שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן י
מ"ש פר"מ ידידי הגאון נ"י נידון גט ע"י שליח שעיכבו הרב דסעמלין מפני שלא הי' מעורה והי' מקום עיגון וכבר כ' בנב"י תנינא חא"ע סי' קי"ג שאין להאריך בזה כלל שפשוט שהוא כשר במקום עיגון נא יע"ש שכ' קודם לזה יען שהמסדרי' ההם הי' מפורסמים להרב שנשלח הגט לידו שבקיאין בטיב גטין אבל זולת זה אם לא יכתוב הרב המסדר מהבעל להשליח כתב התנצלות להרב שבמקום הנתינה מ"ט אינינו מעורה דמשו' עיגון הי' יש לו להרב שבמקום הנתינה לחוש שלא הי' ב"ד בקיאי' ואיכא למיחש לכמה חששות ודבר זה כ' ריב"ש בשם רבו הר"ן שאפי' משום גמגום לשון שבהרשאה לא ימסור הגט כי יש לחוש לב"ד שאין בקיאי' ורמזו רמ"א בסי' קמ"א סס"ע למ"ד בהגה' יע"ש וזה הי' טעמו של הרב דסעמלין ויפה עשה:
ואמנם שלא במקום עיגון נ"ל אע"ג דדברי ט"ז בזה סי' קכ"ו סקל"ג אינם ראוי' לו במ"כ אבל דברי ב"ש שם סקל"ג דברי אלקי' חיים הנה וראיתי פר"מ כמפקפק קצת ע"כ אבאר בעזה"י דהנה כ' על דבר שיכול לזייף ובא לפנינו וידעי' בבירור שלא נזדייף כגון שיש עדי' לפנינו או ראי' אחרת וכדומה זה תלי' לר"מ דע"ח כרתי מ"מ פסול כיון שבשעת חתימה הי' אפשר להזדייף ולא יהי' ניכר נמצא אין זה כריתות אך לר"א דע"מ כרתי וע"מ העומדי' שם הם יעידו ויכירו שזו היא הגט א"כ אם אח"כ בא הגט לפנינו ולא נזדייף הרי היא כבר מגורשת משעת מסירה לידה ואפי' אחר תקנת ר"ג הזקן שיהי' עדי' חותמי' על הגט משו' דלמא מייתי ע"מ מ"מ כל זמן שהם חיים אין כאן חשש זיוף והרי הוא כורת בשעת מסירה ואם אח"כ תבוא להנשא וכבר מתו ע"מ ותבוא להנשא ע"י ע"ח אם ניכר לפנינו שלא נזדייף הרי הוא כשר שהרי כבר פעל פעולתו בשעת מסירה משא"כ לר"מ ועיי' בגיטין כ"ב ע"א תוס' ד"ה מאן חכמים וכו' והנה ס"ל להמחמירי' כל שאין הגט מעורה יש חשש זיוף בין שורה לשורה נהי בזמנינו שהשורות ספורות ונוסחאות גטין כתוב לפנינו ומסודרי' מקדמוני' וא"א להוסיף בו שורה א' ביני חיטי ומיד יהי' ניכר זיופו מ"מ בימים קדמוני' שהי' כותבי' הגט כפי רצונם ע"כ הי' צריך לערות השורות לר"מ ונהי לר"א דקיי"ל כוותי' לא צריך לערות מ"מ הרבה חשו לדר"מ וע"כ משני ש"ס לא נצרכה דמעורה וק' איך בעי ר"פ סתם בין שטה לשטה מהו ולא פי' דבריו אע"כ נהי שאין צריך להיות מעורה מ"מ רגילי' היו לערות השיטי' מפני חשש זיוף וא"כ ממילא מאן דחש לדר"מ צריך לערות מדינא ואנן שלא במקום עיגון חיישי' לדר"מ א"כ גם בהא ננהוג כוותי' אע"ג דאין זיוף שייך כל כך השתא כיון דנוסחאות הגט מסודר לפנינו מ"מ אין לשנות מהקדמוני' זו היא כוונת הב"ש ולא הבנתי פקפוקי' של פר"מ:
ואמנם מ"ש פר"מ וז"ל ועוד כ' הרב בזה"ל אמר הבעל שאכתוב למעכ"ת נ"י בדבר ההתחייבו' והתביעו' שתבעה האשה לפניו והנם בכתובים אתנו שתמחול הכל קודם שתקבל גיטה מיד השליח והבטחתי לו נאמנה לכתוב למעכ"ת בדבר הזה עכ"ל הרב המסדר הראשון והנה הרב דסעמלין דסידר הגט מהשליח להאשה לא ידע מכל הנ"ל וכ' פר"מ ע"כ הנני כותב להשליח לחזור ולקחת את הגט ע"י סי' מובהק שיש לו בו עכ"ל פר"מ וכפי הנראה דעת פר"מ לחזור וליתנו להאשה אחר קיום התנאי אע"ג שכבר נקרע קרע ב"ד ויעיי' אריכות של פר"ח סי' קכ"ה סכ"א ולכאורה בלאה"נ השליח מעל בשליחותו ומסר לה הגט בלי שתמחול והי' יכולה להנשא קודם שתמחול א"כ י"ל בטל שליחותו לגמרי ויש לעיין בזה בריב"ש סי' שי"ו שרמז עליו רמ"א סי' קמ"א סכ"א:
אך נ"ל שהבעל לא התנה כלל עם השליח דא"כ הי' צריך לכתוב כן בשטר הרשאה וכעובדא דהריב"ש סי' הנ"ל אלא עם הרב המסדר התנה שיכתוב כן לפר"מ וכבר קיים תנאו וכ' כן לפר"מ ואע"ג שהבעל סמך בעצמו שבודאי פר"מ יעשה כן מ"מ לא עבר על תנאו ולא נתבטל השליחות לפע"ד מ"מ לא אחליט כי לא נשאלתי ע"ז ואחתום בברכה א"נ
משה"ק סופר מפפד"מ: