שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן י
מחיי חיים יתן חיים ושלום וכ"ט וכתיבה לאלתר בספרן של צדיקים את ידידים הגאונים צנתרי הזהב תרי גיסי ה"ה כקש"ת מה"ו מרדכי זאב ומה"ו יוסף שאול נ"י:
אחד"ש אספרה כמו יען הדבר נוגע לספרן של צדיקים הדרתם נ"י ספר מגן גבורים זה שבועות שתי' היינו במסיבה ואמרתי בשם מחות' הרב מו"ה יוסף ליאמאן זצ"ל מאמסטערדם בישוב ק' רשב"א ברכו' י"ד ע"ב במערבא ערבי' דבר חל ב"י ואמרת אליהם אני ה' אלקיכם והקשה רשב"א הא כל פסוקא דלא פסקי' משה אנן לא פסקינן ותי' הנ"ל שזה הוא מקרא מלא בפ' אחרי בתחלת פ' עריות וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלקיכם:
והנה במערבא התחילו ויאמר ה' אל משה לאמר שהוא פסוק בפ' ציצית ושוב לזה פסוק שלם מפ' עריות והנה אמת נכון הדבר. ואמרתי לא נעלם מרשב"א אלא כיון דבלא"ה צריך לתרוצי מפני חזרת הש"ץ אני ה' אלקיכם שהוא באמצע פסוק מיהו באתרי' דרשב"א הי' נוהגי' כן כמ"ש בתשו' הרא"ש. אך במקומינו דחוזר ש"ץ ה' אלקיכם אמת ואין זה אמצע פסוק דכל אדם יכול לומר כל היום ה' אלקיכם אמת. דוקא אם מתחיל אני ה' אלקיכם ע"כ לשון הקרא קאמר הוצרך הרשב"א לדחוק אבל אנן צא צריכין לדרשב"א ותי' מחות' הנ"ל אמת בלי פסק:
ושם דברנו ג"כ שיש מפקפקי' על מה שנוהגי' להתחיל קידוש ליל שבת קודש בויהי ערב ויהי בקר יום הששי והוא באמצע הפסוק ואמרתי לישב המנהג כי ברצונם להתחיל יום הששי מפני צירוף שם הוי' שבראשי תיבות יום הששי ויכולו השמים ולא נכון להתחיל יום הששי שאין בו משמעות של כלום יום הששי ויכולו השמים וע"כ לצרוף ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מה תאמר היה להתחיל תחלת הקרא וירא אלקי' את כל אשר עשה והנה טוב מאוד לא נכון להתחיל בליל ש"ק בזה מפני דרשות חז"ל טוב מאוד זה המות והשתא דלא איפשר באופן אחר שרי למפסק קרא כנל"ע לישב המנהג:
והיה שם למדן א' נזכר שבספר דהדרתם מגן גבורים מדבר מעני זה ושם נאמר דהיכא דאיכא אתנחתא או זקף קטן שפיר דמי ואמרתי ניתי ספר ונחזי ומצאנו כ' כן בשם קטניתיא בנו של מחבר ס' יכין ובועז אשר לא ראיתיו עד הנה:
ופאר רמכ"ת הרגישו מה דק' ע"ז מפ' הקורא את המגלה ונוראות נפלאתי על תרוצם דניחא להו ואין שחר לדבריהם במח"כ הנה שמואל ס"ל פוסק דס"ל ב' פסוקים ומחצה הוה כמו ג' פסוקי' ורב פליג משום דלא פסקי' משה והקשה ש"ס ולשמואל פסקינין והא אמר ר' חנינא קרא והשתא מאי מקשה לשמואל הא לדידיה ב' פסוקים ומחצה הוה כמו ג' פסוקי' ורק משום דלא למיפסק היכא דלא פסק משה ואי ס"ד אתנחתא הוה פסיק לא הוה מקשה מידי ואין מקום לדבר זה וכל שהאריכו מכ"ת בהמצאה זו לפע"ד אינו נכון גם מ"ש להדרתם דאשתמיטתי להרא"ש דברי רש"י בסוכה גבי אני והו חלילה הא אפי' תשב"ר יודעין אמנם ע"ד תמורת וצירופי' כאילו כל התורה שמותיו של הקב"ה ותלי' בכונת האומר אם יאמר אחות לוטן תמנע בכונה ידוע הרי הוא שם קדש ואם אומר כל אני אתה והו וכדומה בלי שיכון לשם איננו קודש משא"כ כשאומר ע"ד לרבי' אתם אדוני אפי' אם כונתו על חביריו העומדים לפניו כמו שאמר א"א ע"ה למלאכים הרי הוציא ש"ש לבטלה אלא צ"ל אדוני בפת"ח ולזה נתכון הרא"ש באומרו לשון הקרא אני ה' אלקיכם אין הכונה לאני האמור בהושענא כמובן:
ויהיה דברי אלו ערבים ומקובלים לפני כבוד הדרתם וה' יברך אותם ואת תורתם וירים קרנם וכבודם כנפשם היקרה ונפש א"נ שש בשלותם. פ"ב יום ב' וי"ו אלול תקצ"ח לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: