ש"ך על יורה דעה עד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

(א) דינו כשאר בשר ומותר לבשלו. אפילו עם שאר בשר. ת"ח ריש כלל ל"א:

(ב) שלא לבשל הכליות כו'. כלומר בקדרה ול' הב"י ואנו נהגנו היתר לבשלם ולא שמענו פוצה פה ע"כ ובמדינות אלו אין נוהגין כן:

(ג) או ביצי זכר. עי' בסי' ס"ה ס"ד ומ"ש שם:

(ד) ומותר למלוח כל אלו. כלומר אע"ג דכבדא עלוי בישרא לכתחלה אסור וכמו שנתבאר בסי' הקודם סעיף ה' באלו מותר אפילו לכתחלה ע"ג שאר בשר:

(ה) ובלבד שיסירו כו'. דין קרום הטחול נתבאר בסי' ס"ד ס"י ודין קרום הכוליא שם סעיף י"ב ע"ש וע' לקמן בסי' ק"ה ס"ח: