ש"ך על יורה דעה ל
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) שנתרוצץ. היינו שנחבסה פירש"י שהוכתה מכות רבות ולא נפחתה:
(ב) אע"פ שהקרום קיים. ר"ל אע"פ שגם קרום העליון קיים:
סעיף ב[עריכה]
(ג) כסלע. וכי הוי כסלע מצומצם דינו כיתר מכסלע וטרפה ש"ס ופוסקים:
(ד) נקבים שיש בהן חסרון כו'. ז"ל ב"י בגרגרת אמרינן בסי' ל"ד כו' עד כמו שיתבאר בסי' ל"ד ה"ה בגלגלת עכ"ל ולדבריו נקבים שאין בהם חסרון אפי' כי מצטרפת להו הוי רובא לא פסלי בגלגלת ולא ידעתי מנין לו להקל כ"כ דמסתבר לי דאה"נ דין הגלגלת בשיעורין דידיה שוה לגמרי לדין הגרגרת) והטור אטו כי רוכלא ליחשוב וליזל ולא כתב אלא דנקבים שיש בהם חסרון מצטרפין לכסלע וה"ה אין בהן חסרון מצטרפין לרובא. מיהו כשתמצי לומר דס"ל כמ"ש התוס' פרק א"ט דף מ"ב ע"ב דחסרון הגלגלת לאו מצד עצמו טרפה אלא משום דסוף הקרום ליפסק אפשר כיון דאין בהן חסרון אין סופו ליפסק ול"ד לגרגרת ועמ"ש בר"ס ל"ב ודו"ק:
(ה) שהוא שליש טפח. ז"ל ב"י ובסימן מ"ח יתבאר דרוחב סלע הוי שליש טפח עכ"ל וצ"ע דבסי' מ"ח ס"ד כתב המחבר דהעיגול של יתר מכסלע הוי טפח אם כן לפי מאי דקי"ל בכמה דוכתי בש"ס ופוסקים כל שיש ברחבו טפח יש בהקיפו של עיגול ג"ט א"כ הוי רוחב הסלע פחות משליש טפח (ומכ"ש לפי מה דכתב הרמב"ם בפי' המשנה פרק קמא דעירובין שההיקף של רוחב טפח הוא חלק השביעית בקרוב יותר מג"ט לפי התשבורת וכ"כ התוספות פ"ק דעירובין דף י"ד סוף ע"א דאין החשבון מדוקדק לפי חכמי המדו' א"כ כיון דההיקף לא הוי אלא טפח ביותר מסלע מכל שכן דרוחב סלע לא הוי שליש טפח דהיינו כסלע) ודוחק לומ' דלא דק בחשבון דהא אמרי' בכמה דוכתי בש"ס אימר דאמרינן לא דק לחומרא לקולא מי אמרינן ועוד דהא דק בב"י לפ' דשיעור כסלע מצומצם הוי כאן כיתר מסלע ונראה דהב"י נמשך למ"ש בסי' מ"ח וז"ל ואהא דאמרינן שאם תמתח תעמוד על טפח כתב הרא"ש חוט המקיף את הקדירה לכשימתח יהיה טפח נמצא רוחב הסלע שליש טפח עכ"ל אבל פשוט דהרא"ש קאי אסלע דמיירי התם בש"ס דהיינו יותר מכסלע וכמ"ש בדרישה שם סעיף י"א וכמ"ש המחבר גופיה שם דיתר מכסלע הוי היקפו טפח ואע"ג דהתוספות בפרק א"ט דף נ' ע"ב כתבו נמי כשתקיף הסלע בחוט וימתח החוט יהא בארכו טפח עכ"ל היינו למאי דס"ד דש"ס התם מעיקרא דכסלע נמי טרפה שאם תמתח תעמוד על טפח אבל למאי דמסיק בתר הכי דלא מטרפה אלא בכיתר מסלע א"כ ע"כ צ"ל דדוקא ההיקף של יתר מכסלע הוי טפח או דבעינן בהיקף מעט יותר מטפח א"כ לפי מאי דכתב המחבר בסימן מ"ח שההיקף של יתר מכסלע הוי טפח קשיא דהא רוחב הסלע הוי פחות משליש טפח וצ"ע:
(ו) שנשכתה חולדה בשיניה. דאילו ביד יש דרוסה לחולדה בעופות וכדלקמן סי' נ"ז וע"ל סי' ל"ד ס"ק ט':
(ז) ולכן יש להטריף אם ניקב עצם הגולגולת. אבל בנחבסה אין חילוק בין בהמה לעוף אפי' לדידן: