שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן כב
גי"ה הגיעני והנה דלה דלה ואשכח מרגניתא שם זמה בד"ה א' קפיטל ויו ומזה נ"ל לפר"מ כ"ת דזימל הוא שם קטנות משם זמה וע"כ אין לכתוב המכונה זימל כ"א דמתקרי' אומר אני לו יהי' כדבריו אין נפקותא לשעבר כי עד היום הזה לא נתגלה זה לכל רושמי שמות גיטין ומר מציאה מצא ואם האמת אתו מצוה לפרסמו בדפוס בספר א' למען ידעו מכאן ואילך כל הקורא בנו זימל שהוא צומח מזמה אבל עד עכשיו לא ידעו מזה והי' כינוי לשם אחר או לשמעון ושמואל ונפתלי ולכל מה שירצה וכבר כתבתי כי כל הענינים הללו אינם תורה אלא הסכמה בעלמא וע"י ההסכמה נעשה מוכח מתוכו ונשמר מלעז ג"כ ואם ישונה דבר לא יהי' מוכח מתוכו שזהו המגרש וגם ללועזי' בלעז שאין זה המגרש:
וכל זה אנו צריכי' אם נניח שהדין עמו שזימל הוא קטנות משם זמה אבל רחוק מאוד בעיני שיקרא אדם מישראל שם בנו זמה שהוא עצת חטאין ואפי' כידור שאין במשמעותו דבר רע רק לשון הקרא כי דור תהפוכות דסמוך כידור לתהפוכות [וה"נ הומ"ל כי דור ישרים יבורך ומ"מ כיון שנזכר בקרא לרעה] דייק ר"מ שמו כמבואר פיה"כ ונותני' שם זה לממזר כמבואר בש"ע הל' מילה מכ"ש שם זמה שהשם עצמו מגונה דהכי מסיק רבא במס' ע"ז י"ז ע"ב דרבנן הוה ס"ל דזמה לשון עצה ותרגום אונקלס מוסיף תיבת חטאין כך הוה ס"ד ומסיק רבא דליתא אלא זמה גופי' ר"ל עצת חטאי' וכתיב ותוסרנה כל הנשים ולא העשינה כמזמתיכם לא יעלה על דעת ישראל לקרוא שמו בשם זה ובית לוי שקרא בנו זמה אולי לא ידעו עדיין מה שאמר דהע"ה ברה"ק אשר שם שמות בארץ ולא נזהרו שהרי קראו בנו קרח והוא שם אלופי אדום ולא נזהרו בושם רשעים ירקב וחזי מה עלתה בי' בקרח עוד נמצא בד"ה הנ"ל בבני לוי שם שאול לא ידעתי אם הוא זה נקרא קודם שאול בחיר ה' או אחריו יהי' איך שיהי' לא נזהרו לקרוא בשם שאול מרחובות הנהר ממלכי אדום אשר מלכו לפני מלוך מלך לבני ישראל ושאול בן הכנענית עיי' מס' סנהדרין פ"ב ע"ב ועיי' מ"ש טיב גיטין בשם שאול שרגילין לקרותו שואל ואין ספק שהוא מטעם הנ"ל וחנה קראה בנה שמואל כי מה' שאלתיו ולא קראתו שאול מלשון שאלתיו והפסיק' התיבה במ"ם אין ספק אצלי כי היתה נזהרת בזה מטעם הנ"ל וקיש אבי שאול לא נזהר וחזי מה עלתה בי' וכי האי גווני בש"ס ס"פ בא לו גבי דואג בן יוסף עכ"פ אין ללמוד מדורות הראשונים וחלילה שיקרא אדם שמו זמה:
איברא בנידן שלפנינו כבר כתבתי לפרמכ"ת נ"י כפי שנכתב לי מחבורת ת"ח משם וגם עתה מהגאב"ד בעצמו שהגט ניתן עפ"י הרב הגאב"ד נ"י ושהוא בדק ומצא שם כמה בני אדם שנקראים לתורה נפתלי וכינוי יש להם זימל וא' מהם מקרובי המגרש וממשפחתו אשר כפי הנראה שאביו של זה קרא לו כן מעתה אין לפקפק והפקפוק הוא נפתלי נפתל ומעקש וגדולה מזה בעובדא דמהרי"ל המועתק בטיב גיטין סוף שמות אנשים ס"ק כ"ד בשם זלמן שמרי' שסמך על שמצא במצבת קברי משפחתו חקוק שם זה וכה הי' דברי בתשובתי הראשונה לבדוק בבני משפחתו ועובדא הוה פה בא' שגירש ושם אביו אלי' וצריכי' ב' גיטין א' אלי' בויו והשני בלא ויו והראשון בויו עיקר כיון שרוב אלי' דקרא בויו כמבואר כל זה במקומו אמנם חקרתי על משפחת המגרש ממי יצא להם שם זה ועל שם מי נקרא ונתברר שהי' ממשפחת הגאון אלי' רבה ז"ל וראיתי בספרו אלי' זוטא שיר חרוזי' שחיבר המחבר ז"ל ראשית חרוזי' אלי' בלא ויו ומשו"ה הסכמתי ליתן גט הראשון בלא ויו והוא העיקור וגם השני בויו וכשהוצעתי הדברים לפני מו"ח הגאון דק"ק פוזנא קלסי' [ע"ל סי' כ"ו] והכא בנידן שלפנינו אין נדנוד חשש והמערער יחוש לעצמו:
אמנם לדין במקום אחר כיוצא בזה אלו לא נמצא בשום מקום שם כזה ואלו לא מצא מהרי"ל שם במשפחתו וידעי' בוודאי שלא נשתנה ע"י חולי כי לא חלה מעולם ואך רק הוא בעצמו לא ידע לקרות עצמו לתורה וקרא שמו שמרי' אין ספק אצלי שהי' צריך לכתוב שמרי' דמתקרי זלמן דכיון שניתן לו שם זלמן בעריסה ושוב נתחדש שם שמרי' לא שייך לומר שם הראשון יהי' טפל להשני וע"כ לא קאמר מהר"י מינץ אשר רמז עליו ב"ש סי' קכ"ט סק"ל ובנב"י סי' קי"ט הוא לא מיירי אלא בנשתנה מחמת חולי דדעת המברכים לעקור שמו לגמרי ולקבוע לו שם אחר ואז נעשה זלמן מכונה לשם שמרי' השני ובכל זאת רצה הגאון נב"י לכתוב דמתקרי' לולי שהר"י מינץ לא כ"כ והגאון מהרז"מ בטיב גיטין דף מ"ח סק"ה מחזיק בדעת נב"י דלא כמהר"י מינץ אבל בלא נשתנה מחמת חולי אלא מחמת שלא ידע לו שם קודש וחידש שם לעצמו פשוט שאין לעשות הראשון טפל להשני והב"ש סק"ל דדחה דברי הב"ח מפני שאין משמע כן בתשובה מהר"י מינץ ורמ"א היינו במחמת חולי אבל לא שלא מחמת חולי ודוחק לאוקמי בגוני דילן שנשכח שמו הקודש וברר לעצמו שם שאין לו שום שייכות והלא הי' יכול למצוא שם השייך לזלמן המבורר לכל עולם ומה לו אצל שמרי' אע"כ ע"י חולי ועקורי קא עקר שמו הראשון אבל אל"ה הריני עומד במקומי שיש לכתוב נפתלי דמתקרי זימל:
והגאב"ד דלכון הראה לי מקום בס' בית מאיר סי' קכ"ט סוף סי"ב שכ' בנימין המכונה וואלף אע"ג דשם וואלף הי' לו מקדמת דנא ושם בנימין נתחדש לו עכשיו הנה אם כוונת הבית מאיר הי' כך אינני מודה לו ואינני חוזר בי בלי טעם וראי' אך יש ליישב דהתם נמי ברצון קא עקר שניהם ומחדש לו שם חדש ופנים חדשות ורוצה לעקור הכל כדי שלא יהי' נראה שינוי וחידש בעיני העולם לכתוב דמתקרי' וואלף ע"כ טוב לעקור גם שם הראשון כדי לכנות לבנימין שם וואלף אך מ"ש לי עוד הגאב"ד נ"י דכיון שמתחלה ניתן לו זימל לכינוי כי בוודאי ניתן לו שם קודש בשעת המילה א"כ לעולם שם זימל מכונה היא לא לשם נפתלי המחודש אלא לגברא שכבר הוכיחו הגאון נב"י וטיב גיטין בבית אפרים דמכונה קאי אגברא נמצא שם זימל הוא כינוי דהאי גברא ישתנה שמו הקודם דכמה אנפי' מ"מ כינוי דהאי גברא היא זימל ולכאורה דבר שכלי אמר וראוי' לו מ"מ לדינא אינני מודה דאע"ג דהאמת הוא דהכינוי קאי אגברא שנתכנה בזה השם להיותו טפל לשם עצם שלו מ"מ אי ליכא שם העצם נכנס זה תחתיו לשם העצם הגע עצמך אי נשתקע מזימל זה שמו הקודש לגמרי ולא ידענא מה הי' לו והי' מגרש אשתו היאמר אדם שנכתב ביום פלוני גירש המכונה זימל את אשתו זה לא יעלה על לב אלא היינו כותבי' גירש זימל את אשתו מפני שאיניני כינוי אלא עם צירוף שמו הראשון שעי"ז השם העצם ההוא נתכנה בשם הטפל השני אבל כשנשתקע הראשון נכנס שני תחתיו ונעשה ראשון ומעתה כשמחדש לו שם אחר נפתלי אזי כותבי' נפתלי דמתקרי זימל:
ברם נאמן עלי הדיין הרב הגאב"ד ומי יהרהר ח"ו ובפרט בדבר המבואר וגלוי במקומו שיש נקראים שם כך ונמצא כן במשפחת המגרש לא יהי' חלקי עם העומדים על דעתם להרהר ולערער ח"ו ולהיות כי פרמכ"ת מפורסם לת"ח צדיק וחסיד ולא חשיד ח"ו שיאהב הניצוח בתורת ה' והשלום טוב מן הכל והשם גבולו שלום חלב חטים ואורך ימים ישביעהו ובישועתו יראהו כנפשו היקרה ונפש אוהב לעבדי ה' החותם באהבה: פ"ב מש"ק י"ב אדר"ש תקצ"ד לפ"ק: משה"ק סופר מפפד"מ: