ש"ך על חושן משפט שה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ד
[עריכה](א) קיבל עליו שומר שכר כו'. ע"ל סי' ס"ו ס"מ וצ"ה ס"א בהג"ה ורצ"א סכ"ז וש"א ס"ד ודו"ק ורצ"ה ס"ה ורצ"ו ס"ה עיין בתשו' ר"י לבית לוי סימן ס"ח סוף ד' קמ"ט ובתשוב' ן' לב ס"א דף קנ"ה:
(ב) ומשבוע' כו'. ומ"מ מפסיד שכרו המגיע לו כ"כ בתשו' ר"א ן' ששון והביא ראיה ממאי דאמרי' לעיל סימן ס"ו ס"מ ור"ס ש"א והאריך עיין שם:
(ג) אמר סתם כו'. כ"כ בתשובת מהר"ם ובתשובת מיימוני לספר משפטים סי' י"א ואגודה ס"פ האומנים כת' הסמ"ע ס"ק ו' וז"ל תשובת מיימוני ש"ש או שואל שאמרו מעיקרא איני מקבל אחריות עלי פטור מכולם אפילו ש"ח לא הוי עכ"ל צ"ל דוקא בדאמר מעיקרא כן מהני בלא על מנת משא"כ אם קיבל השמירה מעיקרא צ"ל אח"כ ע"מ עכ"ל ואיני מבין דבריו דאי אתא לאפוקי בשעת קבלת השמירה הא ליתא דהא בהדיא איתא במרדכי והגהת מיימוני שם דאם אומר בשעת הקבלה איני מקבל אחריותו לא הוי אפי' ש"ח וכ"כ המחבר לעיל סי' ע"ב ס"ז ואי אתא לאפוקי כשנסתלקו זה מזה אחר שכבר קבל השמירה פשיטא דע"מ נמי לא מהני וכן משמע במרדכי והגהת מיי' שם דאין חלוק בין אמר לשון ע"מ או סתם איני מקבל עלי אחריות וגם הר"ב סירכא דלישנא דהמרדכי והגה' מיי' נקט ע"ש ומאי דאמרי' בעלמא כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי אין ענינו לכאן וק"ל ע"כ עיין בתשו' רשד"ם סי' קמ"א:
סעיף ו
[עריכה](ד) וי"א דהוא הדין השאילני כו'. כ"כ גם כן המרדכי ר"פ השואל ותשובת הרא"ש בטור בשם ראב"ן והוא בראב"ן ד' צ"ח ע"ד וכ"פ הב"ח וקשה למה כתב בשם י"א שהרי גם המחבר סובר כן ממ"ש אח"כ השאילני היום ואני אשאילך למחר נעשה ש"ש אלמא דבבת אחת הוי שמירה בבעלים. וכן מוכח ממ"ש המחבר בסעיף ז' וצ"ע:
(ה) ואשמור לך למחר כו'. וה"ה ביום א' ושעות מחולקות וק"ל:
(ו) שמור לי היום כו'. הטור ושאר אחרונים נבוכו בדברי הרמב"ם והרמ"ה ולפע"ד נראה עיקר כדבריהם בש"ס (דף פ"א ע"א) דאל"כ ל"ל לתלמודא למימר הכי אבריית' הא כבר קאמר הכי אמתני' ותרתי זימני ל"ל ע"ש ולענין קושית הטור וסייעתו נ"ל דהשאילני ואשאילך ודאי אתי כפשוטו בבת אחת דומיא דשמור לי ואשמור לך וא"כ בשעה שזה מחויב לשמור לו כלי השואל גם חברו מחויב לשמור כלי משאיל והוה שאלה בבעלים ושמור לי ואשאילך נמי א"ש שהרי מיד שזה מקבל הכלי לשמור זה מחוייב להשאיל לו הכלי נמצא שזה הכלי של משאיל הרי הוא כאלו הוא של השומר וכל היכא דאיתיה ברשותא דהשומר איתיה ובעל הכלי צריך לשומרו לו כדי להשאילו נמצא נעש' בעל הכלי שהוא המשאיל שומר וכן בהשאילני ואשמור לך ומיירי שמשאילו אח"כ דאלו היה מוסר לו כלי השואל מיד א"כ אינו שוב עמו במלאכתו וזה בכלל היום ולמחר מיהו בשמור לי היום ואשאילך למחר כיון דאינו חייב להעמיד לו כלי השואל עד למחר לא חל על המשאיל תורת שמירה עד למחר שהרי הכלי הוא שלו ולא הוי שמירה בבעלים ואפשר שגם רש"י ושאר מפרשים שפירשו דלא קאי בש"ס רק אשמור לי ואשמור לך מודים בזה לדינא רק שלא רצו לפרש הש"ס כן משום דס"ל דא"כ לא היה צריך לשנויי דמיירי בהיום ולמחר רק שא"ל שמור לי ואשאילך מיד וכן עשה באופן שלא היה מחויב המשאיל לשמור הכלי שלו בשעה שהשומר משמר (ועיין בסמ"ע ובב"ח מ"ש בזה ואין דבריהם נכונים ודוק) ודוק היטב:
(ז) השאילני היום כו'. ואם א"ל השאילני ואניח לך משכון הוי שואל וחייב באונסים ר"ן בתשובה סי' י"ט:
(ח) ויש אומרים דשמור לי כו'. עיין בספר א"א דף ק"ד ועיין בתשוב' רשד"ם סי' ל"ד:
סעיף ז
[עריכה](ט) כגון שראובן הניח משכון. עיין בתשו' הר"ן סי' י"ט וע"ל סי' ע"ב ודוק כתב הסמ"ע אם עשה כן מעצמו כו' ופשט לשון מור"ם לא משמע כן וכן במהרי"ק שם משמע דאין חילוק בכך אלא אפי' תלה זה בזה כיון דאין המשכון בידו א"כ אינו שומר עליו גם הרמ"ה מודה וק"ל: