ש"ך על חושן משפט רעב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך חושן משפט רעב |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ד[עריכה]

(א) עד פרסה. כן איתא בש"ס ופוסקים ובטור כ' עד מיל ועפ"ר שם כתבתי שנראה דהטור גריס בש"ס מיל עכ"ל סמ"ע וברמזים כ' הטור פרסה וכ"כ בב"ח דט"ס הוא בטור:

סעיף י[עריכה]

(ב) אבל אי עביד איסורא כו'. והב"ח פסק אף בשונא דעביד איסורא וע"ש:

סעיף יא[עריכה]

(ג) מעכו"ם כו'. ע' בב"ח שכ' דקי"ל צער ב"ח דאורייתא היינו כשאין שם עכו"ם ולפי דבריו ה"מ בש"ס לתרץ הא דקאמ' אבל לא שונא עכו"ם היינו כשיש שם עכו"ם וע"ש בתוספות ודוק:

סעיף טו[עריכה]

(ד) שיירא שחנתה כו'. עיין ביש"ש פ"י דב"ק סי' מ"ב:

(ה) ועמד עליה גייס לטרפה. ע' בב"ח בשם המרדכי ועיין ביש"ש:

סעיף טז[עריכה]

(ו) להתנות ביניהם בלא קנין כמו שותפין מהרש"ל פ"י סי' מ"ג ע' בס' א"א דף ק"ב ע"א:

(ז) חמור אחרת. ולפ"ז ה"ה אם אמר תנו לי ואני אקח חמור נותנים לו ולא חיישינן שמא לא יקח ולא כפירש"י וגירסתו עיין ביש"ש ובב"ח:

סעיף יז[עריכה]

(ח) ואל ישנו ממנהג הספנים. כלומר אם נהגו איפכא אזלי' בתרייהו כ"כ הנ"י: