ש"ך על יורה דעה קמח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) אסור. משום דאזיל ומודה לפני אליל ביום חגו:
(ב) דבר המתקיים. עד יום חגו דחזי ליה קמיה ביום חגו ואזיל ומודי. רש"י:
(ג) ואם היא מלוה ברבית כו'. והתוספות כתבו סתמא דבמלוה במשכון נמי הוה כמציל מידם שכמה פעמים אובדות אפילו במשכון עד כאן לשונו וכב"י דנראה שטעמא מפני שהלואות דהאידנא הם ברבית ולי נראה שטעמא מפני דהאידנא ידם תקיפה עלינו ובקל יכול העובד כוכבים להעליל ולכפור סך ההלואה וכיוצא בזה וכן משמע בעט"ז ע"ש מיהו בזמן הזה בכל ענין שרי מהנך טעמי דלקמן ס"ס זה וכ"כ רבינו ירוחם:
סעיף ד[עריכה]
(ד) אבל בשאר ארצות כו' אלא יום חגם. ואם הוא יום חג שאינו קבוע שאינם עושים אותו בכל שנה אפילו ביום חגם מותר. ש"ס:
סעיף ה[עריכה]
(ה) ויזרקנו בפניו כו'. ז"ל הטור ואם א"א שלא יקבלנו משום איבה יקבלנו ולא יהנה בו עכ"ל וכ"כ הרמב"ם והמחבר אזיל לטעמיה שכתב בב"י שיש לתמוה עליהם למה לא פיר' שצריך לאבדו בפניו (כלאחר יד שלא יבין העובד כוכבים) כדאית' בש"ס אבל לא עמדתי על סוף דעתו שהרי כתב הרא"ש והר"ן והסמ"ג והגה"מ בשם סה"ת אש"ס הנ"ל דהיכא דלא מציל אשתמוטי דלא להוי ליה איבה שקיל ליה ובש"ם מיירי היכא דאפשר לאבדו בפניו וליכא איבה כגון שיזרקנו לבור כלאחר יד כאילו נפל ממנו שלא מדעת כדאיתא בש"ס וק"ל:
סעיף ז[עריכה]
(ו) אינו אסור כו'. כיון שאינו יום קבוע לכל:
סעיף ט[עריכה]
(ז) שלום. כתוב בבדק הבית בשם א"ח בשם הר"ם דוק' שלום שהוא שמו של הקב"ה אבל ברכה דליכא שם ליכא קפידא עכ"ל וכן משמע קצת בפרש"י ומכל מקום צ"ע קצת דבש"ס גבי מקדים ויהיב שלמא וגבי שלמא למר לא משמע לכאורה הכי ושמא שלמא הוי בכלל שלום:
סעיף י[עריכה]
(ח) לעולם. כלומר אפי' שלא ביום חגו:
סעיף יא[עריכה]
(ט) מותרין. דמאי דהוה הוה:
(י) מותר. דלמא הדר ביה:
(יא) ובחזרה אסור. דכיון שהורגל עמהם ודאי דעתו לחזור:
סעיף יב[עריכה]
(יב) אבל בזמן הזה כו'. ומ"מ מה שנזכר בסעיף ט' אסור גם האידנא. ב"ח וע"ש:
(יג) מבערב. דאי יאחר תהוי ליה איבה הואיל והורגל כבר דמאי דהוה הוה וכ"ש בזמן הזה דלא שכיחא כולי האי דאזלי ומודי. שם: