שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן מח
בעירובין ג' ע"א נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמני' לעצמם פירש"י ג' נשים או ג' עבדי' אבל אין ב' נשי' או ב' עבדי' מצטרפי' עם אנשים לפי שיש באנשי' מה שאין בנשים שאין הנשים אומרים ברית ואין העבדי' אומרים על נחלתינו עכ"ל וצע"ג שהוא דלא כשיטתו בברכות כ' ע"ב דאיבעי' להו אי נשים בבהמ"ז דאורייתא ופירש"י משום דלא נטלו חלק בארץ ותוס' פליגי וכ' משום ברית ע"ש וא"כ סתר רש"י עצמו וי"ל ע"פי דאי' התם מ"ט ע"א א"ל ר"ז לר"ח ניתי מר וניתני א"ל ברכת מזונא לא גמירנא ותניי מתנינן א"ל מאי האי א"ל דאיקלעו לבי ר"ג ובריכי ברכת מזונא ואקפי ר"ש לקועי' עלי' כחיוי' ואמאי דלא אמרי ברית ולא תורה ולא מלכות ואמאי לא אמרת כדרב חננאל אמר רב לא אמר לא ברית ולא תורה ולא מלכות יצא ברית לפי שאינו בנשים תורה ומלכות שאינו לא בנשים ולא בעבדי' ואת שבקת כל הני תנאי ואמוראי ועבדת כרב ע"ש ולכאורה יפלא באמת איך מספקא ליה לעיל כ' ע"ב אי נשים מוציאו' אנשי' איך יכולת להוציאם ואפילו להצטרף כלל כיון שאין נוסחותיהן שוות שאלו מברכו' ברית ותורה ולא אלו ואפילו נאמד שגם הנשים חייבו' מן התורה מ"מ לא שוות בנוסחא שלהם ומיהו אפשר לומר שמוציאות הרבי' בברכה ראשונה שאין בה ברית וברכה שני' באמת יברכו האנשי' לעצמן וכשיטת התוס' והרי"ף בפ' שלשה שאכלו מ"ו ע"א ד"ה ולמ"ד ע"ש היטב וא"כ הכי קמבעי' אי נשים מחוייבים דאורייתא לברך ברכת המזון ונהי דאין אומרת ברית מ"מ מוציאות האנשי' בברכה ראשונה מיהת או דלמא כיון שאינה אומרת ברית לא הוה דאוריי' כלל בשום ברכה ואינה מוציא' האנשי' בשום ברכה כן נ"ל מיהו רש"י פליג התם אפירוש הרי"ף והתוס' הנ"ל ע"ש ותבין ואם כן הי' קשה לו מאי קאמבעי' ליה וע"כ צ"ל דהך שמעתא ס"ל כרב דאנשי' נמי אינם צריכי' לומר ברית ואין כאן שינוי בנוסחא וא"כ ע"כ קמספקא ליה משום דאפשר דליתנהו בנחלת הארץ זה מה שנ"ל בשיטת רש"י דלא כהתוס':
ואפשר דלפ"ז הו"מ למימר נפקותא אחריתי אי נשים בב"המ דאורייתא א"כ גם אנשים אינם צריכי' לומר ברית הואיל וליתא בנשים ודתרוויי' דאורייתא נינהו וכדרב משא"כ אי נשים בב"המז לאו דאורייתא א"כ גם רב מודה דאנשים צריכים לומר ברית דהא ליכא למימר הואיל וליתא בנשים הא נשים בב"המ ל"ד אלא דעדיפא מיני' אמר נפקותא בנשי' גופי' אי יכולת להוציא אנשי' ועוד כמה פעמי' מצי למימר נפקות' טובא ונקיט חדא מיני' וכמ"ש תוס' ב"ב ה' ע"ב ד"ה ואפילו מיתמי ע"ש ומסוגי' זו דף מ"ט ע"א ראי' ברורה להפוסקי' דנשים בב"המז דאורייתא דאפשטא אבעיין דאל"כ איך אמר רב הואיל וליתא בנשי' הא נשי' גופי' ל"ד אלא ע"כ נשים דאורייתא נינהו כמ"ש במלחמות ה' וכל זה לרש"י דהאבעי' היא מכח נחלת א"י דלהתוס' אין ראיה מכאן דודאי לרב דלא קפיד אברי' הוה נשים דאורייתא אבל אנחנו דני' למאי דקיי"ל דקפדי' אברית ומנ"ל דאפשטא האבעיין אבל לשיטת רש"י הוכחנו שעיקר הספק הוא משום נחלת הארץ ומוכח שפיר דע"כ אין קפידא בזה ונשים דאורייתא אע"ג דאינם בנחלת א"י:
והשתא הא תלי' זה בזה לרב דברית לא מעכבא יכולת נשים להוציא אנשים ומכ"ש לצרף עמהם משא"כ למאי דקיי"ל ברית מעכב באנשים לא יכלו נשים להצטרף עם אנשי' משום דאיכא שינוי בנוסחאו' שלהן לענין ברית אע"ג דמחוייבין תרווייהו מן התורה והן הן דברי רש"י בעירכי' אליבא דהלכתא ועמג"א ס"סי קכ"ז:
ומעתה הבנתי דברי הג"א התמוהים מאוד במגלה פ"א ברא"ש סי' ד' וז"ל ונשים חייבות בבה"מז מן התורה אבל אינם מוציאות את האנשים שאינן יכולים לומר ברית עכ"ל ותמו' מאוד ממנ"פ אי ס"ל שהן מחוייבין מדאורייתא יכולת להוציא גם אנשים דהרי בש"ס דברכות תלי' אהדדי ולפי הנ"ל א"ש דס"ל נמי כשיטת רש"י ממש דאיבעי' היא משום נחלת הארץ וקיי"ל שחייבות מן התורה אלא שבעל אבעי' הוה ס"ל כרב ברית דאנשי' לא מעכב וא"כ אי בהמ"ז בנשי' מדאורייתא מוציאו' אנשים ואנן לא קיי"ל הכי אלא ברית באנשי' מעכב וא"כ אפילו אי בהמ"ז בנשי' דאוריי' אין מוציאות אנשים משום שינוי נוסחאות כנ"ל. משה"ק סופר מפפד"מ: