שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן סז
שלום וכ"ט לתלמידי הותיק מלא עתיק הרב החרוץ המופלג מהו' זעליג נ"י אב"ד דק"ק ס"פ יע"א:
מה שנאמר לו שפקפקתי על אמירת פזמון המבדיל בין קדש לחול אמנם אני בעצמי אומרו בכל מוש"ק כאשר שמעתי וראיתי אך פקפוקי שלע"ד דמ"ש בהמרדכי סוף יומא שנתקן אותו הפזמון לאומרו במי"הכ וכן הוא מנהג אשכנז לאמור ראשית הפזמון בנעילת י"הכ שחל בשבת בכלל שארי ראשי הפזמונים ונראה שלא ניתקן כלל למ"ש דעלמא אלא לי"הכ כנראה מכל ענינים וחרוזים מתפלל על כפרת עונות ואמרו יום פנה כצל תומר ואומר חלפה עונת מנחתי ואומרו פתח לי שער המנוטל כל אלו ענינים מורים שניתקן על י"הכ שעומדים כל היום להתפלל ומתפללים בעת נעילת שער וכדומה וביחוד אומרו אקרא לאל עלי גומר שייך אי"הכ דב"ד מקדשי לי' והקב"ה מסכים על ידם שע"ז נדרש בירושלמי הך לאל גומר עלי אבל בשבת בראשית דקביע וקיימא לא שייך הא והנה במחזור אשכנז בנעילת י"הכ נדפס כספינו וזרעינו ובסידורים בזמירות למ"ש הפכו והדפיסו זרעינו בתחילה ואח"כ כספינו ונימוקם עמם שיש להקדים זרעו לכספו כדהקפיד מרע"ה על בני גד וב"ר שהקדימו גדרות צאן לטפם אבל כד מעיינת שפיר בכיון הקדים כספינו לזרעינו מפני שסוגר של הפיוט הזה מסיים בתיבת לי"לה וחרוז הראשון הוא ח"ול וע"כ אמר ירבה כחול וככבים בלילה וע"כ אם מקדים כספינו לזרעינו שניהם ירבו זה כחול וזה כככבים בלילה וירבה הכסף כחול כדכתיב בשלמה הע"ה את הכסף כאבנים וזרעינו כככבים כברכת א"א ע"ה אך אם נקדים זרעינו לכספינו יהי' אבנים כחול ולא יתכן כי אחז"ל כשיהיו יורדים יורדים עד לעפר וכשהם עולים עולים עד הככבים והכסף כככבים גם זה אין לו ענין כי עיקר ריבוי ככבים הוא בגדולה ומעלה ולא בריבוי וזה לא שייך בכסף ע"כ נוסחא ישנה היא אמתית וממילא אין קפידא בהקדים כספינו לזרעינו כיון שיש טעם לדבר לא דמי לב"ג וב"ר ואין לומר יקדים גם כככבים בלילה לירבה כחול זה לא הי' אפשר לבעל הפייטן מפני סוגר חרוזותיו כמובן:
והלום ראיתי בספר עמק ברכה במוצאי י"הכ המציא פזמון חדש ע"ש יצח"ק בר"ת ג"כ אבל לדעתינו איננו אותו פזמון שנתכוון עלי' המרדכי וגם אינו ענין למוצאי י"הכ דוקא וגם כי כתב זרעינו ירבה כחול ולא הזכיר כככבים כלל לפי חרוזותיו ולא יתכן להתפלל בלשון זה כנ"ל וט"ס נמצא שם בחרוז אחרון וברכושם אלקיכם צ"ל בראשיכם אלקיכם ודי בזו: פ"ב יום ד' כ"ו שבט תקפ"ד לפ"ק משה"ק סופר מפפ"דמ: