ש"ך על יורה דעה קסה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) המלוה כו' על המטבע. כלומר שמלוה לו בענין שחייב ליתן לו המטבע היוצא ועל הדרך שנתבאר בחושן משפט סוף סי' ע"ד וע"ש ועב"ח ועי' בתשובת רבי משה אלשקר ס"ס קט"ו:
(ב) מנכה לו כו'. וכל היכא שצריך לנכות לו ולא נכה לו כתב ב"י בשם ב"ה די"א דהוי ר"ק וי"א דהוי א"ר:
(ג) ואם לא הוזלו מחמת התוספת. אע"פ שהוזלו מחמת השער כגון שבאו רוב תבואות לעולם והוזלו אינו מנכה לו. ש"ס:
(ד) עד חמישיתו. דאם היה מחזירו לנסכא יפחות החומש לחסרון היתוך ושכר הצורף א"נ דאפי' בטיבעא קמא איכא זוזי דתקילי טפי עד חומש א"נ מסתמא גם דעת הלוה אם ישתנה המטבע לא ינכה לו כלום עד שיעור זה:
(ה) וה"ה למלוה על המטבע כו'. כלומר המלוה בענין שחייב לשלם לו מטבע היוצא ופחתו מן המטבעות אז צריך הלוה לשלם לו על הדרך שנתבאר:
(ו) מחמת המטבע החדשה. מחמת חריפותה נותן לו מטבע החדשה:
(ז) אאומנים עובדי כוכבים. ששואלים לשנים זה שלא בפני זה במסיחין לפ"ת כדעבדינן בשטרי דפרסאי. בה"ת. ועי' בח"מ סי' ס"ח ס"ב:
(ח) ואם גזר כו'. ז"ל הרב בח"מ ס"ס ע"ד ואם תקן המלך כיצד ישלמו החייבים דינא דמלכותא דינא וכפי מה שתקן ישלם ויש חולקים עיין בח"מ סי' שס"ט בדין דינא דמלכותא דינא עכ"ל ובסמ"ע שם נרשם אסברת יש חולקין תשובת הרא"ש כלל ק"ג סי' א' ב' וריב"ש סי' קצ"ו וכן הוא בד"מ שם וצ"ע דלא נמצא כן בתשובת הרא"ש שם וכן בריב"ש שם איתא להדיא איפכא וז"ל ועם היות שאם לא צוה המלך בפירוש על פרעון החובות היה מן הדין לפרוע ע"פ הדין כמו שנתבאר כו' אבל מאחר שצוה המלך בפירוש בענין פרעון החובות שיקובל המטבע החדש בערך הראשון ולא אמר זה באיש פרטי לבד אלא שיהא נוהג כן בכל מדינות מלכותו דינא דמלכותא הוא זה ע"כ לשונו ואפשר לזה לא הביא הרב כאן סברת היש חולקין או משום שכתב בח"מ סי' שס"ט ס"ח שהעיקר כהסוברים דבכל דבר דינא דמלכותא דינא א"כ במטבע קי"ל דינא דמלכותא דינא וכן עיקר לדינא ועוד שנ"ל ברור שאף הסוברים דלא שייך דינא דמלכותא אלא במסים ומכסים התלוים בקרקע מודים דעניני המטבעות דינם כמסים ומכסים וכן הוא להדיא בבה"ת שער מ"ו חלק א' אחר שכתב ביאור דינים אלו שנתבארו בטור ומחבר סי' זה וז"ל אם המלך גזר על מלכותו שכל מלוה לחבירו יהא פרעונו מן מטבע השניה שעשה עכשיו אע"פ שפחתו מן הכסף או שיתן מן השני אע"פ שהוסיפו עליו כמה וכמה בזה ודאי איכא מ"ד דדינא דמלכותא דינא ואני קבלתי מרבותי שקבלו מדעת הצרפתים שלא נאמר דינא דמלכותא דינא כ"א בדברים שהם עסקי המלך כגון עניני הדרכים והמכסים והטסקאות כו' ושאלתי בזה הרמב"ן ז"ל וזה אשר כתב לי מה ששאלת במלך ששנה את המטבע ופחת ממנה הרבה וגזר על הכל שיהא זה המטבע יוצא במקום הראשון בפריעת חוב ובכל דיני הלואות מתוך דבריך למדתי שאתה סומך על קצת חכמי הדור שלפנינו שהיו מורים דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא אלא בעסקי המלך לצרכו כגון גשרים וארעא דמסקא להו טסקא ובאמת שהסברא הזאת מסורת בידינו מפי קצת רבותינו ועם כל זה איני מודה לדבריך בעסקי המטבעות שאין לך עסק מלכות גדול מזה שהם בעלי המטבע והם שעושין אותו ומוציאין אותו בארץ שלהם בעלוי המטבע מתקיים הפסדו דכל הריוח שלהן וכל זכותן מטבע והדין הזה הוא שוה לגמרי לדין קרקע שמעלה בטסקא שגזירתו של מלך מתקיימת בה אבל אנו כבר עמדנו על הסברא וראינו משתברת ומשתבשת בש"ס כו' עכ"ל ועוד כתב שם בסוף השער שדין המלכות בזה דין והפקרו הפקר כו' (שוב מצאתי בתשובת ר' אהרן ששון סי' קנ"ג מביא דברי סה"ת הנ"ל ומבואר שם מדבריו ג"כ דדנין דינא דמלכותא במטבעות ועוד האריך שם בדברים אלו ואין כאן מקום להאריך) וכל זה ברור ולא הוצרכתי להאריך אלא מפני שראיתי למהרש"ל פ' הגוזל עצים ס"ס י"ג שכתב והמרדכי כתב בשם ר"ת ורשב"ם איך היו דנין דינא דמלכותא בענין המטבע שנפסל ומאחר שלא הוזכר בתוס' ושום מחבר ש"מ דנתבטלו אותן הדברים כי לא היה אלא מנהג קבוע בימיהם והאידנא ליכא אלא דינא עכ"ל ומביאו הב"ח בח"מ ס"ס ע"ד וכ' עלה וז"ל גם הרב בהגהת ש"ע כתב דיש חולקין וכתב כן ע"פ תשובת הרא"ש כלל ק"ג סי' ב' ותשובת ריב"ש סי' קצ"ו ונ"ל דפלוגתא דרבוותא המע"ה עכ"ל ותמהני עליהם דהדין שכתב המרדכי הוא מוסכם מהרמב"ן ובה"ת והריב"ש וכ"כ ב"י בשם הגהמ"י פ"ד מהלכות מלוה וכ"כ בתשובת מהרי"ל סי' קי"ב ומביאו ב"י וכ"כ ר' ירוחם במישרים נתיב ו' ח"א וכתב שכ"כ האחרונים וכן הוא בתשובת מיימוני בהל' מלוה פי"ד וכ"כ נ"י פ' החולץ בשם הריטב"א גבי גר שחזר לסורו דהוי כישראל מומר דאם דינא דמלכותא שיהא קונה ומקנה כעובד כוכבים דינא דמלכותא דינא ומביאו ב"י וד"מ לקמן ס"ס רס"ח וכן הביא הב"י בח"מ ס"ס שס"ט הפוסקים דסוברים דאמרינן דינא דמלכותא דינא בכל מילי ולזה לא כתבו הפוסקי' האחרים האי דינא שכתב המרדכי בשם ר"ת ורשב"ם דכיון דכתבו בכמה דוכתי אחריני דקי"ל דינא דמלכותא דינא בכל מילי פשיטא דה"ה בזה ועוד דס"ל דמטבעות דמי לקרקע כמ"ש ב"ה וכיון שכתבו בסתם בכמה דוכתי בקרקע דינא דמלכותא דינא ה"ה בזה ומ"ש הב"ח בדעת הרב כבר נתבאר שאין כן דעת הרב להלכה: