שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן כו
שלום וכ"ט לי"נ תלמידי הרב המאה"ג החרוץ המופלג ומופלא בתורה כש"ת מו"ה וואלף נ"י אב"ד דק"ק גיסינג יע"א:
נפשו היפה בשאלתו נידון אנשי עירו בנו בהכ"נ של ע"נ דהיינו שהרחיבו הישנה להיותה בנוי בעלי' הוציאו כותל המזרחי' ע"ג עמודים העומדים בבהכ"נ של אנשים וכל אותן הספסלים שעמדו בתחלה אצל הכותל יעלו גם עתה יעמדו על עמדו ותוספות הספסלים יהי' בסוף אחורי כל הספסלים כדין וכראוי אך היות שע"י הרחקת הספסלים הללו המזרחי' ממקום חלונות המאירים לתוך החדר ע"י שנתרחקו האופל עליהם ולא יהי' להם אור לעומת זה נתוספו ב' חלונות בב' קרני זויות צפונית מזרחית ודרומית מזרחית דהיינו החלונות הגבוהים שבבהכ"נ אנשים עלו למעלה עד שעליוני החלונות ההמה מגיעים קצת למעלה מרצפת בהכ"נ נשים החדשה ומשם יהי להם אור לכותל החדשה ועתה טוענים בעלי סוף ספסל בקרן צפונית מזרחית ודרומית מזרחית גם אנחנו נעלה היות מקומות שלנו היה מעולם בקרן סמוך לכותל מזרחית גם עתה נעלה לשם כי עתה מפסיק מקום החלונות בינינו לבין כותל מזרחית ואין אנו חפצים בזה אלא נשב שם ואע"ג שעי"ז יואפלו ולא יאירו החלונות הנ"ל זה לא איכפת לן זה טענות ותביעות שלהם כך הבנתי מתוך דברי פר"מ אע"פ שלא כ"כ:
שרש דין זה של עליית המקומות הוא מרמ"א חו"מ רס"י קע"א מב' תשו הרא"ש כלל ה' סי' ג' וסי' ז' והגאון דגול מרבבה כ' שסותרי' זא"ז ולא עוד שדבריו בסי' ג' סותרים מיני' ובי' ועיינתי בהם ולפענ"ד אין כאן רק הגהה מעטת צריכה והנה בסי' ג' הוה ב' ישבו זה בצד זה בספסל בלי מחיצה ביניהם ורצה ראובן לעשות מחיצה ולהכניסה לחלקו ושמעון ע"י עשיית המחיצה יהי' ראובן עליון ומושבו של שמעון למטה ממנו ומפסידו ודבר זה נשאל גם לרשב"א ח"ג סי' קנ"ה והשיב בפשיטות שאין שמעון יכול למחות והרא"ש האריך קצת וכ' שאין שום מעלה או ריעותא בתפלה אם הוא במקום זה או במקום זה ואי משום עליית המקומות לענין כבוד היושב עלי' לא מצינו בשום מקום שלא יהי' רשאי לעשות בגבולו מפני הפסד שכינו שאינו מגיע לא לגופו ולא לממונו אלא שלא יהא מכובד כ"כ אמנם אם מנהג המקום להעלות בדמים בשביל זה ואלו כשקנו מקומו' הללו קנאום בזול וע"י שעושה מחיצה ונתעלה נתייקר מקום מושבו ונפחת מקום שמעון נמצא גורם לו הפסד בממונו אז אין ראובן רשאי לעשות מחיצה אע"פ שעושה בשלו זהו כוונתו בסי' ג' אלא שהוא מוטעה קצת:
ובסי' ז' מיירי בענין אחר הרבה ישבו בספסל אחד שיש ב' נסרים בשתי הצוותי' ורצה העליון להסיר נסר העליון ולהוסיף שם מושב א' ומיחה בו הרא"ש ולא הזכיר שם תנאי פחיתות שיווי ממון וכ' הטעם מפני שהנסר הזה הסוגר הספסל הוא של השותפים כולם נמצא הוא פוגע במה ששייך להשותפים כדי להגדיל כבודו ולהפחית כבודם אפילו לא יהי' פחיתתו ממון מ"מ כיון שהנסר של שותפים אינו רשאי לשנות בלי רשותם משא"כ בסי' ג' שהוא עושה בשלו אי ליכא פחיתתו ממון לית לן בה ובזה אתי' פסקי הרא"ש ורמ"א נכונים ועל מקומם יבואו בשלום:
והנה ברור ג"כ מם שאנו נותני' להם מקום גבוה לא שיש להם שום קנין במקום ההוא כי כל א' לא קנה אלא מקום מעמדו ומושבו בבהכ"נ אלא שלא היינו רשאים להרחיב מקום בהכ"נ אם יגיעו להם הפסד עי"ז ע"כ לפייסם צריכי' אנו להחליף עמהם ליתן להם מקום גבוה תחת שהיה להם אז במקום פלוני וע"י חליפי קרקע בקרקע קנאו מקום החדש אם לא נפסדו ואין הדין חוץ לפצותם אין להם במקום החדש כלום ואין להם אלא מקומם הראשון:
ועתה אחר הוצעה זו נראה כי בודאי בעלי ספסלי המזרחי' היו יכולין למחות בכל כח בהעמקת הכותל ממקומה מפני שמפסידין ממ"נ אי יעמדו במקומם הראשון הרי נפחת מקומם משווי מפני גבהות ספסל שאחרי' ומפני שלא יכלו להביט אל תוך עזרת אנשים דרך שבכה העשוי' בכותל מזרחית וה"ל פחת ממון וגם שעושי' קהל מעשה בידים בכותל של שותפי' ואם יחליפו הקהל ליתן להם מקום הסמוך לכותל עתה תחת מקומם של עכשיו יפסידו בהיזק אורה שהרי יעמדו במקום חושך ואפלה והיו בידם למחות עכ"פ ואף אם כבר בנו וסתרו ויחזרו הכותל למקומה ולולי שעשו עתה ב' חלונות הללו בשתי זויות באופן שיהי' להם אורה כראוי והחליפו עמהם במקום כנ"ל ועי"כ נעשה הכל בדין וביושר:
ועתה אם יסתמו החלונות על כרחם יחזרו הכותל למקום הראשון אשר היה שם בתחלה ונחזי אנן באיזו טענה יזכו ספסלים שבקרן צפוני' ודרומי' להעלותם. הקהל לא נגע בשלהם כלל לא בצפון ולא בדרום והחלונות אינם בגבולם ואין המקום שלהם עדיין עד שנצרך להחליף עמהם ומאיזה טעם יהיה הכרח להחליף הלא לא נבנה ספסל נוספת אחר ספסל ולעולם המה עליון ומה לי אם יעמדו סמוך לקרן או סמוך לחלון אדרבה יהיה להם הרוחת מקום מספסל שלהה כפי רוחב כל החלון ולא נפחת מקומם פחת ממון כלל ולא נגע הקהל בשלהם כלל ואין להם שוב במקום שלפני החלון שנדמה אותם לחצר ובית שיכול בעל החצר לבנות לפני חלונו של זה ולהאפילו דהרי כאן אין להם במקום שלפני החלון שום אחיזה עד שנחלף עמהם ואין הדין נותן שנחליף עמהם ונפסיד כל הקהל כי נאפיל על בעלי המזרחי' ויכופנו לסתיר הכותל ולהחזירה למקומה אין זה אלא מדת סדום ורוצים למנוע רבים מלעשות מצוה וכמו שכ' ריב"ש דמייתי רמ"א ועיי' מג"א ססי' קנ"ד ע"כ נראה פשוט הדין עם הקהל: הכ"ד פ"ב כאור בקר ליום ה' ז"ך תשרי תצד"ק לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: