ש"ך על חושן משפט רפה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) שבוי שנשבה כו'. עיין בתשו' מהרא"ן ששון סימן צ"ג ובתשובת ר"א ן' חיים סי' ט"ו:
(ב) אין מוציאין עיין בסמ"ע ס"ק א' עד ל"ד אין מוציאין כו' ובב"ח דחק ליישב לשון הרמב"ם בזה ודברי הסמ"ע מרווחים ודלא כהרב המגיד וכ"כ הב"ח:
סעיף ב[עריכה]
(ג) שבוי כו'. עיין בתשו' ר"א ן' חיים סי' ע"א וברשד"ם סימן רכ"ז:
סעיף ג[עריכה]
(ד) נשבה השבוי כו' עיין בירושלמי פרק נערה שנתפתתה הל' ח' מדינים אלו:
סעיף ד[עריכה]
(ה) מי שיצא כו' עיין בתשובת ר"ש כהן ס"ב סי' ס"ה ובתשובת מהר"מ מלובלין סי' י"ב ובתשובת ר"מ אלשיך סי' ל"ח:
סעיף ו[עריכה]
(ו) לא יורידו קטן כו'. אבל גדול מורידין אע"פ שיש ע"ז קטן ולא חיישינן שמא מת השבוי כמו שחיישי' לקמן ס"ט ואין מורידין קרוב לנכסי קטן דבנקבה שבויה חיישינן אבל בזכר שבוי לא חיישינן כ"כ הב"ח ואין אלו אלא דברי תימה ודברי נביאות כי מנ"ל לחלק וב"י בשם רי"ו ס"ס י"ג כתב בהדיא דאין חילוק ולעולם בשיש גדול וקטן איכא למיחש שמא מת השבוי ואין מורידין כו' וכן נ"ל עיקר ודוק:
סעיף ח[עריכה]
(ז) הא דאין מורידין. עיין בתשובת רשד"ם סי' ש"ח ושי"ב ותנ"ו ובתשובת מהר"מ מלובלין סימן י"ב:
סעיף ט[עריכה]
(ח) מעשה באשה אחת כו'. עיין בספר אגודת אזוב דף ק"ב ע"ב:
(ט) מתוך שצריך להעמיד אפוטרופוס לחצי של קטן. האי דכת' חצי והא דמתחיל וכתב דאינו של קטן כ"א שליש נכסים נראה דלישנא וסדרא דש"ס קא נקיט ובש"ס גופא הטעם הוא במ"ש ברישא שליש הוא כמ"ש הנ"י משום דבהכי סגי למימר דאין מורידין הבת לנכסים לא חש למימר דילמא מתו שתי השבויות עכ"ל ובסיפא מבואר הוא דהוכרח אביי לומר פלגא יהבינן לאחתי' ואידך פלגא מוקמינן ליה אפוטרופס לינוקא ומשום הכי נקט רבא נמי וגומר מגו דמוקמינן אפוטרופוס לפלגא אע"פ דהוא יכול למימר מגו דמוקמי' אפוטרופוס לשליש כו' מ"מ נקיט הכי משום דעליה דאביי קאי ובר מאחתיה הוא והרמב"ם לישנא דש"ס קא תפס וכדאמרן וק"ל: