לדלג לתוכן

שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
העתק גב"ע.

במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ואתת לקדמנא האשה ריזל אשת כ"ה ליב ב"ר צבי מסעמניץ תושב קהילתינו ושאלנו אותה אם יש לה בבעלה סימנים בגופו וכליו שהי' לבוש בנסעו מפה עם האלטץ שיף ואמרה בז"ל: אויף דען קאפף האט ער פאן פארנען צו דען שטירנען דרייא לאנגע האר גיהאבט אונד נאך דיא לאנגע האר האט ער אויף דען פאדערן טהייל קאפף אויף ביידע זייטען צווייא ווייסע גלאטע פלעק געהאבט וויא איין קאהלקאפף אונד צווישען דיא צווייא פלעק זיין קליינע שטיערא האר געוועזען אויף דען הינטערן טהייל פאן קאפף האט ער האר געהאבט וויא אללע מענשען דיא נאזע איזט שטומפף געוועזען ניכט שפיטציג נור ברייט אונד בייא דיא שטירנע צווישען דיא אויגען איזט דיא נאזע מיט איין קניטש איינגעבאגען געוועזען. גם אמרה שבנה הקטן הנשאר ממנו ושמו בערל האט נעמליך איינע זאלכע נאזע ושלחנו אחריו ומצאנו אמיתת דברים שיש לבנה הנ"ל חוטם בכל סימנים הנ"ל ואנחנו שנים ראשונים מחתומי דלמטה ידענו והכרנו לכה' ליב ב"ה צבי מסעמניץ הנ"ל שהי' לו חוטם בסימנים הנ"ל:

ע"ד בגדיו שהי' לבוש בנסעו מפה אמרו ג"כ בפנינו נעמליך לייבל שלו הי' קארטון צבע געלב דיא קנעפף מיט דען אייגנען קארטאן איברצאגען אונד צוויא טאשען קליינע אויף דיא צווייא זייטען אונד איין שיב טאש טושעסטרע הוזען זיין שאן אבגעשטאסען געוועזען אונד מחמת עלטער האבען זיא שאן געלבליכט אויסגעזעהען זיינע שוה שנאללען ווארען קופפערגראס אונד פיערעקיג, כל הנ"ל הוגבה בפנינו ומצאנו כדברים האלה בת"ע יום ה' ה' תמוז תק"ל לפ"ק:

שוב בא לפנינו הנער וואלף המשרת של האשה מ' בריינדעל אשר שכרה לכ"ה ליב ב"ה צבי הנ"ל ליסע עם האלטץ שיף שלה לפעסט ונסע כעת הנער וואלף גם גבירתו הנ"ל ביבשה לפעסט ושאלוהו בתורת עדות מה שנתודע לו מטביעת הר"ר ליב ב"ה צבי הנ"ל אחר האיום אמר לפנינו ב"ד ח"מ בזה הלשון: איך בין פאן דעם האלטץ שיף פאן דער אויפנער זייטען אין איין לאזיג אריבער געפאהרען אויף פעסטער זייטען אונד וויא דיא שיף לייט פאן דעם האלטץ שיף האבען דען שטריק פאן דעם שיף העראיבער געפיהרט אויף דיא פעסטער זייטען האבע איך געזעהען אונד וויא דאז שיף איזט אין מיטטען דער דאנוי געצאגען געוועזען האבע איך געזעהען וויא כה' ליב הנ"ל איזט געשטאנדען אין דיא העמד ערמל אין דער היך אויף דען שיף נעבען דען זעגעלבוים אויף דיא אבנער זייט דא האבע איך געהערט איין געשרייא דאס איין מענש פאן דעם האלץ שיף איזט אים וואססער דער דאנוי געפאללען אונד גלייך האבע געזעהען וויא פיהל קליינע שיפפע פאן פעסטער אונד אפנער זייטען געפאהרען זיין דען מענשען אויף צו זוכען בין וויעדער צו דיא האלץ שיף געקאממען האבע איך געזעהען דער קארמאניש צארט איישטוואן האט געוויינט האבע איך איהן געזאגט ווארום וויינסט האט ער געזאגט וויא זאלל איך ניכט וויינען אונזער יהודי דער לעפאלד (כך הי' נקרא בין אינם יהודים) דער אויף אונזער שיף איזט געוועזען איזט ערטרונקען אונד איזט גאר ניכט מעהר צו זעהען אין דער העך געקאממען גם אמר הנער וואלף הנ"ל עס איזט אין דער געגענד קיין האלץ שיף ווייטער געשטאנדען אלס אונזערע אונד איזט אויך קיין יהודי מעהר דארויף געוועזען אלס כ"ה ליב ב"ה צבי הנ"ל הנקרא בלשונם לעפאלד והי' חייט והטביעה הנ"ל היתה יום ג' כ"ו סיון העבר כ"ז העיד הנער וואלף לפנינו ב"ד ח"מ פה פאקש יום ה' ה' תמוז תקע"א לפ"ק:

במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ובידינו איזה בגדים ושוך שנאלל אחת והויזען שנאלל אחת שנמצא על הנטבע במשל"ס בעיר פעסט כשהוצאהו מן המים יום ה' כ"ח סיון העבר כנזכר בג"ע של הרב מפעסט ואתת לקדמנא אשה ריזל בת שמואל מפ"ק שהיתה אשת יהודה המכונה ליב בן צבי מסעמניטץ תושב קהלתי ושאלנוהו טרם שראתה דברים הנ"ל אם מכירה בט"ע או בסימנים בגדים שהי' מלובש בעלה הנ"ל בעת נסעו מפה והשיבה שוך שנאללין שלו היתה נחושת ומראן אדם והנחנו על השלחן שנאלל אחת מהנמצא עליו ועוד שנאלל אחרת מאיש אחר ותיכף אמרה האשה ריזל הנ"ל שאותה שנאלל נחשת מכירה בט"ע שהיתה לבעלה הנ"ל וכן האמת כדבריה ובמאנשעסטר הוזען לא הי' לה שום סימן רק בצבע כנזכר בג"ע ראשונה ורק וכשהראינה לה הויזען אמרה תיכף אני מכירה בט"ע שאלו ההויזען הן ההויזען מבעלה הנ"ל שהי' מלובש בהן בנסעו מפה וגם אני ח"מ מכיר בט"ע הדק היטב שאלו הי' הויזען של ליב בן כ"ה צבי הנ"ל והאשה ריזל הנ"ל העידה בפנינו ב"ד שלא הי' לבעלה הנ"ל הויזען אחרת אתו כשנסעו מפה ולייבל שלו אמרה כנזכר בג"ע ראשונה ודפה וכשראתה הלייבל אמרה כי הוא זה שהי' לבעלה מלובש כשהלך מכאן והכירה בט"ע והויזען שנאלל לא הכירה באמרה לא נודע לה סי' בגבו נעשה פה פאקש יום א' ער"ח אב תק"ע לפ"ק:

שוב באת' לפנינו האשה גיטל אשת ר' יוסף ואחר האיום והיגודים אמרה לפנינו ח"מ בזה"ל: וויא דער ציארטי אישטוואן וועלכער קארמאניש בייא דעם האלץ שיף ווא כ"ה ליב בר צבי מסעמניטץ איזט דארויף פאן פעסט אהיים קומען וויא ער איזט פאר מיין הויז פרבייא געגאנגען האט ער צו מיר פאן זיך זעלבסט געזאגט איך בין דיעסמאהל אונגליקליך געוועזען אין מיין לעבען איזט מיר נאך קיינער פאן מיין שיף ערטרונקען אונד דאסמאהל איזט דער ארמער יהודי דער שניידער כ"ה ליב הנ"ל הי' חייט ערטרונקען ער איזט געלעגען אין דער היך אויף דען שיף מיט דער האנד הינטער דען קאפף געשטיצט איזט דער שפיץ פאן זעגלבוים ווא דער שטריק דרויף ליגט אבגעבראכען האב איך געשריען ער זאלל אוועק געהען האט ער געזאגט איך פירכט מיך ניכט אינדעם האט ער זיך עבס אומגעדרעהט איזט איהם דער הוט העראונטער-געפאללען האט ער דען הוט וואללען אויפהעבען איזט ער אויף דען ברעט וועלכעס אן דער זייט איזט אויף געשטעללט אויף דיא ברוסט געפאללען אונד איזט רונטער אין דיא דאנויא געפאללען אונד איזט גאר ניכט מעהר אין דיא היך געקאממען ער מוס זיך אן דען ברעט איין שטארקען שטרייך אויפס טוט געגעבען האבען ווייל ער וויא איין בלייא איזט העראונטער געפאללען אונד ניכט אין דיא היך געקאממען כל הנ"ל העידה האשה גיטל הנ"ל בפנינו ח"מ היום יום ב' ט"ז אב תק"עא:

נידן מכתב ע"ד העגונה אשת ר' ליב סעמניטץ אשר נטבע בנהר דאנויא הושבתי אלי בד"צ וקראתי לפני מבני חברא הקדישה מהאנשים אשר התעסקו בו אחר הוצאתו ממים עד קבורתו והמה שלשה אנשים ה"ה ר' משה ליב ווערשוואר ור' מאנדל דייטש ור' איצק הרש גלאזער מסעמניץ ושאלנום באיום ובתו"ע ואליו"ע וזאת היא העדות שהעידו לפנינו זאח"ז:

ה"ה ר' משה ליב וועיששואר: איך האבע איהן בעטראכט אונד האבע געזעהען דאס ער איינע קליינע שטומפף נאזע האט געהאבט אויך האבע איך איהן דיא האר פאן פארנע אויפגעהאבען האב איך געזעהן דאס פארן דיא האר לאנג ווארען אבער איבער דיא האר האט ער וויא איין קאהל קאפף געהאבט שאלתיו אם השגיחו על שני פלעקען מימינו ומשמאלו כאשר כתבת לעיל בשם אשת הנטבע והשיב דאס האב איך ניכט בעטראכט אלליין איך האבע אויף דיעזען געזעהען דאס ער ויא איין קאהלען קאפף האט געהאבט דיא האר ווארען קליין אונד שיטר ע"כ עדות רמ"ל הנ"ל:

ה"ה ר' מאנדעל דייטש האט ווייטער ניכטס מעהר געזאגט אלס דאס דיא נאזע קליין שטומפפיג וואר:

ה"ה ר' איצק הירש גלאזער הנ"ל העיד כי ביום ב' (יום א' לפני הטביעה) הי' ר' ליב סעמניץ מפאקש בביתי וספר לי שהוא בכאן עם העץ שהביאו מפאקש להשגיח עליו לכל עבודתיו והי' אצלי לערך שעה ואח"כ הלך לו לדרכו והבטיחו שיבוא עוד אליו ומאז שהלך לא ראהו עוד ולא שמע ממנו דבר לא מהטביעה שהיתה מיד ביום ג' שאחריו ולא מהמציאה שהיתה ביום ה' לעתות ערב רק ביום ויו לערך 9 אוהר אין דער פריה כשהלך על השוק ברחובות קרי' שמע כי נטבע איש א' ונמצא ונבהל מיד לאמור בלבו אין זה כי האיש ההוא מיודעי ר' ליב מסעמניץ ובחזירתו ספר לו איש א' מפה כי איש א' מפקש נטבע שבוע זו בדאנויא ונתחזקה דאגתי על הנ"ל וכשבא לביתו אמרה לו אשתו כבר שמעתי מזה כנ"ל ואח"כ כשנתודע הדבר לפני חברה קדישה כי אינם ממכיריו ויודעיו שלחו אלי לילך עמהם לבית עלמון (כי שם הניחוהו מיד בלילה ביום ה' בחדר מיוחד להם על ב"ע) אולי אכיר אותו וכן עשיתי והלכנו מזה לערך איין אוהר אחר חצי היום דא האבע איך גלייך אויף דען וועג געזאגט מן קאן איהן לייכט אן זיינער נאזע ערקענען וויא איך הינאויס קאם אונד מאן האט דיא מכסה וועג גענאממען אונד האב נור אויף איהן געזעהען האב איך איהן גלייך ערקאנט שאלנוהו עוד אולי ראית לבד אחר סימן החוטם ולא יותר האט ער משיב געוועזען איך האב איהן אן דער נאזען אויגען אונד מויל ערקאננט אונד וואן טויזענד מענשען געוועזען ווערען דיא איהן פאן פארהער געקאננט האבען זא העטטען זיא איהם אויך גלייך ערקאננט, שאלנוהו עוד איך הכרת אחרי שהי' לפי דברי עדים מלא דם אשר שתת מפיו ותמיד נשמע רתיחת דמו ולפי שגוף הי' נפוח הי' ראשו לאחוריו וגם הדם שתת לאחוריו ובפניו והשיב כי אעפ"כ הכרתיו היטב כי חוטמיו וסביביו לא הי' מלוכלכים. קצת הדבר שנה ושלש כי הכירו היטב ומשמעות לשוח מבורר שהכירו בט"ע ממש ווייל איך איהן גאנץ גוט געקאננט האבע דען איך בין מיט איהם געבאהרען אונד אויפגעצאגען ווארדען אך אחרי שידענו כי הכרה זו גרוע היא לפי שלא חזוהו בשעתו והרוצה לחפש בהתירא דהאי אתתא יצרף ג"כ סי' הכלים לכן שלחנו גם אחרי הבגדים אשר כבר נמסר ביד הקצין ר' יאקב מקהלתנו (כי יראנו פן יאבדו על הדרך) ולא הובא לנו יותר כי אם הוועסט של קארטון ממראה געלב עם שלשה בתי כיסיס כאשר תארם מע"ל במכתבו אך הערלים המוצאי' חתכו מהם גם ההויזען דושעסטר אך להן הי' מראה גרין ולא געלב ואפשר שט"ס נפל במכתבו גם שוך עם שנאלל נשאר ביד הק' ר' יאקב והשטרומפף נאבדו גם ארבע כנפות לא הי' עליו עוד בשעת תחלת עסק היהודים עמו או שנאבדו במים או ע"י הערלים שהוציאוהו: שכחתי כי גם זאת העידו שני עדים הראשונים כי זקנו הי' משערות שחורות וגם הי' בתוכן שערות הרבה געלבליך וגם מעט שערות לבנות כ"ז העידו לפני ח"מ בצירוף בד"צ שלי ביום ד' ח"י תמוז וכתבתי וחתמתי פה עיר פעסט יום הנ"ל הק' ישראל סג"ל החופק"ק הנ"ל:

כל הגב"ע דהכא ודפעסט הנ"ל העתקנו אות באות מגופי' גב"ע בחתימות ידינו ובח"י הרב מפעסט לראי' בעה"ח

הק' יצחק איצק גריסהאבער מקראקא חפ"ק פאקש ואגפי' יע"א: