שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן סט
שלום וכ"ט לידידי ורב חביבי ה"ה הרב המא"הג המופלג מו"ה אלי' נ"י אב"ד דק"ק רייטץ יע"א:
יקרתו הגיעני ויפה הנהיג בעירו להתפלל שחרית בהשכמה ולאספם שנית לתפלת מוסף כדי שלא יעברו זמן ק"ש אך מ"ש באם יקרה כה ברית מילה בשבת זריזים מקדימי' למולו אחר שחרית וסועדים מיד סעודת הברית קודם מוסף הנה דעת הב"ח סימן רפ"ו דגם לדעת ר"ח ע"פי ש"ס דתענית בד' פרקים מ"מ אין האיסור מדינא אלא ממנהג אבותינו שהנהיגו כן להחמיר על עצמם ונהי דמ"מ אסור משום אל תטוש תורת אמך מ"מ נ"מ מאן דחליש ליבא טובא וא"א לו בלי סעודה יכול לסעוד קודם מוסף דאדעתא דהכי לא נהגו אלו דברי הב"ח וה"נ י"ל כיון שקשה עליהם לעשות סעודה של מילה בשבת בסעודה ג' של בשר ודגים מפני היוקר ונח להם לעשות סעודה בשחרית של מאכלי חלב וסעודת מצוה היא אדעתא דהכי לא הנהיגו איסור בעלי המנהג ולא גרע ממאן דחליש ליבי' ויעיי' מג"א סימן תכ"ג ססק"ז כ' וז"ל ומ"מ נ"ל דאם הוא סמוך לעשור לחדש יתענה ביו"ד לחדש וכו' יע"ש והנה יו"ד ניסן ביום א' א"א ואם ביום ב' וידחה התענית אם כן לעולם ידחה עד אחר ניסן אע"כ הכוונה לפמ"ש בסי' רפ"ח סעי' ד' שאם חלש ותשש כחו ואינו יכול להתענות ב' ימים רצופים לא יתענה ביום א' אלא אח"כ וס"ל למג"א הה"נ להתענות בניסן שהוא נגד המנהג הוה לכה"פ כמי שתשש כחו וידחנו עד יום ב' שהוא יו"ד ניסן שאין אז בתענית משום שינוי מנהג כנ"ל פי' מג"א וה"נ בנידון שלפנינו הוה כתשש כחו ומותר לאכול סעודה ההיא אך מג"א סימן רפ"ו סק"א כתב דעכ"פ דינו כתפלת מנחה ור"ל דסעודה גדולה לעולם אסור וסעודה קטנה במקום שקורין לב"הכ נהגו להתיר והנה אע"ג דבעלמא קורין לסעודת ברית מילה סעודה גדולה היינו בזמנם ומקומם אבל עכשיו שאינם סועדי' אלא סעודת שחרית מאכלי חלב אע"פי שמברכים ב"המז מ"מ אינם שותי' יין ולא משתכרים ואיננו אלא סעודת עראי וגם קורין לבה"כ בזמן מוסף ע"כ אין למחות בידם כנלע"ד א"נ. פרעסבורג נגהי ליום ו' עש"ק מ' למב"י פק"ח לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: