ש"ך על יורה דעה שח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה שח |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) הבכור. בין תם בין בעל מום:


סעיף ג[עריכה]


(ב) מותר לתלוש הצמר כו'. בש"ס איתא ובלבד שלא יזיזנו ממקומו ופירש"י הטעם מפני שלא יאמרו מום עביד בקדשים אלא יניחנו מסובך עם הצמר מכאן ומכאן:


סעיף ד[עריכה]


(ג) כולן אסורות בהנאה. וע"ל סי' ק"י ס"ק ב':


סעיף ה[עריכה]


(ד) מלא הסיט. דוקא מלא הסיט שהוא חשוב אבל לא פחות מזה והיש אומרים סבירא להו דדוקא דבר חשוב באריגה כגון מעשה ציור בעינן ועי' בב"י: