שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן יג
שלום וכ"ט לי"נ הרב הגאון הגדול מופת הדור זקן ויושב בישיבה רמה אלומתו נצבה וגם קמה נ"י ע"ה פה"י כקש"ת מו"ה פלוני אב"ד ור"מ דק"ק פלוני יע"א:
יקרתו הגיעני ותוכן מבוקשו ז"ל במכתבו היקר ליתן לו יקר סהדותא שבנידון רבנות דמדינה שעפ"י הד"ת ראוי שימלא בן מקום אביו וסיים שאשלח אותו מכתב סהדותא לידו הגדולה והנשאה תמהני על חכם גדול שכמותו י"ב יבקש דבר שאינו ראוי והגון כ"א בא' משלש אלה יעשה או שגדולי מדינת מעהרין ורבניהם ישאלו ממני בתורת שו"ת ואשיב להם דעתי בהוראה זו וזה כמעט נמנע כי חלילה שיצטרך עלמא לדידי ולמטלעתי ואולי שאפילו בהמונם גדולי' וטובים ממני אדם מועט לעולם ועכ"פ אם אולי יהיה אז ראוי להשיב האמת שנית או אם ממקום גבוה מקום מושב שרי מלוכה ישאלוני על ככה ואשיב דבר ברור אשר גם זה נמנע מטעם הנ"ל ועוד למה ישאלו היושבי' על מדין בבעמישע קאנצלייא לרבני הגר והשלישי שהיה אפשרי אם הרב נ"י ישיג לו עסק ממקום גבוה שישתדל לו סהדותא משום מורה שד"ת נותן שהוא קודם ואז יש לו רשות לשאול ולקבל עדות ממי שירצה וישר בעיניו ואז כשאראה הפקידה כזו אוכל לכתוב בראשית סהדותי יען ראיתי פסק האדונים כך וכך ע"כ הריני להגיד לאדם ישרו ואמתו למען לא יאמרו הבריות עלי מתעבר על ריב לא לו ומוסר חרף ביד שכנגדינו להרוס מצבינו ומה לי ולהם:
ע"כ דברתי מדרך מוסר וד"א אמנם הנונע מזה לדינא קושטא קאמינא כי עד היום הזה כבר באו לפני איזה מעשים בענין כזה והוריתי הלכה למעשה שאין קדימה לבן ואם יש אחר טוב ממני וכ"ש שהציבור חפצים באחר והאמנם הרמ"א בי"ד ססי' רמ"ה העתיק דברי הרמב"ם בהל' מלכים ומשמע שעכ"פ אם אין מנהג או אין ציבור חפצים דוקא באחר יש קדימה לבנו גם לרבנות אך המג"א ססי' נ"ג מייתי תשו' רשד"ם (והוא בסי' פ"ה שם ובסוף התשו' ע"ה) וגם דברי הרמ"ע דכל זה בשארי התמניות אבל במינוי רבנות של תורה הפקר הוא כדאי' ביומא ואפי' משוח מלחמה אינו מוריש מינייו לבנו ולכה"ג אצטרך קרא ולא ילפינן ממלך מינוי קדושה ממינוי מלכות ושארי פקידות דמייתי תוס' סוטה מ"א ע"ב ובעשרה מאמרות כ' אנשי בית שני כאן שניטל המלכות מבני דהע"ה לגמרי ע"כ הנהיגו מהלל ואילך למנות נשיא תורה מזרע דהע"ה לקיים לא יסור שבט מיהודה ומשו"ה היה להם מן אז והלאה בירושה מטעם מלכות לא מטעם תורה וכבר הארכתי בזה בתשו' והעליתי כן להלכה שוב מצאתי בס' גנת ורדים חי"ד ססי' ז' ח' פלוגת' בזה:
ואמנם היום חזרתי ועיינתי בזה לקיים דברי הרמ"א ססי' רמ"ה דודאי נשיא התורה בזמן חז"ל היה כעין מינוי קדושה לבד לא שירות וזה איננו בירושה אך עכשיו הוא כמשועבד לקהל לעשות צרכיהם בשכר ולא גרע מש"ץ ואטו מפני שהוא ג"כ שר בתורה מגרע גרע הרי קמן דמהלל ואילך אע"פ שהיה נשיא תורה מ"מ כיון דפתיך בהו ג"כ זכר למלכות ב"ד ירשו בניהם ה"נ דכוותיה וב"ה שזכיתי להפך בזכותי' דת"ח ובניהם אחריהם:
אך מ"מ בענין רבנית דמדינה שעיקרו שיהיה גדול מכל רבני המדינה ושישאלו ממנו ועל פיו יצאו ויבואו ואם איננו גדול מהם בודאי לא יועיל ירושת אבותיו אי גדול מכולם אזי אפי' איכא בעלמא גדול מזה מ"מ זכות אבותיו יעמדו לו להקדימו אבל אי איכא במדינה גדולי' ממנו א"א לומר שיש לו קדימה וא"כ אפי' אחר שיתפרסם לי כן שהוא זה גדול מכולם אם אכתוב כן אפי' יהיה אמת מ"מ אני כמטיל קוצים בעיני הרבה רבנים ע"כ לכשיגיע הדבר לכלל זה צריך מיתון והתחכמות והזמן יגיד לטובה ואחתום בברכה מרובה כנפשו היקדה ונפש אוהב נאמן. פ"ב יום ה' ב' אדר תק"צ לפ"ק: משה"ק סופר מפפד"מ: