ש"ך על יורה דעה שסו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה שסו |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) המוכר קברו כו'. עי' בח"מ ס"ס רי"ז:


(ב) באים בני המשפחה כו'. שגנאי להם שבני המשפחה לא יהיו קבורים במקום אחד כמנהגם ואע"ג דמי שצוה שאל יספידוהו שומעין לו כדלעיל סי' שד"מ סעיף י' שאני התם דאמר כן בשעת מיתה אבל הכא זוזי אנסוהו א"נ התם לדידיה לחוד אבל הכא מקום הספדו יורשיו ובני משפחתו נספדים שם ואיכא פגם שלהן:


סעיף ב[עריכה]


(ג) אבל לא יוצאי ירכה. מפני שבניה מתייחסים על שם משפחות אביהם וגנאי לבני משפחתם ליקבר אצלם. טור:


סעיף ד[עריכה]


(ד) קוברים אותה אצל בעלה. מפני שחייב בקבורתה כמו שנתבאר בא"ע סימן פ"ט: