ש"ך על יורה דעה כא
(א) רוב אחד כו' כתב מהרי"ו קנה הוא הקרום שבפנים הגרגרת המחבר את הטבעות יחד אבל טבעות עצמן נקראין גרגרת ורובו של אחד כמהו היינו דוקא רוב הקנה מתחלת הקרום ולמטה ולא רוב הגרגרת דהיינו עובי הטבעות עכ"ל וע"ל סימן כ"ד ס"ק י"ד ור"ס ל"ד.
(ב) ורוב שנים כו' כתב מהרש"ל בהגהותיו לטור נשחט הקנה כולו והושט נשחט עור החיצון כולו ועור הפנימי לא נשחט רובו נ"ל לאוסרה ע"כ מתשובת מהר"ם מי"ץ סי' כ"ז וכ"כ הב"ח שמצא כך כתוב.
(ג) כגון שהתחיל כו' בכל הסעיף מיירי בדלא שהה ולדידן צריך שלא ישהה כל שהוא.
(ד) או כשיני המסרק עיין פירושו בב"י ובפרישה.
(ה) ויודע שלא ניקב הושט כגון כשחתך חצי הקנה הראשון תפס הקנה לבדו בידו או שנפגם חצי הקנה מחמת חולי ב"י וד"מ ומשמע מדברי הרב שזהו אפילו לדידן כשר וכ"כ העט"ז בהדיא דקי"ל הכי וה"ט דכיון דידוע שלא ניקב הושט לא שייך תו שהייה דהא דפסלינן שהייה במיעוט קמא דקנה היינו משום דלא בקיאינן בבדיקת הוושט וחיישינן לנקובת הוושט כדלקמן ס"ס כ"ג בהג"ה משא"כ הכא וכ"כ הב"ח בס"ס כ"ג דהיכא דתפס הקנה לבדו בידו ואמר ברי לי שלא נגעתי בוושט קי"ל דכשר ע"ש.