הרב"י ומשמע דה"ה אם הבשר תוך התנור סמוך לגחלים ואין פי התנור מכוסה כלל חשיב מונח אגומרי ואפי' בגדיים אסור דע"כ לא שרי בלא שריק אלא בשפי התנור מכוסה מיהת דלא מגלי לי' משום דקשה ליה זיקא עכ"ל והוקשה למעלתו לשון רש"י דמשמע בהיפוך מדכ' שאינו בתנור וכ' מעלתו דמבואר דתנור היינו הכיסוי ואני תמהתי פשיטא דהתנור אינו הכיסוי רק הוא למעלה פתוח ויש לו כיסוי אחר כמבואר בלשון הש"ס ס"פ כל הכלים כי פליגי בכיסוי תנור וכו' ומה שנתקשה לו בלשון רש"י יעייי' בהגה' אשרי פ"ק דשבת ממהרי"ח שכ' ססי' ל"ה וז"ל אפי' דברחא ולא שריק רק מכוסה בכיסוי התנור אע"ג דלא קשי לי' זיקא ולא אסור אלא דוקא בשרא אגומרי התם נמי קשה דיוקא אהדדי דכ' דלא הותר רק מכוסה משמע אבל מגולה לא ואח"כ מסיים ולא אסור רק בשרא אגומרי עוד שם בהגהה ממהרי"ח סי' מ' ולא חררה ע"ג גחלים חוץ לתנור אצל האש וכו' משמע דוקא חוץ לתנור אבל בתוך התנור אפי' מגולה שרי ואח"כ כ' ובתנור מותר לצלות אפי' חי וכגון שהתנור מכוסה משמע כל שאינו מכוסה אסור ועכ"צל דכל שהתנור אינו מכוסה היינו בשר ע"ג גחלים והא דנקט בשר ע"ג גחלים ולא קאמר תנור מגולה משום דלא שכיחא שיצלה בתנור בלא כיסוי וכמ"ש בהגהה שם בשם ר"י וז"ל מיהו ליתן את הפת בתנור מודו דאסור אלא כדי שיקרמו פני' אע"ג דסתם תנור מכוסה עכ"ל והיינו דכ' רש"י שאי"נו בתנ"ור דאפ"י כיס"וי לי"כא דאלו היה בתנור סתמא הי' מכוסה וההכרח שהכריח לרב"י לפרש כן ברש"י מפני שכ' דאפי' כיסוי ליכא והוא שפת יתר אלא להורות לן שאין שום מעלה לתנור יותר מגחלים אלא הכיסוי כל זה ברור וכן בדין דאלת"ה מה יענה רש"י אקושי' תוס' ד"ה התם שהקשו משלשלים הפסח ותי' כיון דהתנור פתוח ה"ל כמו בשרא אגומרי האמת דהרז"ה מיישב קו' תוס' באופן אחר דס"ל דפליגי במציאות אי קשי' לי' זיקא לברחא או לא אבל אי לא הוי קשי' לי' הוה אסור לכ"ע ובשלם לכ"ע לא קשי' לי' זיקא אבל לא משמע מלשון רש"י דס"ל כשיטת הרז"ה דפליגי במציאות הנ"ל דכל כי כה"ג ה"ל לפרושי דבריו וא"כ ע"כ ס"ל כתי' התוס' וצריכין אנו לפרש דבריו כנ"ל ומהתימה על הרב"י שלא הביא כן מהתוס':
ומ"ש מעלתו עוד דאמאי לא משני בלשנא קמא כמו בלשנא בתרא בבשרא אגומרי לא הבנתי דבריו קיצר במקום שהי' לו להאריך דע"ד ברור אמר הש"ס כן דללישנא קמא איכא לשנויי' ולאוקמי בדברחא אבל ללישנא בתרא ליכא לשנויי' אלא בבשרא אגומרי וכה"ג טובי בש"ס ולדוגמא יעיין בש"ס דע"ז ל"ה ע"ב חלב למאי ניחוש לה אי משום איחלופי טהור חיור טמא ירוק אי איערובי ניקום והומ"ל אי משום אחלופי ואיערובי ניקום אלא על הדרך הברור אמר כן:
אמנם אמרתי לפרש דבריו דהרי במה שתי' הש"ס בלישנא קמא התם דברחא ולא שריק אכתי לא מתיישבא סיפא דמתני' משלשלים הפסח לתוך התנור דקשה פשיטא כ"ע נמי שרי דהרי פסח דגדי הוא ואי נמי נדחק דהי' לו פשוט התי' כיון דלא מנתח דומה לדברחא מלבד שזהו דוחק עוד יותר היה נכון לש"ס לתרץ דרישא מיירי כמו הסיפא בגווני חדא בשפי התנור פתוח דהיינו בשר עג"ג דמשני לשנא בתרא והי' לשון המשנה מתוקן יותר דאין נותנים בשר בצל וביצה ע"ג גחלים או תנור מגולה אך הפסח משלשלים ע"ז האופן משום שבני החבורה זריזים הם:
והנלע"ד בזה לפמ"ש בהגהה אשרי בשם ר"י שכתבתי לעיל דלגבי פת מודה דאסור אע"ג דסתם תנור מכוסה וכ"כ פ"י דרב אשי לא קאי רק אבשר אבל בפת מודה לאיסור וא"כ קשה קצת ללשנא בתרא דמוקי רישא אין צולין בשר וכו' בבשרא אגומרי היינו תנור מגולה וכן סיפא פסח נמי מיירי בהכי דוקא אבל מכוסה שרי לכ"ע ומפסיק באמצע בבבא דפת דמיירי אפי' במכוסה נמי אסיר אא"כ קרמו פניה והי' לו לסמוך בבא דבשר בצל וביצה עם פסח אהדדי אלא דללשנא בתרא אין לנו תי' אחר לרב אשי הוצרכנו לדחוק בשינויי דחיקא משא"כ בלשנא קמא מרווח טפי לאוקמי מתני' מדברחא וכולי' מתני' בתנור סתום ודפסח נמי שהוא שלם כדברחא דמי:
ויש בזה שיטה אחרת להמרדכי ספ"א דשבת סי' רנ"א ובהגהת מרדכי פ"ג דשבת ויע"ש בש"ג דף פ"ג ע"א אות א' והרב"י לא הביאום וצ"ע:
ומה שצ"ע קצת דהא פשיטא כי היכא דבקדרה כי שדא בי' גרמא חיי' מציל על הכל דשוב מסיח דעתו מלחתות א"כ ה"נ בצלי אי הי' צולה גדי שלם ובשר מנותח עמו מציל על הכל דהשתא קשה ליה זיקא ולא מגלי' לי' וא"כ בפסח שהיה צולהו כולו כא' ראשו על כרעיו ועל קרבו מ"מ הא עיקר הטעם כמ"ש ההגה' מרדכי שם דצלעי' מגינות עלי' וא"כ בפסח שהיו תולי' בני מעי' חוצה לו דקיי"ל ריש פ' כיצד צולין גדי מקולס ולהם זיקא א"כ הדרה ק' הש"ס לדוכתא ולשיטת הרמב"ם דמפרש דגדי לא קשי לי' זיקא אלא דמתחרך ע"י החיתוי משא"כ כשהוא שלם יש ליישב קצת אבל לפרש"י קשה בודאי וע"כ צריכי' לדחוק דהש"ס קאמר דמתני' קמ"ל להך מ"ד שנותן בני מעי' לתוכו צלעי' מגינות אפ"ה מותר לבני חבורה לשלשל סמוך לחשיכה ובזה מיושב ק' הלח"מ על הרמב"ם דמייתי הך דבשר על גבי גחלים דקיי"ל כר' ירמי' מדפתי מ"מ ס"ל לרמב"ם דלמאי דקיי"ל דעושי' גדי מקולס דוקא א"כ ליכא לשנוי' מתני' דקמ"ל משלשלים הפסח אלא לאוקמי בתנור פתוח וה"ל כמו עג"ג ומוכח דעג"ג אסור ומתני' בהכי איירי וזהו דלא כהבנת הרב"י בהרמב"ם וצ"ע זהו מה שנלענ"ד בזה ומרוב הנחיצה אקצר מ"ד יום ב' ז"ך מנחם תקס"ו לפ"ק משה"ק סופר מפפ"דמ: