שבט מוסר/לב

ימי העונג והחיים הנעימים בזמן שאדם עושה רצון קונו. והיגון והדאגה והצער והיסורין הקשים והגלות והשעבוד כשעובר על המצוה. ככתוב בפר' בחקתי, אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו כו' והשיג לכם דיש גו' ונתתי שלום בארץ כו'. הרבה עמהם ברוב הטובות הנודעים לגוף בדברים הגשמים, שהם הכנה להשגת שלימות הנפש לזכות לחיי עה"ב. והתחיל מגשמים ונתתי גשמיכם בעתם. כי בבואם בעתם כאשר יאות יהיה האויר זך וטוב, והנהרות והמעיינות טובים, ויהיה זה סיבת בריאות לגופים והפירות כלם ירבו ויתברכו בהן, כאשר יאמר ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. ועם זה לא יחלה אדם ולא יהיה משכלה ועקרה בבהמתם וימלאו ימיהם כמ"ש הרמב"ן ז"ל. ובהיות האדם בריא משולל מכל חולי וצער ממקריות דופי הזמן, אין הכנה גדולה מזו להשגת השלימות הנוגע לנשמה לקנות החיים הנצחיים. ולכך התחיל מענין הגשמים שהם ראש וסיבה לכל ההכנות. ואמר ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. לא קאמר יתן פרי כ"א יתן פריו, להראות על הפלגת ההצלחה וההשגחה עליהם בשמירת המצות. שהעץ יתן פריו הנהוג ליתן, ועם כל זה יכנס בו הברכה, שאע"פ שנתן פריו הנהוג לתת בכל שנה ולא יותר, יספיק שהשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע. ואין זו כ"א השגחה ולא מקרה. מה שאין כן אם יתן העץ פרי הרבה יותר מן הטבע, שיכולים לומר דרך מקרה היה שהעץ פעם מרבה ופעם ממעיט. עוד טובה בשמירת המצות שעץ השדה יתן פריו מעצמו בלי רשות המלאך העומד עליו לומר לו גדל, כארז"ל אין עשב או עץ שאין לו מלאך. וגם מהטובה שעץ השדה יתן פריו, שלא יהיה טורח לעלות לאילן לעקור פירותיו אלא הוא מעצמו יתן פריו. מלשון ולא נתן סיחון. ירצה עץ השדה יניח פריו ע"ד ארז"ל במסכת כתובות, לעתיד יתגדל עץ החטה כתמר וכו'. ושמא תאמר יש להם צער, קב"ה ישלח רוח ויפול הסולת מן החטה ויצא האדם וילקט. גם מהטובה שואכלתם לחמכם לשובע, כל כך מוטעם יהיה הלחם שיאכל גם על השובע, ע"ד רווחא לבסומי שכיח. גם וישבתם לבטח בארצכם. שאף שישב האדם על גבי קרקע לא יהיה נזוק. גם לבטח מכל צר ואויב שיפול פחדם עליהם ולא יעוררו בהם מלחמה. ובהזכרת הגשם בעתו והצלחת הצמח מפרי העץ וצמח האדמה ובריאות הגופים שלא יזוקו משום דבר אף שישכב על גבי קרקע והשקט ממלחמות. כלול באלה הדברים כל הטובות הגשמיות שאפשר להיות תחת כל השמים. גם ראה מהטוב אשר נדר לשומרי מצותיו גם בשובם אל העפר נאמר ונתתי שלום בארץ. כי גם במותם יעשה להם שלום עם הארץ, שלא ישלוט בגופם לרקבן אלא בקרבם בשלימות הגופות כחיים ממש יהיו. ע"ד ששכב ר' שמעון בעליה מוטל כשוכב עלי משכב, והיה דן לבאים לפניו לדין כדאיתא במציעא. וכר' אחאי בשדה דרב נחמן שדבר עם הפועלים מקברו, וזהו ושכבתם ואין מחריד. לא מחיבוט הקבר ולא מרקבון הגוף. גם והשבתי חיה רעה מן הארץ. שהיא הרמה והתולעה ונשיכת נחש ועקרב כמקרה גופי הרשעים אשר בם יקונן שרף ועקרב לא יקרה לכם. וכל זה מחמת שחרב לא תעבור בארצכם. דהיינו חרבו של מלאך המות, כי מיתתכם יהיה בנשיקה בהיותכם שומרי מצותי. ובזה ורדפתם את אויביכם, שהם המקטרגים עליכם ביום הדין. ונפלו לפניכם לחרב, בחרב פיפיות שבידכם מכח התורה שעסקתם בה. ורדפו מכם חמשה מאה, חמשה זכיות ירדוף מאה קטרוגים, ומאה מצות רבבה קטרוגים ירדופו, ונפלו כלם לפניכם לחרב. בעבור החרב של עסק התורה שיש בידכם, גם דעו שלקבלת השכר אני נותנו לכל אחד כפי הפנים, בשעה שעשה המצוה, וזהו ופניתי אליכם. כלומר הנני רואה פנייתכם וכפי הפניה יתחלקו בשכרם. מקצתכם והפרתי אתכם ומקצתכם והרביתי אתכם, ומקצתכם והקמותי את בריתי אתכם. ואח"ז רמז להם משכר סעודת הלויתן ויין המשומר בענביו המוכן לצדיקים שומרי מצותיו ואמר ואכלתם ישן נושן, כפל לומר ישן נושן לרמוז על ב' דברים הישנים שהם מששת ימי בראשית, היינו לויתן ויין המשומר. וישן מפני חדש תוציאו, דכל כך ירבה בתענוגים שאחר שישבעו מאכילת ישן שהוא לויתן ויין וכו', תוציאו כל זה מפניכם כדי לאכול מתענוגי החדשים. ואחר זה רמז להם משכר עה"ב בעולם הנשמות ואמר ונתתי משכני בתוככם, יתן להם משכן של מעלה, היינו מקדש של מעלה, וכדרז"ל שהמשכן נקרא מקדש, והמקדש נקרא משכן, ישליטם בו שיתענגו בתוכו ברוב שלום. ולא תגאל נפשי אתכם, אע"פ שאני דר עמכם במשכני תדיר לא תגאל נפשי אתכם, ע"ד הוקר רגליך אלא גם זו אעשה לגמול נפשיכם, והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים. כארז"ל עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בג"ע וכל אחד מורה באצבעו ואומר הנה אלהינו זה נגילה ונשמחה בישועתו. וזהו והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם. והייתי לכם לאלהים, שאתם תאמרו הנה אלהינו זה, ואתם תהיו לי לעם, שאני אומר לכם למה אתם מתייראים הרי אני ביניכם. כדאיתא בילקוט שבעת שיושב עמהם במחול אומר להם כך, וכדרז"ל והתהלכתי בתוככם. אטייל עמכם בג"ע כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעין ממני, יכול לא תיראו ממני, ת"ל אני ה' אלהיכם ע"כ. וזהו נמשך לכם על שהוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים, המכריחם לע"ז. ואשבור מוטות עולכם ונכנסתם בעול מצותי על זאת ואולך אתכם קוממיות. וכדרז"ל קוממיות בקומה זקופה. שאע"פ שבעה"ז המסתכל בשכינה מת, אמנם לעתיד בג"ע כשאטייל עמכם בעבור שיצאתם ממצרים וקבלתם עול מלכותי, ואולך אתכם בקומה זקופה, שתהנו מזיו השכינה ולא תהיו נזוקין. הרי רמז להם בעבור שמירת המצות שיזכו לשכר גופני מהצלחות הגוף וגם מהטוב המגיע להם במותם בהיותם בקבר, שלא ישלוט בגופם הריקבון והרימה ושיהיה מיתתם בנשיקה ולא ע"י מלאך המות. ושלא יוכל מקטרג לעמוד בפניהם ושיזכו באכילת לויתן ויין המשומר ולתת אותם בתוך מקדשו בג"ע ולעשות מחול ולישב ביניהם בלי שיזדעזעו ויהנו עיניהם מזיו השכינה ולא יגיע להם שום נזק. ובברכות בפ' תבא הבטיחם גם על השכר הגשמי ברכות בתכלית המעלות ולהכינם להשגת שלימות הנשמה. ואמר אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך לשמור לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ. ראה זאת המעלה הנהיה כמוה שאע"פ שכל אומה ולשון היה מחזיק עצמו שאין כמוה תחת כל השמים בחכמה ובמעלה ובהנהגות מדיניות ובייתית. עכ"ז הודו ולא בושו שאתה ראש ועליון על כל השלימות. וזהו ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ. וזה תשיג כשתשמע בקול ה' וכו'. אמר ובאו אליך כל הברכות האלה והשיגוך. כלומר יגלגל הקב"ה שישיגו לך כל הברכות כדי שתטעום מכלן כיצד יגלגל שתצא בפרקמטיא כדי שתטעם מאותה הצלחה. יגלגל שתצא לדרך כדי שתראה אויבים נגפים לפניך. תטע כרם וכל מיני נטיעה שתטעם משמחת מטר בעתו, וזהו ובאו עליך כל הברכות והשיגוך ודו"ק. גם ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה, אף על פי שחילוף האויר מזיק לאדם, ואויר העיר עם אויר השדה מחולפים לא יגיע לך נזק. בין היותך בעיר או היותך בשדה בכל מקום תהיה ברוך. גם תשיג בקיום מצות ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך. שלא יגיע נזק בפרי אדמתך ולא תמות בהמתך לכפר על פרי בטנך להיות זה תחת זה. אלא יחד יתקיימו לפניך בקומתם ובצביונם. גם ברוך טנאך ומשארתך. דכל כך אורחים יכנסו בביתך מסוף העולם ועד סופו. באופן שלעולם יהיה טנאך מלא מעדנים ומשארתך מלאה עיסה ללוש להם פת חמה תמיד שהוא מאכל מלכים. גם ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך, בבואך ובצאתך בפרקמטיא שלך כארז"ל. והקדים ביאה ליציאה לרמוז על הבטחת גודל ההצלחה, דמיד ביציאתך תדמה בעיניך כאלו באת מרוב הצלחה הפרקמטיא שתמכור מיד ותרויח הרבה ותחזור מהר לביתך. גם יתן ה' את אויביך נגפים לפניך, יעשה הקב"ה מלבד שיצילך מידם שלא יוכלו להזיקך. גם תראה במיתתם כדי שלא יהי' בעולם כדי שלא תצטער לומר אפשר אחר זמן יקומו עלי, לכן יעשה שעיניך תראינה מפלתם שיהיו נגפים לפניך. ואחר הנגיפה לא ימותו שם פן תבאש הארץ אלא בדרך א' יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך אחר שניגפו, ושם במקום שנסו ימותו ויתמו. עוד לך שיצוה ה' אתך את הברכה באסמיך, במעט שתכניס ימלאו אסמיך שבע כדי שלא תטריח לכנוס הרבה כאותו שלם במ' תענית (אליעזר איש ברתותא שהלך לקנות איזה דבר לנדונית בתו ופגע בו גבאי צדקה שהלכו לגבות לנדונית יתומה, ונתן להם כל מה שהיה לו חוץ מזוז אחד וקנה בו חטים ונעשה לו נס שנתמלא האוצר כלו חטים) שהכניס באוצר קב חטים ונתמלא. גם ישלח את הברכה בכל משלח ידיך אע"פ שאין הטבע מחייב שיש ריוח באותו דבר, כיון שתשלח ידיך בו יתברך. וזהו דוקא ביושבך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך, כי בצאתך ממנה על רוב עונותיך יהיה בהפך ח"ו. עוד לך מהמעלה שיקימך ה' לו לעם קדוש, שאף על פי שהוא קדוש ולפני קדושתו כל קדושה נחשב לכלום כדרז"ל קדושים תהיו יכול כמוני, ת"ל כי קדוש אני ה' אלהיכם. קדושתי למעל מקדושתכם וכו'. עכ"ז יקימך ה' לו דייקא לעם קדוש, כאלו לו נחשב קדושתך שאין כמוה ושוה לקדושתו כביכול, וכל זה כי תשמור את מצות ה' אלהיך, כמה שהוא שומר ומקיים גם אתה כן, שהקב"ה שומר המצות כארז"ל. וגם והלכת בדרכיו, מה הוא חנון אף אתה חנון כארז"ל, אז אתה שוה לו כביכול בענין עשיית המצות. ולכן יקימך לו לעם קדוש כמדובר. גם יחייבו קיום המצות שירשם שם הוי"ה על פניך, באופן שנראה לעין כל ויפול מוראך על רואיך, וזהו וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. שם הוי"ה דייקא יהיה רשום עליך כל כך ברור שיוכל אדם לקרותו כאלו כתוב על הספר בדיו. ובזה כל עמי הארץ יראו ממך פן תצא אש מהשם וישרפם. גם מהצלחה שאע"פ שכל מי שמאריך ימים רואה ממקריים דופי הזמן, כגון מיתת בנים או הפסד ממון וכדומה, אמנם לך השומר המצות והותירך ה' לטובה, מה שתותיר לך בעולם שתאריך ימים יהיה לטובה בפרי בטנך ופרי בהמתך ופרי אדמתך, שלא תראה מיתת פרי בטנך ופרי בהמתך, גם לא בהפסד פרי אדמתך. וזהו יהיה על האדמה לעין כל, ועכ"ז לא ישלוט בך עין הרע. וזו אומרו על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך. כלומר לא יהיו הברכות במקום סמוי מן העין אלא על האדמה מקום מושבך לעין כל, גם הצלחה ומעלה גדולה תשיג בעשותך רצון יוצרך, שיפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך. שאם תטע כרם ומיני אילנות ובית תבנה, וטבע העולם שמטר טוב לנטיעה ומזיק לבנין, עכ"ז בבא המטר בעתו יהיה תועלת לנטיעה ולא יזיק הבנין. וזהו ולברך את כל מעשה ידיך. עוד לך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה. כלומר כ"כ עושר יהיה לך שתספיק להלוות לגוים רבים ולא תצטרך ליקח מאחרים בהלואה כדי להספיק לתת להם.

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

גם רמז באומרו והלוית גוים רבים, כלומר גוים רבי' המעלה והעושר יבאו להלוות ממך וזהו גוים רבים, ע"ד דרז"ל רבים קמים עלי. רבי המעלה וזה גדולה לך אין כמוה שרבי המעלה כמלך ושרים שיבאו ליקח ממך כו'. גם רמז באומר והלוית גוים רבים כלומר תלוה גוים ממש למלכים לעזור להם המלחמה שכל כך גוים עבדים יהיו לך משלל המלחמות שתלויה גוים למלכי' וזהו והלוית גוים רבי' גם ונתנך ה' לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כלומר לא תהיה ראש לשועלים שהוא זנב לאריות אלא והיית ראש לאנשי המעלה באופן שאינך זנב לאריות וזהו והיית לראש ולא לזנב גם בהיות שכל העולה בתכלית המעלה שאין למעלה ממנה מצפה ירידה לכן מה יעשה אלהים כדי שתעמוד לעולם במעלתך שהיית רק למעלה רק מיעוט ימעט מעט מעט ממעלתך כדי שלא תרד וכל זה כי תשמע בקל ה' אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמור ולעשות הרי מונחים לפניך בן אדם המעלות אשר תשיג בהיותך שומר מצות בוראך ואיך תשליך כל הטובות האלו בידיך מעליך. ובהיות שיש בטבע הרשע לומר שרוצה באבוד כל הטובות כדי למלאות תאות יצרו הרע לכן הנני כותב גם חומרת העונשים הבאים על החוטא העובר על המצות כדי למלאות תאות יצרו אולי בשמוע כן ישוב וניחם על הרעה שלא לעשות. יען שטבעי האדם מתחלק לשני חלקים יש חלק בני אדם שמתפעלים באיבוד הטוב וכנגדם כתבתי מהברכות והמעלות משומרי המצות אולי בשמוע כך כדי שלא לאבד כל הטוב ההוא לא יחטא ויש חלק בני אדם שאין מתפעל להם אבדת המעלות אך מתפעל לו קבלת העונשים וכשומעו פורש עצמו מלחטוא לכן הנני מודיעו מהקללות שבפר' בחקתי ופ' תבא ואם תראה קצת ב"א שכדי למלאו' תאות יצרם אינו מתפעל להם לא אבוד כל טובות שבעולם ואינו מתפעל להם שמוע' כל עונשי' שבעול' שיבאו עליהם לא דברה תורה במתים ימחו מספר חיים שהם פושעי ישראל בגופם ועיהם נאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תועלתם לא תמות אם מתו בלי תשובה או שלא הרהרו תשובה כלל. והנה לך הקללות והעונשים האמורים בפ' בחקתי המגיע לאדם בעוברו על מצוות יוצרו והולך אח יצרו מצוה עליו שחפת חולי שמשחף את הבשר וקדחת חולי מקדיח את הגוף ומחממו ומבערו כמו אש מכלות עינים ומדיברות נפש זורע לריק זרעו ולא יצמח ואם יצמח יאכלו אותו האויבים גם יזרע בנים ובנות ויפלו ביד אויבים ונתתי פני בו כלומר פונה אני מכל עסקי להרע לו כדרש"י ז"ל יהיה ניגף לפני אויביו ירדו בו שונאיו ינוס ואין רודף אותו כדי שלא יגיע עונש לנרדף משו' דקימא לן והאלהים יבקש את הנרדף אפילו צדיק רודף רשע ואם יוסיף לחטוא ישבור לו הקב"ה גאון עוזו ויתן שמיו כברזל וארצו כנחשה ותם לריק כחו ולא יתן ארצו יבולה ועץ השדה לא יתן פריו ראוי ליתן כגון התפוח נותן תפוחים ועץ רימון נותן רמונים אלא פריו לא יתן אבל יתן פרי כאילני סרק שאין ראוי לאכילה ואם יוסיף לחטוא ישלח בו חית השדה ושכלה אותו ויכרי' בהמתו וימת אותו וישום דרכו ואם לא יחזור בכל זאת יביא עליו חרב נוקמת נקם ברית וישלח בו דבר ותנתן ביד אויב ותשב' מט' לחם ומחסרו' תעצי' יאפו הרבה נשים לחמם בתנור א' וכיון שלא נתחמם התנור כ"כ מחסרון העצים כיון שהכניסו הלחם בו נתקרר התנור והלחם נתער' זה עם זה דכיון שהתחיל להתחמם נתפשט ונתערב ובזה מוכרחים אחר כך להשיב לחמם במשקל לחלק העיסה וכיון שנשקל אין הברכה שורה בדבר השקול ויאכלו אותה עיסה ולא יטבעו ואם בזאת לא יוסר הרשע יביאו החטא לאכול בשר בניו ובנותיו וישמיד במותיו ויכרית חמניו מן הע"ז שעשה ויתן פגרו על פגרי גלוליו ויגאל נפשו לו ויתן עריו חרבה וישום המקדש ולא יריח בריח ניחוחיו וישום אתה ארץ ושממו עליה האויבים היושבים בה ואותו אזרה בגוים והריקתי אחריו חרב והיתה ארצו שממה ועריו חרבה ויהיה בארץ אוביו ויהיה מורך בלבבו בארץ אויביו וירדוף אותו קול עלה נדף ונס מנוסת חרב ויפול ואין רודף ויכשל באחיו כמפני חרב ורודף אין ולא תהיה לו תקומה לפני אויביו ונאבד בגוים ויאכל אותו ארץ אויביו והנשארים ממנו ימקו בעונם בארות האויבים וגם בעון אבותם אתם ימקו הן אלה הקללות המגיע לרשע כמותם ואעפ"י שאמרו רז"ל קללות שבתורת כהנים שהן אלו הנזכרות בלשון רבים נאמרו ומשה כי אמרן מפי הגבורה אמרן ושבמשנה תורה בלשון יחיד ומשה כי אמרן מפי עצמו אמרן ע"כ ועיין בהרמב"ן ז"ל עכ"ז דברת כאן בלשון יחיד דרך תחנה ותפל' לפני בורא עולם כיון שישראל נקראים נפש אחד אם כל אלו הקללות נתקיימו בחוטא אחד יחשב כאילו נתקיימו כלם בכלל האומה וראוים לגאולה כיון שקבלו עונשים. ואפשר לומר דלרמוז לזה קללות שבמשנה תורה באו בלשון יחיד לומר אם רבים חטאו ובאחד מהם נתקיימו הקללות או קצת מהקללות באחד וקצת באחר נחשב כאילו נתקיימו בכלם יחד. ואלה הקללות שבמשנה תורה שנאמרו בלשון יחיד בעוברך על מצות בוראך יבא לך ארורתה בעיר ובשדה ובטנאך ובמשארותך ובפרי בטנך ופרי אדמתך ובשגר אלפיך ועשתרות צואנך וארורה בבואך ובצאתך ומארה ומהומה ומגערת בכל משלח ידיך והשמדה ואיבוד ודבר ושחפת וקדחת ודלקת וחרחור וחרב ושדפון וירקון ורדיפה והשמים נחשת והארץ ברזל המטר אבק ועפר נגיפה ניסה זעוה נבלתך מאכל לעוף השמים ולבהמה שחין עפולי' גרב חרם שגעון עורון תמהון לבב ממשש בצהרים העדר הצלחה עשוק גזול ואן מושיע אש התארש ואיש אח' ישגלנ' בית תבנה לא חשב גו כרם תטע ולא תשב בו שוך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמורך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתונו' לאויבך ואין לך מושיע בניך ובנותיך נתונים לעם אחר ואין לאל ידיך כל יגיעך ואכל עם אשר לא ידעת והיית עשוק ורצוץ משוגע ממראה עיניך אשר תראה שחין בברבים ובשוקים בלי רפואה גלות מלכך שמה משל ושנינה בעמם זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כרם תטע ויין לא תשתה זתים יהיו לך ושמן לא תסוך יהיה צלצל תולעת ארבה הגה יעלה מעלה ואתה תרד מטה הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא ראש ואתה זנב כל זה על כי לא שמעת בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו וחקתיו אשר צוך. ואתה בן אדם ראה העונשים הבאים על החוטא בחטאיו ושים אותם נגד עיניך תמיד ודבר עם לבבך היינו יצרך הרע וכה תאמר לו וכי בעבו' תענוג רגע אני שומע לך לסבול כל הקללות והעונשים קשים המכוערים האלו אם תתן ערבון עד שולחי נשמתי ליוצרי שתוכל להצילני הנני מוכן לעצתך אבל שמוע שמעתי וגם ידעי מפי סופרי' מפי ספרים שאתה עבד כמוני עומד על צוויך לפתתני ואני על צווי למען שמוע לך אם כן מה לך יצרי תרדפני בחזק' ובהתמד' בלי הפסק רגע שעל כל כך לא נצטוית למה תתאכזר להפילני ביד העונשי' הקשים לראות נקמות בגופי ובנפשי דמה שכר תקבל ע"ז ומה שמחה מגיע לך בראותך גופי מוכה ומעונה מלא נגעים ולה לא תחוש שהיית אכסנאי בו ימים ולילות ומה בצע כי תכל לרוס בנין גופי הבית אשר בה שכנתה להשימה בתה אם לא ידעת ושמעת שעל זאת ענוש תענש אם טוב אתה ממני אשר בצלם אלהים נבראתי ועם כ"ז בעוברי על רצון יוצרי נכונו לי שפטים הנזכ' כ"ש וק"ו שגם עליך יעבור כוס בעוברך על רצון יוצרך כי לא על כבדות המלחמה אשר אתה נלחם בי צוך (וכדרז"ל שנענש על כי הגדיל לעשות) אלהיך שתלחם עמי ומה תענה ביום אשר יביאך לדין לפניו על התוספות שהוספת מדילך אם טוב אתה ממני שבעוברי על לאו דאל תהי צדיק הרבה מענישים אותי ואתה עובר תמיד על לא תרשע הרבה לכן שמע לעצתי בא ונשתתף יחד כל ימינו בשבועת השם ביני ובינך שלא למעול מעל ביוצרנו והיוצא מפיו לעשות ולקיים בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל מאדנו ושלא לזייף בשום דבר ולהרחיק היזק ולקרב התועלת לנשמה התשובה שמתחת כבודו ית' חוצבה והוא בעל הקרן להרויח ולחלוק בינינו חלק כחלק לאכול מפרי מעשינו בגן אלהים מקום שילום הפועלים ואם תחפוץ בלי צורמה ובלי תחבולה בלי אונס כלל בשותפות זה ענה בי ואני בך בבטול כל מיני מודעות שבעולם ונכתוב ונחתום שטר בשני עדים כשרים שמים וארץ וגם אנו על החתו' אדם ויצר שלא לעבור על כל הכתוב ונתברר שהריות אשר יזדמן לנו לחלוק בין שנינו לפני הדיין הגדול והנורא ה' צבאות שמו שופט בצדק ודן ברחמים ומחלק שכר ליראיו ומוסיף במתנות לאוהביו ובסי' טוב נתחיל בעסק השותפו' להלוך שנינו לבית המ' לשמוע תורה מפי שמעיה ואבטליון ששם בפי' חכמיו לשמוע ממנו וללמד מהם איזה דרך ישכון אור ללכת באור ה' לשמור מצותיו חקתיו ותורותיו והנה זה פה עולם התחתון בשנת עולמים בחדש אלול (אני לדודי ודודי לי) ביום מיוחד בו והכל שריר ובריר וקיים כה ידבר אדם עם יצרו וכה יאמר לו מיום אל יום עד להופכו ליצר טוב וזהו דארז"ל אם פגע בך מנוון זה מושכהו לבה"מ אם אבן הוא נמות כו' הכוונה ל"מ שלא תשמע לו לחטא אלא גדולת' להופכו ליצ"ט ולהשתתף עמו להמשיכו לבה"מ ולמרקו שאע"פ שאבן הוא נמות ושניכם יחד לעבוד לבורא עולם ה'. ודע בן אדם שהקללות והעונשים הכתובים בתורה שעמהם יוסר רע אם לא הגיעו מהן לו בחייו המותו יסבול הנפש הצער בכפלי כפלים וכובד עונותיו חייבו שלא קבל עונשו בעה"ז כמה מהשמחה מגיע לים במעשיך בלוקחך ממנה מלח למרק הבשר כדי שלא לעבור על כל קרבנך תקריב מלת ובלוקחך ממנה דגים להתענג בשבת קודש ולברך עליה על מעברות שעברו ישראל וברוך שברא הים הגדל ולראות על ידה מעשה ה' כדכתיב יורדי הים באניות המה ראו מעשה ה' ונפלאותיו במצולה וכמה ברכות יגעי לך ממנה כמה ששון ושמחה ישיגו לכל עץ פרי עושה פרי בלוקחך מהם פרי עץ דר להלל לבורא וליקח מהם הדס וערבה לקשר עם כפות תמרים להשלמת המצות וליקח מהם פרי הבכורים להביא למקדש ה' לכהנים הקדושים משרתי עליון וגם מהם תקח בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים מהם מן העצים ומהם מן העשבים וכמה ברכות יגיע לך מהם כמה מעלות טובות לעץ הגפן עליך בלוקחך ממנה יין לנסך על גבי המזבח ולקדש עליו בשבתות ומועדים ולברך עליו ברכת מזון ושבע ברכות ולשמח חתנים ולנחם אבלים ולהשקות לנהרגים מבית דין כארז"ל נשים יקרות שבירושלם היו יוצאות בכוס של יין עם לבונה ולהבדיל עליו בין קודש לחול ולברך עליו על המילה ולרפא עמו ולשתות בשבתות ומועדים לשמחה וכמה ברכות יגיע לך מגפן היין בהיותך עובד אלהיך עמה ומה גם בהמשילך לישראל לה ולתלמידי חכמים לאשכלות שלה כמה ששון. ורינון לעשבי האדמה בלוקחם מהן ירקות לליל פסח חזרת תמכ' חרחבינ' מרור לעשות חובת הלילה כאשר צוה ה' אלהיך ולברך ברית פרחיה ובריתות המחולפות בשושנים ולהניח מהן בבית הכנסת בחג השבועות לסימן שבמתן תורה על כל דבור ודבור שהיה יוצא היה מתמלא העולם בשמים כארז"ל ומהן תקח לתת בראש הכלות לקשטן כדי לחבבה על החתן ולרקד עמהן בפניה וליקח מהן לרפואות לבריאות הגוף לעבוד להקב"ה וכמה מהברכות יגיע לך מהם. אז זירננו עצי היער בלוקח מהם עצים לבנין ביתיך לקבוע בה מזוזה ולבנות מהם מעקה ולהכין בהן בית הכנסת להתפלל ולבנות היכל לספר תורה ולעשות מהן לו עמודים ולאפות ולבשל בהן לעונג שבתות וימים טובים ולסעודות של מצוה ולעשות מהם אפר לכבס בגדיך לכבוד השבתות והמועדים ולקיים הכון להיות מנוקה מכל כתם ורבב על בגדיך כדי להתפלל בקדושה ובטהרה ברכות יגיעו לך מהם בעובדך על ידם למי שאמר והיה העולם. כמה שמחה יגיע להרים וגבעות בלוקח מהם אבנים לבנין בתי כנסיות ומדרשות לעסוק בהם בתורה ולעשות בהם נפש על קברי המתים ולציון לכהנים שיכירו מקום הקבורת כדי שלא יטמאו ולהעלות עליהם באש להבה להראות למרחקים קידוש החדש כמה ברכות מגיע לך מהם בעובדך על ידם לבורא עולם ומה גם בהתברך עליהם ברוך עושה מעשה בראשית. כמה מעלה מגיע לכל בעל חי בהמה ועוף בלוקחך מהם לקרבן וצפורים לטהרת המצורע ושלוח הקן ולשחוט להתענג מבשרם בשבתות ובמועדים ולעשות מעורם גולים לספר תורה וגידים לתופרה ועשרות לתפלין וקרן לשופר לתקוע ביובל ובראש השנה וצמר לצצית ובהמה טמאה ופטר חמור תפדה בשה. כמ מהברכות מהם עליך בעשותך מצות אלו על ידן ומה גם בלוקחך מהם דרך ארץ דכתיב מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים תחכמנו וגם לקנות על ידם שפלות בראותך שתראוי לעשות לך על עונותי עושים בקרבן. כמה מהמעלות לתבואת השדה בהפרישך ממנה תרומה ומעשר וחלה ולקיים מצות לקט שכחה ופאה וליקח סולת למנחות ומהן לעשות לחם הפנים ומהן שעורים לקרבן הסוטה ולחם למאכלך לברך ברכת המוציא וברכת מזון ולקיים בו הכנסת אורחים כדכתיב באברים ואקחה פת לחם כמה ברכות יגיע לך ממנו ובפרט בתתך פרוסה לעני וגם לקיים אם רעב שונאך האכילהו לחם. מקולות מים רבים כקול שמחה בלוקחך מהן לניסוך המים ולטהר הטמאים ולהשקות הסוטה על כי חרס במים חיים ולעשות מהם מקוה מים ולטבול בהן ידים לאכילה ולתן מהן מים אחרונים חלק לסטרא אחרא שלא יקטרג על סעודתך ולכמה דברים לעבודת הבורא בהן כמה ברכות יגיעו לך מהן בעוברך על ידם למי שיצרך. כמה מהששון והגילה לאדמ' בלוקחך ממנה עפר לכסות דם חיה ועוף ולכסות הערלה ולתת במי הסוטה ולקבור בתוכה ולגנז בה ספרים שבלו ולחרוש ולזרע בה ולקיים לא תחרוש בשור ובחמו' ושלא לזרוע בה כלאים ולהצניע בקרבה דבר ע"ז כדי שיתבלה ותאבד שם כדי שלא יהנו ממנו כאשר עשה יעקב אע"ה בכי ע"ז שלקחו משכם וכמה ברכות רבות יגיעו לך מן האדמה בעשותך על ידה רצון יוצרך. כמה מעלה קונה האש בהיותך מברך עליו בורא מאורי האש ובהתקיים בו אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה ולקיים בו מצות שריפה ולבשל לאפות מאל להכין לשבת כמה ברכות יגיע לך ממנו בעשותך עמו עבודת בוראך. כמה עלוי יש לכספך וזהבך בעשותך עמהם הוצאות לכל מצוה ולהחזיק ביד לומדי התורה ולעשות מהם כלי הקודש לשרת בו ולמלאכת שמים מלאכות אין מספר כמה ברכות לאלפים ולרבבות יגיע לך מהם בעשותך עמהם לכל מלאכת הקודש. כמה מעלות טובות מגיעים לאבנים טובות ומרגליות בלוקחך מהם לאפוד ולחושן לקשט בם כלות ולהתנאה מסגולתם לעבודת בוראך כגון הספיר להתחכם בתורה כנודע וכן כל אבן ואבן כנזכר בפרקים דלעיל וכמה ברכות יגיע לך מהם בהיותך מתרפא בהם כגון שממית לעקרב זבוב לצרעה וכאלה רבות כדרז"ל כדי להיות בריא לעבודת גם תולעת המשי ושני התולעת בעשותך מהם למלאכת הקודש כגון שני התועלת לצבע כי המשכן ולקשר לשון השני על ראש השעיר ביום הכפורים כדי שיתלבן גם ושני תולעת לשרפת הפרה ותולעת המשי לעשות בגדי מלכות כדי לגדלו ולהדרו שיהיה אימתו עליו וכן למלבושי חתן וכלה וללבושי אשה שהתחבב על בעלה שלא תתן את דעתה באשה אחרת להיותך טהור בפני אלהיך כמה ברכות ותהלות יגיע לך מהם בהיותך עובד אלהיך באמצעות'. כמה שמחה מגיע לתרנגול בהרים קולו בחצות הלילה לעוררך משינתך ואתה עומד לקולו לעסוק בתורה כמה ברכות מברכן בהיותך עוסק בתורה בעבורו.

כמה עלוי מגיע לשר החמור והכלב בהיותם נותנים סימן למשמרות כמו שאמרו רז"ל משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים וכו' ועל ידם אתה מבחין לידע את משמרות הלילה לעבוד לבוראך כמה מהברכות יגיע לך מהם שגרמו בפעולתם שעבדת את ה' אלהיך ומה גם לקיים על ידי הכלבים בשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו.

כמה מעלות טובות כפולות לימים ולשנים לשבתות ולמועדים ולראשי חדשים בהיותך מקיים בהם מצות בוראך לכל אחד ואחד בזמנו המגיע לו מחיוב המצה המוטל עליך לקיים בו וכמה מעלות ותהלות ושבחים יבאו לך מהם בהיותך עובד בהם לבורא הכל.

כמה ברכות מגיע לך משבעים אומות כדכתיב ברוך תהיה מכל העמים ופירשו רבותינו ז"ל מפי כל העמים בהיותך מתייסר על ידם להיותך דבק בה' אלהיך ומה גם שבעובדן להקב"ה מושפעי' בסבתך כרז"ל אין טובה בא אלא בשביל ישראל.

גם מצד עונות הנשמות שהן בקרבה באים ח"ו להיות נפלים בסוד היום הרת עולם היום יעמוד ההריון שלא תפיל כדפי' מורי' ז"ל בפירוש תפלות ר"ה ולא זו בלבד אלא גם אל היסוד שבמקום שהיה נקר' נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים נקרא נהר יחרב ויבש גם מצד עונות מסתם השביל הפתוח ונפתח הסתום וטועמת מר ממות גם גורם לו ניסה בסוד ותנח בגדו אצלה וינוס בסוד עקרב בסוד עקרביתא עקר ביתא ולא זו בלבד אלא גם אל נצח והוד ב' שקתות המים ההוד נהפך למשחית כמ"ש והודי נהפך עלי למשחית הוד ד' וה' וכל היום דוה ובזה נצח ישראל המנצח נצחוהו וז"ש שרקו ויחרקו שן שהחירק הוא בנצח והשורק הוה בהוד כדפי' בתקונים תקון ע' ונהפך השפעתם לאויבים ולא זו בלבד אלא גם אל הת"ת שמסתלק לעמעלה אל הבינה או אל הכתר מעשנן של אלו בסוד ואתה ה' אל תרחק וז"ס אוי ואוי כדאי' בפ' אחרי גם אל התורה כי נחשכה ונתלבשה בעון אדה"ר גם לכ"ב אותיות הרשומי' בנשמה כדאי' בפ' פקודי כשאדם חוטא פוגם אותם כי על ידם נברא כדאיתא בספר יצירה המליך אות פ' וקשר לו כתר בראשו ולכך תקנו הקדמוני' הוידוי בדרך א"ב אשמנו בגדנו כדי שיתקן האותיו' שפגם גם אל הגבורה כי בעון התחתונים כללות החסד שנכלל בה מהפכו לדין ומנהיג העולם בדין שנותנין כח לחצונים שיפעלו הדינין וזה עלבון הוא לה להתקשר בגבורו' חצונות גם אל החסד שמדתה לגמול חסד לעולם נפרדת ממדתה ומסכמת בגבורות והדין גובר על החסד והחסד נכנע תחת דיני הגבורה. גם לאבות הם דמיכין (אם ישינים) על חובי עלמא כמ"ש בפ' ויחי וכ"ש שאר הצדיקי' ששולטת עליהם השינה שלא ישגחו ויתפללו על העולם ולא זו בלבד אלא גם אל הבינה שהיא אם על בנים מסתלקת מעליהם ונעלמת בחכמה בסוד ס' כמבואר ריש פ' תרומה בדרוש אפרסמון אפריון וכמו שפיר בתקונים ג"כ שלח תשלח תרין תרוכין (ב' גרושים) ותלכנה שתיהן נעמי ורות גם אל החכמה בסוד ויתעצב אל לבו מקום המחשבה כדאיתא בתיקונים אדם קדמאה שהוא בחכמה מאתר דאתגז' נשמתי' תמן חב מכאן ולהלאה דברו בהן ברצוא ושוב. הראית בן אדם עד היכן הגיע עלבונך מה לך נרדם קום משנתך ותחפש דרכיך הללו שפגמת ותחקור בדרישה וחקירה ושוב עד ב' אלהיך המקו' שפגמת וזהן נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' אחת מג' ראשונות כי משם תוריד מים טהורים ותטהר את כל הכתמי' וזה תשובה הטוב ה' כלומר תשוב ה' לו' וא"ו לה' ראשונה וה' ליו"ד וזהו נשא לבבנו אל כפים כו' דע שהנשמה מסעותיה היו כעין מסעות האצילות והתורה ושלשתם אזלין כחדא האצילת והתורה והנשמה והענין כי המלכות כשנתאצלה וירדה מאת פני מאצילה בכל מסע ומסע היה נחתם שורשה ודיוקנה שם ע"ד שמצני כחות' כדאי' בתקוני כד אתנטלת מחכמה אתקריאת חכמה כד אתנטלת מבינה אתקריא' בינה עד בואה למקומה כי נתרבא ונשתרבבה ומתחתמת כי כן דרך הרוחניית אינן נעתקי' ממקו' למקו' אלא משתרבבי' והולכים וכמו כן התורה ירדה מאת פני הכתר ונשאר שורשה ודיוקנה שם ומחמד עיני כל ספירה וספירה היא בחינת התורה שבה וכן נמי כשירדה מספירות התחתונות בכל א' נשאר שורשה שם והיא הבחינו' המובחרת שבספי' וכן כשירדה בעולם בי"ע עד רדתה למטה וכמו כן הנשמה מקום מחצבה נשמה מבריאה רוח מיצירה נפש מעשיה ואי זכה יתיר יהבין לה נפש ממלכו' רוח מת"ת נשמה מן בינה כשנשתלשל' משם ולמטה בכל ספירה וספירה נשאר שורשה ודיוקנה שם וכן משתלשלת ונחתמת בכל העולמות בריאה יצירה עשיה עד בואה לעולם השפל הה. והנה כשאדם מטיב דרכיו נעשים כל אותם השרשים של נשמתו צנורות להארה עליונה וז"ש והתהלכתי בתוככם והוא סוד חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בג"ע שאמר הקב"ה לירבעם ואמר מי ילך בראש אמר הקב"ה בן ישי אי הכי לא בעינא הכונה שדוד יהיה ראש הצינור ותחתיו יהיה שורש נשמתו של ירבעם דמיון י' ראשונים הבאים לבית הכנסת שנעשים י' צנורות לקדושה והבאים אחריהם שואבים מתחת ידם של אלו וירבעם גסותו טרדו מן העולם שהיה נראה כנקבה מקבלת מדוד שהוא בראש במדרגת זכר. אמנם כשאדם חוטא בחטאו פוגם כל אותם שורשי נשמתו ונסתם אותם הצנורות ואין מימי ההשפעה נזחלין בהם וזהו שאמר בתקונים ובכמה דוכתי גרים למהוי ההוא נהר יחרב ויבש מסטרא דנשמתיה שחת לו לא (כלומר שעשה השחתה לו לעצמו ולא לאלהים) וזהו סוד נגע צרעת ומתרגימנן מכתש סגירו שסוגר הצנורות לבלתי המשך בהם ההשפעה כדפ' בפ' תזריע והנה כשאדם מטיב דרכיו אותם שרשי נשמתו הנסתמים בכל המקומות נעשים לו דרכים ונתיבו' ומסילו' ששדרך בם יעלה אל מקומו הראשון כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ואם הוא רשע ופושעים יכשלו בם ובעת שאדם מתעורר בתשובה ומעורר מים בוכים שמוריד דמעות על עונותיו מעורר מים עליונים מן לבנון העליון יורידם זרם כשטף מים רבים ומרחצים כל אותם הפחמים והפגמים שפגם בכח בחינה ובחינ' וזהו אם רחץ ה' את צואת בנות ציון וזרקתי עליכם מים טהורים ואות' אבני נגף וצור מכשול שסגרו מעברות המים באותו זרם נשטפים ונשפכים מהמקור ההוא ויורדים ומתגלגלים עד ראש השעיר בסוד ונשא השעיר את כל עונותם כמבואר בזוהר ולכך אית' בתקוני' כל תפלה שאין בה וידוי יש בה קטרוג והטעם כי אין לקליפה חלק בה כי אם הודוי ואם אין ודוי אז מקטרג ואיוב יוכיח שקטרג עליו שהיו קרב והיו עולות כלן לגבוה ואין לו בהן חלק וכמו כן כשאין ודוי שגורם רחיצת הפגמים באותם מים שופכים נוטל לחלקו ועתה אינו עולה לקטרג עכ"ל ואתה בן אדם אבריך ילבשו בושת בעלותך על לבבך העלבון אשר אתה גורם לקדושי עליון והפגם אשר אתה עושה במקומות הקדושים ולמה לא תתפחד ותתחרד חרדה גדולה עד מאד על שלא ישארו בגופך אבר מיוחד אל אבר מרוב הפחד והאימה איך טיפה סרוחה הבל שאין בו ממש גורם כמה פגמים כמו שרץ מטונף בהיכל המלך אעפ"י שהוא דבר שאין בו ממש אבל פעל סירחון במקום שטינף. וכמה מהקללות מגיע לחוטא וחרמות ונדויים ושמתות מפי עליונים ותחתונים כיון שטינף בחטאו וביטל פעולות קדושו'. והנה לכל דבר יש דבר בהפכו חזור בך בן אדם ויתתקנו כל הדברים וישובו לקדמותם ויגיעו לך ברכות מפי כלם כי במעשיך הטובים ישמחו השמים ותגל הארץ כי ע"י קיום המצות מגיע שלימות ושמחה לעליונים ולכל פרט ופרט שבעולם התחתון זה וכלם ישבחוך וכלם יעריצוך וכלם יברכוך כי כאשר אתה משפיע להם תיקון ושמחה כך הם יהללו ויברכו לך. גדולים מעשיך דגורמים שלא ישנו תפקידים כל צבא המרום במרום כנ"ל בדברי הרב ז"ל המניעה הגור' החוטא לכל צבא המרום שלא יתפעלו פעולתם ומלאכתם אשר המה עושים כמה מהשמח' מגיע לשמש וירח בהתברכך עליהם לבורא הכל ה' צבאות שמו על השמש במחזור הגדול (שהוא מכ"ח שנה לכ"ח שנה והי' בשנת תק"יז ויהי' בשנת תקמ"ה אשרי המחכה ויגיע) ועל הירח בכל חדש וחדש ואת מונה בה חדשים ושנים לקבוע מועדים כדי להקריב קרבנות ולהלל ליוצר יצורים על הגאולות ועל הטובות והחסדים שעשה עמנו דעליהם הוקבעו וכמה מהברכות יגיעו לך מהם כיון שעל ידם אתה מקיים רצון יוצרך. כמה מהגילה מגיע לכוכבי השמים אשר על ידם אתה מכיר ערכך ומשפיל גאותך לעבוד למי שבראך כדכתיב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת מה אנוש וכו' וכמה מהברכו' יגיע לך משמים וכוכבים ואם לא יקבל עונשו בעה"ז כי קל הוא יקבלם אחר מותו שיורגש עוד לכן יראה החוט' שאע"פ שחוטא ואינו מגיע לו מהעונשי' ידע כי לרעותו הוא וימהר יחיש לשוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח.