שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן סח
החיים והשלום מאדון העולם לכבוד אדמ"ו י"נ וחביבי הרב הגאון הגדול המפורסם מאור הגולה ומופת הדור רבן של ישראל וכו' ע"ה פ"ה כקש"ת מו"ה משה סופר נ"י אב"ד דק"ק פ"ב יע"א:
אדש"ה וש"ת כמשפט תלמיד לרב באתי לשאול מכבוד אדמ"ו נ"י להורני מדרכיו אודת המעשה אשר אירע פה עירנו בחדש אדר העבר נאבד איש אחד מק"ק צעהלים ושמו ליב הארוואט ולו שם אשה אחת וחפשו אחריו אנשי עירו ולא מצאוהו אך בבית מלונו פה מצאו אגרת ממנו שכתב לא' ממיודעיו שמבקש ממנו להוליך עמו לביתו הארגז שלו המוסגר וימסרו לאשתו שם והמפתח הניח אצל האגרת ופתחו הארגז וחפשו ומצאו מלבד בגדיו ג"כ תפילין שלו וגם הפאס ויתר כלי תשמישו הנצרכים לו בכל שעה וזמן וכן מעות י"ט זהובי' כ"מ ומה גם מצאו איזו אגרות שכתב לאשתו לקרוביו ומיודעיו איך מחמת רוע מעמדו ומצבו שהוא בע"ח לנושיו הוכרח לאבד א"ע וליטול חייו מן העולם ומני אז והלאה אין קול ואין קשב ממנו אמנם ביום ד' העבר באה הבשורה שמצאוהו מת נטבע בנהר דאנוי רחוק מכאן ערך שעה ומצא בבגדיו פתקא בכתיבת ידו וכתוב שם שמו ושם עירו ושהוא מבקש מכל אשר ימצא אותו להוליכו לוויען למען אשר יקבר בקבר בני עמו אחרי שהוא יהודי ושלחתי תיכף איזו יהודים המכירים אותו לראות אולי יכירו בו בטביעת עין או בסימנים מובהקים שבגופו והאנשים ראוהו והנה גופו הי' שלם בלי שום חסרון ופדחתו וחוטמו ופרצוף פניו קיימים והכירו בו העדים בעביעת עיניהם שהוא היהודי ליב הארוואט הנ"ל וגם הכירו בגדיו שנמצא בהם בטביעת עין דהיינו המכנסיים ובתי שוקים ובגד העליון וכל בגדיו שהי' לבוש בהן תדיר ובחלוק שלו הכירו שנסמן בשמו בר"ת ל' ה' באותיות דייטש ובבתי הרגלים הכירו ג"כ שנסמן באותיות שתי ההי"ן שהוא שם בנו הירש הארוואט ועתה נפשי בשאלתו אם אשה זו מותרת או לא:
במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ואתא לקדמנא ה"ה האלוף הנכבד כ"ה צבי הרש ב"ה שלם שטראסער מק"ק ראקענדארף ואמר לנו בתורת עדות גמור באם לא יגיד ונש"ע איך ובאיזו אופן הכיר המת הנטבע בנהר דאנוי בשמו ליב בן הר"ר אליעזר הארוואט מק"ק צעהלים וכך העיד בפנינו "איך בין דיא פאריגע וואך מיטוואך כ"ו ניסן תקצ"ט אים היזיגען אללגעמיינען קראנקענהויז געוועזן אונד מיך פרווענדעט אום דען ליב הארוואט וועלכער אים וואססער טאד געפונדן ווארדען איזט אן צו זעהן אונד איך האב איהם ווירקליך ערקענט בטביעת עין אן זיין פנים זא וויא אויך אן זיין שטירן דאס עס איזט ליב הארוואט פאן צעהלים זא אויך האבע איהם ערקאנט אן זיינען קאהל קאפף וועלכען ער ביס צור האלפטע געהאבט האט דאז הייסט דער האלבע פאדרע קאפף אהנע הארע זיינע הארע שווארץ אונד זיין באקען בארט קליין אונד עטוואס גרויע, זא אויך האבע איך ערקאנט אללע זיינע קליידער זיין העמד מיט צייכן ל' ה' געוויס זיין נאמען ליב הארוואט, זיינע זאקען מיט צייכען ה' ה' וואהרשיינליך דער צייכען פאן זיין זאהן הרש דאן זיינע האזען האבע איך רעכט גוט ערקאנט, זא וויא זיינע שווארץ טוכנע וועסטע אונד ענדליך זיין ברוינען פעלטץ וועלכער צואר שאן שטארק צערריססען וואר, זיינע שטיפל ווארען אויך ריכטיג זא וויא מאנכע לייטע פארהער געזאגט האבען נעמליך זיא ווארען בעזעטצט, איבריגענס זאלל מאן בייא איהם איין צעטל געפונדען האבען, דעם איך צוואר ניכט זעלבסט געזעהן האב, ווארויף פאלגענדע ווארטען שטעהן "איך הייס לעבל הארוואט, בין איזראעליט, לאשיר אין דער שפערל גאסע אים קאפעהויז, ווער מיך פינדען ווירד זאלל מיך בעערדיגען לאססען אלס איזראעליט, "דאס זאלל זיינע אייגנע שריפט זיין" ושוב העיד בפנינו ח"מ האלוף היקר כה' יוסף ליב ב"ה ישי פלאך מק"ק צעהלים בתורת עדות גמור באליו"ע בזה"ל "איך האב דען פערפלאססענען מיטוואך כ"ו ניסן תקצ"ט מיך אין היזיגען אללגעמיינען קראנקענהויז בעגעבען אום דען ליב הארוואט צו זעהן אונד איך האב איהם ווירקליך גוט ערקאנט בצורת פניו דאס עס איזט ר' ליב הארוואט, אויך זיין שטירן אונד קאהל קאפף אויף דען פאדערן קאפף טהייל, האט זיך ווירקליך זא געפונדען וויא ער עס געהאבט האט, זיין האר וואר אויך שווארץ אונד זיין באקען בארט קליין אונד עטוואס גרויער, איבריגענס האבע איך זיינע קליידר אללע ערקאנט נעמליך זיין העמד מיט צייכען ל' ה' זיינע זאקען מיט צייכען ה' ה' דאן זיינע האזען דיא איך בעזאנדערס גוט קעננע ווייל מיין זאהן דיא זעלבע געמאכט האט אונד שאן פארויס אללע צייכען דאפאן געזאגט האט, איך האט זיא אויך בטביעת עין געקאנט, זא אויך זיינע וועסטע איינע שווארץ טוכנע, ענדליך זיינען ברוינען פעלטץ דער צוואר זעהר צערריססען וואר, זיינע שטיפל ווארען אויך זא ריכטיג וויא מאן געזאגט האט, זיא ווארען בעזעטצט מאן זאלל אויך בייא איהם איין צעטל געפונדן האבן וואז איך צוואר ניכט זעלבסט געזעהן האבע ווארויף שטעהט "איך הייס לעבל הארוואט, בין איזראעליט, לאשיר אין דער שפערלגאססע אים קאפעהויז, ווער מיך פינדען ווירד זאלל מיך בעערדיגען לאססען אלס איזראעליט" וועלכס ער זאלל אייגענהענדיג געשריבען האבען" כל הנ"ל העידו העדים הנ"ל בפנינו ב"ד ח"מ בתורת עדות גמור באם ליונ"ע ומה ששמענו כתבנו וחתמנו פה וויען הבירה יום א' אדר"ח אייר תקצט"ל.
הק' אלעזר הלוי איש הורוויטץ. הק' ברוך בינדל.
הק' חיים יצחק בדר"ח.
העתק מהמכתב ההוא שנמצא אצל הנטבע כשהוציאוהו מהמים והמכתב מכיר ר' אייזק קעניגסבערג שהוא כת"י גיסו הנטבע בעצמו וז"ל בלשון דייטש ובגופן שלהם "איך הייסע לעבל הארוואט פאן קרייץ בייא עדענבורג, מיין ווייב צילע געבארנע קעניגסבערג וואהנט אין קרייץ, דעם פינדער ביטטע איך ערגעבענסט מיך בעערדיגען צו לאססען איך בין איין יודע, ביטטע עס מיין ווייב מיטצוטהיילען, ווא איך בע-ערדיגט בין, זאללטען יודען אין דיזעם ארטע זיין, ביטטע נור אן דענען דען צעטל צו איבערגעבען. וויען דען 17טען פעבר 839" ואח"כ נכתב בכתב יהדות בזה"ל "איך הייס ליב הארוואט פאן צעהלים בייא עדענבורג, ביטטע דען פינדער עס מיין ווייב עט קינדער מיט צו טהיילען ווא איך בעערדיגט בין, זיא הייסט צוויעלה איינע טאכטער מר' עוזר קעניגסבערג" והמכתב הזה הי' מונח בתוך סידור תפלה קטן א' והסידורל הי' כרוך בתכריך בבגד פשתן כמה פעמים עד שהי' תכריך עב וכרוך במשיחה וקשור ומסתמא לא שייך חשש שאלה בבגדיו ושישכח דבר כזה בבגדיו:
עוד אשאל מכבוד אדמ"ו הגאון נ"י להורני בחסדו מה דינו של בנו היתום בר שנים עשרה שנה אם מחויב לומר קדיש או לא כי בש"ע י"ד סי' שמ"ה לא נזכר רק שאין חולצין ואין קורעין ומספידין עליו לדעת הרמב"ם אפי' קרוביו ולדעת הרמב"ן והטור קרוביו מותרין אך מאמירת קדיש לא זכרו מאומה ואולי פשוט שאמירת קדיש בודאי משום יקרא דמתנא ומשום לזכות נשמתו ולא עבדינן לי' או שייך בזה יקרא דחיי שלא יוכר הדבר בכל יום ויום הי' מאבד עצמו לדעת ועל כל הנ"ל אצפה לתשובת אדמ"ו הג' נ"י וימחול נא על הטרחתו לעבדו ותלמידו המוכן לשרתו ולטובתו ודש"ת הק' הנ"ל: