ש"ך על יורה דעה שמט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה](א) אסורים בהנאה. דכתיב ותקבר שם מרים וילפינן שם שם מעגלה ערופה מה עגלה ערופה אסורה בהנאה אף מת וכל תכריכיו אסורים בהנאה:
(ב) דהזמנה לאו מלתא היא כו'. עיין בא"ח ס"ס מ"ב:
סעיף ב
[עריכה](ג) ודוקא כשהם קשורים כו'. והב"ח פסק דאפי' קלועים בתוכם ואינם קשורים אסורים אלא כשאינן קשורין בה כלל דהיינו דתלי בסיכתא מותרים ע"ש:
סעיף ג
[עריכה](ד) מצוה לאחרים כו'. שיש בו משום השבת אבדה דודאי יתחרטו אח"כ:
(ה) במטה הנקברת עמו. כלומר שנושאין אותו בה לקבורה:
(ו) אסורים. מדרבנן שגזרו בהן משום דמיחלפי בתכריכי המת:
(ז) אם הם של אותו כו'. לאפוקי של אחרים דלא דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו:
(ח) והוא שיזרקם ע"ד שיקברם עמו. כגון שיזרקם מתוך מרירות הלב ע"מ לקברן עמו ונגעו במטה הנקברת לאפוקי המצע שמניחים על המת או הכר וכסת שנותנים תחת מראשותיו או סדין או טלית שפירסו על הארון או על המטה שמוליכין בה המת לקברו אינו נאסר: