שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן נב
שלום לתלמידי הותיק האברך מה"ו וואלף כהן נ"י:
ועל דברי מכתבך פלפול ארוך שאינו נוגע לדינא הל' למעשה לשעת' לא אוכל ליקח מועד לעיין ולהשיב מפני טרדות רבות להשיב לנצרכי' הלכה למעשה אך מ"ש מ"ט לא מברכין על מ"ע של כתיבת ס"ת לרמב"ם ולרוב הפוסקים דאפי' בזה"ז שאין עסקינו אלא בש"ס ופוסקים מ"מ מ"ע לכתוב ס"ת שהכתיבה בעצמה מ"ע אעפ"י שאינו צריך ללמוד מתוכו ודלא כהרא"ש דנמצא להרמב"ם עשייתה היא גמר מצותו ואמאי לא יברך אלו דבריך יפה הרגשת:
ומה שהשיב לך רב א' הטעם שלא תקנו ברכה משום עשיית המצוה נמשך זמן רב ואתה דחית תשובה זו דהרי כמה מצות נמשכים ואפילו ספירת זבה הי' מברכי' עלי' לולי שמא תראה ותסתור אע"פ שימי' נמשכי' הנה לכאורה ה"ה נמי היית יכול להשיב מברכת ספירת עומר שהמצוה נמשכת מ"ט יום ומברכי' עלי' ואם חשיב התם כל יום מצוה בפ"ע הוא ונגמר לשעתו משו"ה מברכי' א"כ ה"נ בזבה אי הי' מקיים מ"ע של וספרה לה הי' כל יום ויום מצוה בפ"ע מיהו מ"ש ממעקה דמברך אעפ"י שיש לו משך זמן יפה כתבת וכן בכתיבת תפילין לולי דעשיית' אינו גמר מצוה היינו מברכי' לעשות תפילין כמבואר פ' התכלת:
ומ"מ אומר אני לקיים דברי הרב המשיב שי' ולהבי' ראיה לדבריו מברכת להכניסו בבריתו של א"א ע"ה שאין אנו מברכי' עובר לעשייתן קודם המילה כיון שיש בה משך זמן וחיישי' שמא יארע קלקלה במילה ויתקלקל ויניחנו וילך לו ע"כ מברכי' בין מילה לפריעה ועיי' ברא"ש ס"פ ר"א דמילה ובב"י וה"נ בתחלת כתיבת ס"ת לא מצי לברך ובתפילין אמרי' לעשות תפילין אחר שכבר נכתבי' כהלכתם והוא עוסק בגמרן ותפירתן אז הי' צריך לברך לעשות תפילין ולא לכתוב רק לעשות תפילין כעין שמברכין במזוזה לקבוע מזוזה ה"נ הי' לברך לעשות לולי שאין העשי' גמר מצוה ובמעקה באמת אינו מברך אלא במכוש אחרון בשעה שסותם הפרצה האחרונה שלא יפול הנופל ממנו דקודם לזה איננו מעקה וזה פשוט בעיני:
נמצא לפ"ז בתחילת הכתיבה בודאי א"א לברך בשום אופן ובסמוך לגומרו מי לימא שאינו חסר אות א' שאינו יוצא י"ח עד אחר הג"ה הנכונה ואז כשיהיה נגמר ההג"ה ואגלי מילתא שהוא ס"ת כשר איגלי מילתא שכבר קיים המ"ע משעה שתיקן הטעות האחרון שמצא וכבר עברה לי' מצותו ועל מה יברך עתה דכיון דאידחי אידחי ועיי' מג"א סי' קנ"ח סקי"ו כנ"ל ליישב דברי הרב נ"י:
אבל מ"מ לא נ"ל זה דעכ"פ יכתוב עד לעיני כל ישראל ושם ימתין ויגיה כל הספר ואח"כ יברך ויכתוב לעיני כל ישראל דאז הוא הא דמקיים מ"ע מתחיל וגומר אבל לע"ד אין קושי' זו צריכה לפנים כי אלו הי' חז"ל בקיאין בחסרות ויתירות היו מתקנים ברכה לס"ת אבל יען שהם עצמם לא היו בקיאי' כמבואר בקידושין למ"ד ע"א דאפילו בפסוקי לא בקיאין ועוד איכא כמה פעמים דהמסור' פליג אהש"ס וכותבי' כהמסורו' ולהש"ס פסול הס"ת ותימא איכא במס' נדה ל"ג ע"א ובתו' ד"ה והנושא כתי' חסר וי"ו יע"ש דלדינא קיי"ל כהש"ס ולענין כתי' ס"ת כתבי' מלא בוי"ו ואע"ג דמהר"ם לונזאני בספר אור תורה נדחק ליישב מ"מ דוחק הוא ועוד ממעבירם לא תי' כלום וכהאי גוני טובא וכיון שכן וקיי"ל ס"ת שחסר אות א' לא נקרא ס"ת כמבואר מלשון הש"ס פ' הקומץ אפשר ס"ת חסר אות א' וכו' א"כ ממילא א"א לברך בשום אופן כנלע"ד: