שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן סד
שלום וכ"ט לידידי הרב המופלג המפואר ומהולל כש"ת מהו' גדליה נ"י אב"ד בק"ק פאסטכוי יע"א:
גי"ה הגיעני ונפשו בשאלתו בנידן שקבלו עליהם אנשי קהלתו שבכל יום עש"ק שלא ישרפו יי"ש ביורה שלו מחצות ואילך בחורף ומשעה רביעי' ואילך בקיץ כדי שלא יצטרכו לבשל בשבת ותקנו בקנס ידוע ואתי ההוא מרבנן לאתרי' ואמר שהוא מנהג בטעות שכ"כ והתיר בתשו' מהרם א"ש ח"א סי' פ' עיינתי בתשו' ההיא ושם נשאל אם בהגיע שבת צריך לעקור המכסה שנקרא כובע מהיורה או לא משום פסידא והשיב כיון שהיורה וגם התנור טחים בבצק וטיט וגם זיקא קשי' לי' אי פתחי להו ע"כ שרי' במקום הפסד שלא לעקור הכובע בהגיע שבת יע"ש:
ולכאורה דבריו מאוד תמוהים כפי מה שחקרתי אצל האומנים ההמה שכך דרכם אם קנים היורדים מהיורה שופכים יותר מדאי סוגרים התנור לכבות ולקרר חום האש וכשאינם שופכים כדי צורך פותחי' התנור להעלות הלהב ולהרתיח יותר וכיון שכן ה"ז מלאכת הבערה וכיבוי בשבת כמבואר בש"ס שבת ק"כ ע"ב ובמג"א סי' רנ"ט סקי"א וא"כ אם משרתו גוי עושה בשליחותו ה"ל שבות גמור ואסור בלי ספק:
שוב דקדקתי בלשון מהרם א"ש שכ' אם צריך לעקור הכובע ולא כתב בפשיטות אם מותר ליתן תבואה ביורה בע"ש והוא מבשל והולך כל השבת כלו והי' לו להתיר אפי' לכתחלה לפי דבריו אבל אחר שעמדתי על המחקר הא דנועל ופותח התנור לצורך זיבת הקנים הנ"ל היינו עד שתזוב בי' שלישי המשקה אבל בסופן שוב טוב שיהיה התנור סתום דוקא ועתה דברי הגאון ז"ל בדקדוק דבודאי אסור ליתן בע"ש שיהיה מבשל והולך בשבת מטעם שכתבתי אלא ישער שכבר כלה בשולו טרם כניסת שבת כתיקון קהלתו הנ"ל אך השאלה אם טעה בשיעורו וכשהגיע שבת וקידש היום עדיין לא נגמר הכל אם צריך להסיר הכובע ולהפסיד יי"ש שביורה ועל זה השיב כיון שהוא בשלהי בישולא ואז אין פותחי' התנור אלא מניחו סתום והסתימה טוב לו ליכא למיחש לא למכבה ולא למבעיר ולא לשמא יחתה ע"נ התיר:
נמצא התיקון שתיקן בקהלתו תיקון יפה ומחוייב הוא ואקוה דהאי מרבנן ישמע ויוסף לקח וחלילה לו לסרב וליתן כתף סוררת וה' יברכהו ויעשרהו עושר גדול בזכות שמירת שבת ואחתום בברכה ראצישדארף סמוך לפ"ב נגהי ליום ב' כ"ב תמוז תקצ"ג לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: