שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן עד
שלום וכ"ט לתלמידי הב"ח הוותיק מלא עתיק החרוץ ושנון מופלג בתורה ויראה קודמתו כ"ה זלמן פק"פ שי':
גי"ה הגיעני נפשך היפה בשאלתך נידון מה שנוהגים שם בק"ק האמבורג לשפוך ביום ש"ק רותחי' מכלי ראשון על קאפע כתוש שכבר נשפך עליו רותחי' מע"ש והורק המים ועתה חוזרי' ושופכים עליו ושותים אותו כך אם יש היתר לזה ע"י ישראל או לכל הפחות ע"י שפחה גויה:
נהירנא זה ששים שנה כד הוינא טלי' בעיר מולדתי בק"ק פפ"דמ היו מלעיזי' כך על עשירי' שנוהגים היתר בכך אך לא ידעתי אז שורש הדברים ומה נגזר עליהם מפי רבותי הגאונים ז"ל ועכ"פ נראה שאחד הורה להם כך והנח לישראל אם אינם נביאים וכו' כי אז לא היה דור פרוץ ח"ו ולא נתפשט דבר בלי הוראת חכם ונחזי אנן הנה הקאפע הוא קלוי באש והעיד בתשו' גנת ורדי' שרמז עליו בבאר היטב סי' שי"ח שבמדינתיהם אוכלים אותו כך ואפי' כתוש כקמח אוכלים אותו וכ' זה כידוע ומפורסם ולפ"ז לרוב הפוסקים דאין בישול אחר אפיי' וצלי וקלוי א"כ אין כאן איסור בישול דאורייתא כלל לכאורה אלא שבספר הנ"ל כ' הכא מוציא טעמו לתוך המים ויש בזה בישול אעפ"י שכבר נתבשל כמו מגיס בצבע שביורה בראש ספ"ק דשבת דמייתי ב"י סי' שי"ח ולפע"ד לא דק במח"כ ואין ענין זה לזה התם הסממני' אין בשולם לעצמם כלל ואינם ראוים לשום דבר רק להוציא צבעם שיקלוט הצמר הצבע ולא שייך אין בישול אחר בישול כי כל שלא קלטו כל צבעם לא נתבשלו אבל דבר מאכל שנתבשל שראוי לאכול בפ"ע הרי כבר נגמר בישוליו וכשנותנים מרק רותח על קטניות שנתבשלו יבש אין ספק שהמרק קולט טעם קטניות ועל שם כך שופכים עליה' בשבת ואוכלים אותו כך וכן תרנגולתא דר' אבא בשבת קמ"ה ע"ב אין ספק כששפכו עליה רותחי' אותן רותחי' נעשו רוטב ומרק של בשר והרי כל האיסור שאנו דנים בנו"ט כך הוא שנשפך מים על דבר יבש שכבר נתבשל מ"מ אסור שקולט טעמו ואפ"ה מותר בשבת כיון שכבר נתבשל מע"ש שראוי לאכול בפ"ע הרי נגמר בשולו ומה שמוציא טעמו אח"כ לתוך המרק אין בכך כלום וגדולה מזה מלח שנתבשל ממים יש אוסרים אותו לתתו לתוך התבשיל בשבת משום אין בישול אחר בישול והרי בוודאי יהיב טעמי' לתבשיל מ"מ כיון שכבר נתבשל כל צרכו לאכול כך בטבולי יבש פת וצונן כדומה שוב לית ביה משום בישול ולפ"ז הקאפע שראוי' לאכילה כשהוא קלוי וכתוש ואוכלים אותו כך כאשר העיד בתשו' גינת ורדים הנ"ל א"כ להחולקי' אר' אמי וס"ל אין בישול אחר אפיי' הי' מותר עכ"פ ע"י גוי לשפוך רותחי' עליו בשבת אפילו לא נשפך עליו רותחי' מעש"ק:
אך הרי בש"ע מביא שיטת הרא"מ ונוהגים להחמיר כמותו שיש בישול אחר אפיי' וצלי וקלוי א"כ אזדא ההיתר הנ"ל ועתה נעיי' במה ששופכים עליו רותחי' מע"ש והנה במתני' כל הבא בחמין מע"ש פירש"י וכן ס"ל לכמה פוסקים היינו שנתבשל כל צרכו מע"ש אז מותר לשפוך עליו רותחי' בשבת אבל אם רק הודח בחמין בע"ש אסור להדיחו בחמין בשבת אך הרמב"ם כ' להדי' פכ"ב משבת הל' ח' דבר שנתבשל קודם שבת או נשרה בחמין לפני השבת אע"פ שהוא עכשיו צונן מותר לשרותו בחמי' בשבת ע"ש הרי שהתיר השרוי בע"ש אעפ"י שלא נתבשל מותר לשרותו וצ"ל דראוי' לאכילה ע"י שריית ע"ש כקאפע שראוי לשתי' ע"י חמין שפוכי' שעליו מע"ש דאי לא ראוי' לאכילה ע"י שריית ע"ש הרי אפי' נתבשל אם אינו כמאכל ב"ד יש בו מפום בישול ודברי ב"י צ"ע עכ"פ ס"ל לרמב"ם דלא בעי נתבשל דלא כרש"י ורי"ף פי' תרנגולתא דר' אבא הי' מלוח ביותר ושרו אותו במים רותחים למתק מליחתו משמע שהיה חי ולא נתבשל וכ"כ ה"ה ואפ"ה מותר כשבא בחמין מלפני שבת אם לא נאמר דמליחותו היינו בשולו וא"כ לא ס"ל כרא"מ כבר כתבנו שהקאפע ה"ל קלוי ושרי ואי ס"ל להרי"ף כרא"מ ואפ"ה מותר תרנגולתא דר"א משום שנשרה בחמין מע"ש א"כ ממש נמי ומותר ממ"נ הקאפע אחר שהוא קלוי וכבר נשרה בחמין מע"ש:
ואין כאן מקום לאסור אלא אי ס"ל כרא"מ יש בישול אחר קלוי וס"ל נמי כרש"י דתרנגולתא דר' אבא מבושל ממש הוה אבל בשרי' בעלמא לא וא"כ יש לסמוך עכ"פ לשפוך ע"י גוי בשבת והיינו קאפע שהוא יבש לגמרי ואין בו שום לחלוחית מים קרים דא"כ אסור דע"כ לא הי' דברינו אלא בדבר יבש אבל בדבר לח אע"ג דרמב"ם לא חילק מ"מ רוב הפוסקים מחלקי' וכן פסק בש"ע בודאי אין שום ה"א ואם יש נוהגים כן גם בלח נשתבשו מהנ"ל אבל העיקר כמ"ש דביבש וע"י גוי אין כח למחות להנוהגים היתר ומ"מ אשרי הנזהר פ"ב מש"ק ב' דחנוכה תקצ"ה לפ"ק משה"ק סופר: