שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן קלד
מכתבו הנעים הגיעני בזו הרגע ואני טרוד מאוד בתשובה אחרת נוגעת בענין עריות וצריך עיונא רבא ע"כ לא אאריך להיות כי הפלפול שוב אינו נוגע לדינא והדין דין אמת שהנשים האלו שריית להתנסבא לכל גבר וכבר שלחתי דברי לק"ק פאפא והשיגני תשובה שאחר העיון הוא מהמסכימי' להתיר והלא גם מעלתו סובר להתיר בלא"ה וגם הסימן השני מובהק הוא בלי ספק ולפלפל בסברות איני נהנה אם לא שיש עליהם ראיות מהש"ס ופוסקי' אך ברם דא צריכא רבא מה שהניח בצ"ע על רמ"א שלא הגיה' בי"ד כלום שאין מתאבלי' על הגוסס ג' ימים נבהלתי מראות שהרי פשיטא דמתירי' אשתו ג"כ לדעת הרא"ש בשם רבו מהר"מ מר"ב סוף מס' מ"ק וכ"כ להדי' הב"ש בא"ע סי' י"ז סקי"ח ומ"ש שם בש"ע א"ע שאין מתירי' על דברי' שרובם למיתה היינו בלא הניחו ג' ימים גוסס אבל ג' ימים גוסס הוה רובא דרובא או כולו כמשמע לשון הרא"ש והמרדכי במ"ק סי' תתס"ד וכ"כ ב"ש עוד שם סוף ס"ק צ"ד וכעין מ"ש משנה למלך פ"ד מפסולי מוקדשי' הלכה י"ד ולפ"ז מ"ש טוש"ע א"ע סי' קמ"ט סעי' ס"ח שכשהניחו גוסס ונתן לה הגט הרי זה ספק מגורשת היינו נהי דברי לנו שסופו למות מ"מ דלמא עדיין חי הוא והוה גט מחיים וחולצת ולא מתיבמת משא"כ שכבר הוא לאחר ג' ימים ה"ל ודאי מת כבר באותו שעה ועוד שעכ"פ לא תנשא אשתו עד אחר הבחנה ולכל הפחות אחר האיבול וכל כך זמן רב לא יחי' בודאי כך הי' נ"ל עפ"י דרכו של הרב ב"ש דפשיט לי' להתיר אחר ג"י אמנם הי' נ"ל אפשר כי היכי דס"ל לרמב"ם מידי ספיקא לא נפקא גבי גט ממדינות הים הה"נ להשיא אשתו וק"ו נמי הוה ולא סבירא לי כמהר"ם לענין נישואי' והא דפסק הרב המחבר בי"ד סי' של"ט כמהר"ם מר"ב היינו היכי שאשתו עמו במקום בעלה הגוסס והמעיד בא למקום אחר להעיד לשאר קרובי' דאז ליכא למיחש למידי שוב מצאתי שכן הקשה כה"ג בי"ד בשם מוהרח"ש דלא ס"ל כב"ש הנ"ל וכ' שקשה לו שהרב ב"י יסתור עצמו במ"ש בא"ע שאין מתאבלי' באופן שאין מתירי' אשתו ומצאתי שתירץ עליו בעזרת נשים שמשום כן דקדק הטי"ד והש"ע שם לכתוב קרובך ואחיך דמיירי במי שאין לו אשה וליכא למיחש למידי ותל"מ הכ"ד. משה"ק סופר מפפד"מ: